מירלנד דיווחה על תוצאות שיא ב-2011: ההכנסות זינקו ב-120%
זרוע הנדל"ן של אליעזר פישמן ברוסיה, הנסחרת בבורסה האנגלית, מירלנד מדווחת היום על תוצאות שיא בשנת 2011, בזכות הצלחה מרשימה בפרויקט הדגל שלה בסנט פטרסבורג, Triumph Park , בו שווקו תוך פחות מ-4 חודשים 201 דירות. "מכירות השלב הראשון מהוות אינדיקציה ברורה להצלחת הפרויקט ואנו נתחיל בשיווקן של 700 דירות נוספות במהלך הרבעון השלישי של השנה" אמר מנכ"ל מירלנד, רומן רוזנטל.
הכנסות החברה זינקו לסך של כ- 47.5 מיליון דולר, גידול של 120% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והרווח הנקי הסתכם בשנת 2011 לסך של כ-28.5 מיליון דולר המהווה גידול של כ- 23% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הערכת שווי חיצונית של נכסי החברה, אשר התפרסמה יחד עם הדוחות הכספיים מצביעה על שווי של כ- 853.6 מיליון דולר לפרויקטים של החברה, גידול של 10% לעומת אשתקד. שווי נכסי נקי של החברה המבוסס על הערכת שווי זו גדל אף הוא והסתכם לכ- 536.8 מיליון דולר.
הונה העצמי של החברה הסתכם ליום 31 בדצמבר 2011 בכ- 347.1 מיליון דולר בהשוואה לסך של כ-341 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
רמת המינוף נטו של החברה נותרה נמוכה יחסית ועומדת על כ- 44% מסך המאזן, כאשר ההון העצמי מממן כ-47% מסך המאזן.
החברה מציינת בדוחותיה כי השלב הראשון בפרויקט Triumph Park בסאנט פטרבורג כולל 510 דירות (עד כה נמכרו כ-40% מהן), אשר יתפרסו על שטח של כ- 26,500 מ"ר ועוד 1,200 מ"ר המיועדים לשטחי מסחר וכן 194 חניות הבנויות על שתי קומות. השלמתו של שלב זה צפויה ברבעון השני של שנת 2013. התזרים הגבוה ממכירת הדירות שייבנו בשלב הראשון, צפוי לממן את השלבים הבאים של בניית הפרויקט, כך שעל פי המתוכנן קצב הקמת יתר הדירות בפרויקט יואץ.
היקף ההשקעה הצפוי לכל פרויקט הכולל כ-9,000 דירות, עומד על סך של כ- 1.1 מיליארד דולר. כאשר הסך הכולל של המכירות בו צפוי להסתכם ביותר מ-2 מיליארד דולר. "הפרויקט יהווה את מנוע הצמיחה של החברה לעשור הקרוב" אמר המנכ"ל רוזנטל.
- 1.י.ל 14/03/2012 20:43הגב לתגובה זואמיץ ועוד פעם אמיץ מחשבות מקוריות ובעיקר לא מלקק את הישבן של אף אחד בממשלה והמיסדרונות סביב מעולם לא עשה תיספורת ושילם גם עים היה צריך להיפרד מ נכס יקר והעיקר תודה שאתה לא דומה לבוכרי המלשן ולא רמאי כמוהו שמילה שלו חסרת ערך
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
