צעד היסטורי: ההסכם בין האוצר לכיל אושר בממשלה; יחימוביץ': "מדובר בכניעה"
הממשלה אישרה לפני זמן קצר ברוב של 21 בעד מול 2 מתנגדים את ההסכם שהגיש לממשלה שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ עם כיל. ההסכם אליו הגיעו משרד האוצר וחברת כי"ל נוגע למימון הגנות ים המלח-קציר המלח והעלאת התמלוגים שתשתלם החברה למדינה. השרים גלעד ארדן וסטס מיסזני'קוב היום היחידים שהתנגדו להסכם בהצבעה.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ אמר בתום הישיבה: "אני מברך על החלטת הממשלה לאשר את ההסכם ההיסטורי באשר למשאבי הטבע בים המלח. ההסכם, ביחד עם התיקון לחוק עידוד השקעות הון שביצענו לאחרונה, יכניס למדינה סכום נוסף של מאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקלים בכל שנה".
במסגרת הצעת משרד האוצר שהתקבלה בשבוע שעבר על ידי החברה לישראל כיל תישא בעלויות של 3.04 מיליארד שקל ו-80% מעלות קציר המלח והמדינה תישא בעלויות של 760 מיליון שקל בהוצאות אשר מתוכם 337 מיליון שקל הינם הערך של הדיבידנדי בהיקף של 30 מיליון דולר שנמשכו על ידי המדינה בשנת 1992 למימון ביצוע ההגנות.
שיעור התמלוגים שתשלם החברה למדינה יוגדלו מ-5% ל-10% החל מהפקה הגבוהה מ-1.5 מיליון טון בשנה החל בשנה זו, קרי 2012. לגביי שנים קודמות התמלוגים יעמדו על 10% וישולמו על הכמות המופקת מעל 3 מיליון טונות בשנה של אשלג, החל משנת 2010 ובהתאם לתביעת המדינה. נציין כי כיל מייצרת כ-4.2 טון אשלג בשנה והתמלוגים המוגדלים ישולמו על יתרת הכמות מעל 3 מיליון טון בשנה ולא על כל הכמות המופקת.
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ': "מדובר בהסכם אומלל המותיר לציבור פירורים זעומים מאוצרות הטבע השייכים לציבור כולו. ייתכן שעד לא מכבר היה הסכם שכזה מחליק בקלות, ממש כשם שבשעתו עברה בשקט עסקת השקשוקה השערורייתית, אולם הציבור בישראל בגר, והוא אינו מוכן עוד לקבל פשרות עלובות שבהן הוא מקבל פירורים ואילו מעטים מקבלים ממון רב".
לדבריה: "ההסכם מותיר רק חלק זעום מהכנסות ים המלח בידי המדינה, הוא הועבר בחוסר שקיפות ותוך מסירה מכוונת של נתונים שגויים לציבור, וקבלה שלו כמוה כהסכם כניעה."
- 12.יחימוביץ יקרה 02/01/2012 14:11הגב לתגובה זוכלום לא יושקע השיקום ים המלח הכסף ילך לכל אלה שיש להם כוח בקואליציה
- 11.שלי יחימוביץ 01/01/2012 17:45הגב לתגובה זוהידעת שגונבים לנו בחשבונות? אנשים משלמים הרבה כסף על צריכה משותפת ולא עושים כלום. חברות המים שולחות חשבונות באחור וגובות עמלה ואגרת אכיפה נזכרות אחרי שנה. את סתם קשקשנית אומללה
- 10.חזי 01/01/2012 16:29הגב לתגובה זוימים יגידו איפה הוא יעבוד בתום הקדנציה
- תפסת את הפרינציפ..... (ל"ת)אחד 01/01/2012 17:28הגב לתגובה זו
- 9.זהבי עצבני 01/01/2012 16:19הגב לתגובה זוביבי ושטייניץ מלמעלה כבר יחזור אליכים בבומרנג.
- 8.יחימוביץ תשתקי כבר 01/01/2012 16:03הגב לתגובה זואם את חושבת שאת כלכלנית מדופלמת אז את רק קשקשנית בלתי נדלית. למדינה לא מגיע כל כך הרבה תעשי שעורי בית! למה המפלס יורד? אם את לא יודעת זזה כי אין גשמים ויש הטית מים. אז איפה המדינה? וחוץ מזה מה תעשו עם כל הכסף? תסעו לטיון לירח? גרמתם למשקיעים הרבה נזקים וזה גם אלו שמושקעים בפנסיה וקופות גמל לא רק המשקיע הפרטי כיל וטבע נמצאות כמעט בכל תיק והם רק נחתכות עכשיו לא נשאר במה להשקיע.
- 7.ממשלת העשקנים 01/01/2012 16:00הגב לתגובה זועד עכשיו עשקתם אותנו עכשיו התחלתם עם החברות הגדולות. אין פה במה להשקיע לא נשאר כלום טבע רק יורדת כך יהיה עם כיל . נמאסתם.
- 6.לחברת כיל 01/01/2012 15:58הגב לתגובה זוהדיבידנד בכיל צריך לגדול ותפסיקו לתרום בנינים ומוזיאונים על חשבון המשקיעים. אנחנו נותנים לכם את כספינו המניה רק יורדת משער 80 שיואב בורגן מלידר השקעות אמר שכיל תגיע ל 110 ואחכ הודיע שהיא תגיע ל 70 מאז רק יורדת? המשקיעים מפסידים כסף בכיל. הדיבידנדים קטנים מאד. יחסית. תגדילו לנו את הדיבידנדים ואת חלקכם למדינה כבר נתתם תפסיקו לתרום על חשבוננו.
- 5.ממשלת הגנבים 01/01/2012 15:56הגב לתגובה זוגם המדינה אשמה בזה ירידת מפלס ים המלח היא גם בגלל הטיית הירדן ועצירת הגשמים לא יתכן שהמדינה תתן קנס לחברה אחת והיא תתעלם מחלקה. מה הם יעשו עם כל הכסף? זה בטוח לא טוב למשקיעים זה יהיה על חשבון המשקיעים
- 4.אהרון 01/01/2012 15:37הגב לתגובה זוממשלת בובות מתאים לרפובליקת בננות . ממשלה מושחתת וכנועה למה לשלם מס הכנסה .? אם הטייקונים משלמים מס מצחיק למה שהציבור הרחב ישלם מס אמת ?
- 3.פרצופה של המדינה (ל"ת)בושה לכולנו איכסה 01/01/2012 15:33הגב לתגובה זו
- 2.ביבי יוכל להעביר עוד הקצבות ופטורים לחרדים (ל"ת)חיפאי 01/01/2012 15:31הגב לתגובה זו
- מעניין למה??? חה חה 01/01/2012 16:29הגב לתגובה זו" " " " " " " " " " " " " " " פוליטיקאים רדודים בשרות המשפחות" " " " " " " " " " " " " " " " " " " " " " " "
- 1.25% מס מי פראייר להשקיע?!?!?!?! (ל"ת)שטייניץ הרס הבורסה!! 01/01/2012 15:30הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
