צעד היסטורי: ההסכם בין האוצר לכיל אושר בממשלה; יחימוביץ': "מדובר בכניעה"
הממשלה אישרה לפני זמן קצר ברוב של 21 בעד מול 2 מתנגדים את ההסכם שהגיש לממשלה שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ עם כיל. ההסכם אליו הגיעו משרד האוצר וחברת כי"ל נוגע למימון הגנות ים המלח-קציר המלח והעלאת התמלוגים שתשתלם החברה למדינה. השרים גלעד ארדן וסטס מיסזני'קוב היום היחידים שהתנגדו להסכם בהצבעה. שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ אמר בתום הישיבה: "אני מברך על החלטת הממשלה לאשר את ההסכם ההיסטורי באשר למשאבי הטבע בים המלח. ההסכם, ביחד עם התיקון לחוק עידוד השקעות הון שביצענו לאחרונה, יכניס למדינה סכום נוסף של מאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקלים בכל שנה". במסגרת הצעת משרד האוצר שהתקבלה בשבוע שעבר על ידי החברה לישראל כיל תישא בעלויות של 3.04 מיליארד שקל ו-80% מעלות קציר המלח והמדינה תישא בעלויות של 760 מיליון שקל בהוצאות אשר מתוכם 337 מיליון שקל הינם הערך של הדיבידנדי בהיקף של 30 מיליון דולר שנמשכו על ידי המדינה בשנת 1992 למימון ביצוע ההגנות. שיעור התמלוגים שתשלם החברה למדינה יוגדלו מ-5% ל-10% החל מהפקה הגבוהה מ-1.5 מיליון טון בשנה החל בשנה זו, קרי 2012. לגביי שנים קודמות התמלוגים יעמדו על 10% וישולמו על הכמות המופקת מעל 3 מיליון טונות בשנה של אשלג, החל משנת 2010 ובהתאם לתביעת המדינה. נציין כי כיל מייצרת כ-4.2 טון אשלג בשנה והתמלוגים המוגדלים ישולמו על יתרת הכמות מעל 3 מיליון טון בשנה ולא על כל הכמות המופקת. יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ': "מדובר בהסכם אומלל המותיר לציבור פירורים זעומים מאוצרות הטבע השייכים לציבור כולו. ייתכן שעד לא מכבר היה הסכם שכזה מחליק בקלות, ממש כשם שבשעתו עברה בשקט עסקת השקשוקה השערורייתית, אולם הציבור בישראל בגר, והוא אינו מוכן עוד לקבל פשרות עלובות שבהן הוא מקבל פירורים ואילו מעטים מקבלים ממון רב". לדבריה: "ההסכם מותיר רק חלק זעום מהכנסות ים המלח בידי המדינה, הוא הועבר בחוסר שקיפות ותוך מסירה מכוונת של נתונים שגויים לציבור, וקבלה שלו כמוה כהסכם כניעה."
- 12.יחימוביץ יקרה 02/01/2012 14:11הגב לתגובה זוכלום לא יושקע השיקום ים המלח הכסף ילך לכל אלה שיש להם כוח בקואליציה
- 11.שלי יחימוביץ 01/01/2012 17:45הגב לתגובה זוהידעת שגונבים לנו בחשבונות? אנשים משלמים הרבה כסף על צריכה משותפת ולא עושים כלום. חברות המים שולחות חשבונות באחור וגובות עמלה ואגרת אכיפה נזכרות אחרי שנה. את סתם קשקשנית אומללה
- 10.חזי 01/01/2012 16:29הגב לתגובה זוימים יגידו איפה הוא יעבוד בתום הקדנציה
- תפסת את הפרינציפ..... (ל"ת)אחד 01/01/2012 17:28הגב לתגובה זו
- 9.זהבי עצבני 01/01/2012 16:19הגב לתגובה זוביבי ושטייניץ מלמעלה כבר יחזור אליכים בבומרנג.
- 8.יחימוביץ תשתקי כבר 01/01/2012 16:03הגב לתגובה זואם את חושבת שאת כלכלנית מדופלמת אז את רק קשקשנית בלתי נדלית. למדינה לא מגיע כל כך הרבה תעשי שעורי בית! למה המפלס יורד? אם את לא יודעת זזה כי אין גשמים ויש הטית מים. אז איפה המדינה? וחוץ מזה מה תעשו עם כל הכסף? תסעו לטיון לירח? גרמתם למשקיעים הרבה נזקים וזה גם אלו שמושקעים בפנסיה וקופות גמל לא רק המשקיע הפרטי כיל וטבע נמצאות כמעט בכל תיק והם רק נחתכות עכשיו לא נשאר במה להשקיע.
- 7.ממשלת העשקנים 01/01/2012 16:00הגב לתגובה זועד עכשיו עשקתם אותנו עכשיו התחלתם עם החברות הגדולות. אין פה במה להשקיע לא נשאר כלום טבע רק יורדת כך יהיה עם כיל . נמאסתם.
- 6.לחברת כיל 01/01/2012 15:58הגב לתגובה זוהדיבידנד בכיל צריך לגדול ותפסיקו לתרום בנינים ומוזיאונים על חשבון המשקיעים. אנחנו נותנים לכם את כספינו המניה רק יורדת משער 80 שיואב בורגן מלידר השקעות אמר שכיל תגיע ל 110 ואחכ הודיע שהיא תגיע ל 70 מאז רק יורדת? המשקיעים מפסידים כסף בכיל. הדיבידנדים קטנים מאד. יחסית. תגדילו לנו את הדיבידנדים ואת חלקכם למדינה כבר נתתם תפסיקו לתרום על חשבוננו.
- 5.ממשלת הגנבים 01/01/2012 15:56הגב לתגובה זוגם המדינה אשמה בזה ירידת מפלס ים המלח היא גם בגלל הטיית הירדן ועצירת הגשמים לא יתכן שהמדינה תתן קנס לחברה אחת והיא תתעלם מחלקה. מה הם יעשו עם כל הכסף? זה בטוח לא טוב למשקיעים זה יהיה על חשבון המשקיעים
- 4.אהרון 01/01/2012 15:37הגב לתגובה זוממשלת בובות מתאים לרפובליקת בננות . ממשלה מושחתת וכנועה למה לשלם מס הכנסה .? אם הטייקונים משלמים מס מצחיק למה שהציבור הרחב ישלם מס אמת ?
- 3.פרצופה של המדינה (ל"ת)בושה לכולנו איכסה 01/01/2012 15:33הגב לתגובה זו
- 2.ביבי יוכל להעביר עוד הקצבות ופטורים לחרדים (ל"ת)חיפאי 01/01/2012 15:31הגב לתגובה זו
- מעניין למה??? חה חה 01/01/2012 16:29הגב לתגובה זו" " " " " " " " " " " " " " " פוליטיקאים רדודים בשרות המשפחות" " " " " " " " " " " " " " " " " " " " " " " "
- 1.25% מס מי פראייר להשקיע?!?!?!?! (ל"ת)שטייניץ הרס הבורסה!! 01/01/2012 15:30הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
