רבעון חלש לאל על: הזינוק במחיר הדלק הסילוני הוביל להפסד של 43 מיליון דולר

חברת התעופה של ישראל נפגעה ברבעון הראשון משחיקת שער החליפין, עיתוי חג הפסח והתגברות משמעותית בתחרות. אליעזר שקדי: "ניישם תכנית לצמצום ההוצאות, לרבות הקטנת צי המטוסים צרכני הדלק הבזבזניים"
תומר קורנפלד | (16)

חברת אל על פרסמה הבוקר (ד') תוצאות כספיות חלשות לרבעון הראשון של שנת 2011. מנכ"ל החברה אליעזר שקדי חתום על הפסד של 42.9 מיליון דולר ברבעון ברקע לזינוק חד של 39% במחיר הדלק הסילוני, שחיקת שער החליפין של הדולר, עיתוי חג הפסח והתגברות משמעותית בתחרות.

את הרבעון הראשון של 2011 חתמה אל על עם הכנסות של 425.2 מיליון דולר, עלייה זניחה לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, ברבעון המקביל חל חג הפסח ברבעון הראשון של השנה, ולכן ההשוואה אינה אמיתית מאחר וחג הפסח מאופיין בתנועה מוגברת של נוסעים.

הדוחות הכספיים של אל על מספקים הצצה לענף התיירות בישראל. ברבעון הראשון של השנה עברו בנתב"ג 2.3 מיליון נוסעים, 4% יותר מאשר ברבעון המקביל. עם זאת, שיעור המטען המוטס ירד בכ-4% והסתכם ב-77,900 טונות.

שיעורי התפוסה של אל על בטיסות הנוסעים עמד ברבעון הראשון על 76.7%, זאת לעומת 81.2% ברבעון המקביל אשתקד. נתון זה גבוה מאשר חברות התעופה הזרות שבהם שיעור התפוסה עמד על 70.6%.

בשורה התחתונה, חברת אל על מסכמת את הרבעון עם הפסד של 42.5 מיליון דולר, זאת לעומת הפסד של 16.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. הסיבה המרכזית לכך הוא גידול של כ-11% בהוצאות ההפעלה שעמדו על 403.4 מיליון דולר.

עיקר הגידול נבע מעלייה בהוצאות על הדלק הסילוני שעמדו על 147.3 מיליון דולר (129.1 מיליון דולר ברבעון המקביל). התוצאות היו יכולות להיות קשות יותר מאחר ופעולת גידור שביצעה החברה הניבה לה הכנסות של 15.5 מיליון דולר.

אליעזר שקדי מנכ"ל אל על ציין כי "אנו פועלים כיום בתכליתיות כדי להתאים את מצב החברה לנסיבות העסקיות, בארץ ובעולם ובמסגרת זו אנו מיישמים תכנית לצמצום ההוצאות, לרבות הקטנת צי המטוסים צרכני הדלק הבזבזניים והגברת החדשנות הטכנולוגית שברשותנו".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    שקדי - את התוכנית עושים לפני הדוחות לא אחרי.. (ל"ת)
    ירון 07/06/2011 03:37
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עטיה 07/06/2011 03:36
    הגב לתגובה זו
    אודות לדלק, איפה כל ההפרש ל 43 מיליון ???? אנשים לא מטומטמים! יש בעיה חמורה בחברה ויש לטפל בבעיה
  • 12.
    מיקי 27/05/2011 19:21
    הגב לתגובה זו
    יש. גם רבעונים כאלה.
  • 11.
    גולש 25/05/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
    לפני ארבעה חודשים רציתי לטוס עם גלשן בטיסת אלעל ורצו ממני 400$ נאלצתי להשאיר את הגלשן בשדה ולקנות שם גלשן בדקתי את הנושא ומסתבר שרק אלעל גובים כאלו סכומים מופקעים אז שימשיכו להפסיד עם המנכל המעפן הזה
  • 10.
    אבי 25/05/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
    עד שלא תתפטר מיוסי לוי וחבורתו לא יהיו רוחים
  • 9.
    מפקד חיל האויר בדימוס, לא סתם איש צבא! (ל"ת)
    לירון 25/05/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גועל 25/05/2011 09:50
    הגב לתגובה זו
    פשוט אין שום סיבה שחברה בהפסדים תשלם כ" כ הרבה למנהלים,אם כבר בונוסים אז בונוסים על הצלחה,בונוס כשמו ניתן על פעילות חיובית שמשפרת את החברה ותוצאותיה,פשוט יקרה פה מה שקרה בארה" ב שהציבור שילם על הפסדי החברות
  • חברה תעופה אחת וככה 25/05/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
    הקודם הם הודיעו על רווח תוך רבעון כאלה הפסדים?
  • 7.
    תמים 25/05/2011 09:50
    הגב לתגובה זו
    סוגרים את סניף חיפה ע" מ שישאר כסף לבונוסים...
  • 6.
    סונדרי 25/05/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
    שקדי חרט את הפרסומת אנשים אבל הוא לא יודע מה זה אנשים לא אכפת לו מאנשים אכפת לו רק מעצמו איך הוא מעיז לקחת 1.4 מיליון לחודש הוא והדרקטוריון מנותקים מהעובדים לא שמים עלהם לא יתכן שעובד אחד מקבל השלמת הכנסה והמנכ" ל 1.4 מיליון זה לא מחירי הדלק זה הרוח זהיא האיורה של חונטה צבאית שבאה לקחת את הפרורים ולהשאיר אדמה חרוכה כל דבר שהבורוביצים נוגעים מצליח רק לבורוביצים
  • 5.
    איציק 25/05/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    העשיה יותר חשובה לו מאשר כסף , תסתכלו 10 שנים אחורה ותבינו שבתעופה רק מפסידים
  • 4.
    פיני והב 25/05/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
    האם לאור ההפסד המנכל יחזיר מענקים ובונוסים?בוודאי שלא כשמרויחים חוגגים וכשמפסידים שהציבור ישלם-אין שום קשר בין שכר לביצועים-המסקנה-הגבלת שכר הבכירים
  • 3.
    מביאים איש צבא לנהל חברה ציבורית, מטומטמים! (ל"ת)
    Twit 25/05/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 25/05/2011 08:43
    הגב לתגובה זו
    שמפסיד מיליונים במשך 3 שנים ואחרי זה הולך למקום אחר שם ממשיך להפסיד.
  • לחיים 25/05/2011 08:57
    הגב לתגובה זו
    מדינת עולם שלישי האם יש לבוגר מצטיין במשפטים של אונ תא אפילו עם תואר דוקטור וללא קשרים להיות שופט? לא. האם מישהו מוכשר עם כמה תארים יכול להגיע למשהו פה? מנהל עם הרבה כסף? לא ולא.
  • 1.
    עם השכר כמו שלו אין פלא שמפסידים (ל"ת)
    שכיר פשוט 25/05/2011 08:36
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.