הפרטת נמל אילת: 17 מתמודדים, ביניהם איזי בורוביץ', יוסי מימן וישי דוידי
הבוקר (א') נפתחה ברשות החברות הממשלתיות תיבת הפניות לרכישת נמל אילת. מתוך 17 הפניות שהתקבלו נימנים אילי ההון איזי בורוביץ', יוסי מימן וישי דוידי.
בשלב הבא גופים שיבקשו להתמודד במכרז יעברו הליך של גילוי, שמטרתו לבדוק את כשירותם לקבל רישיון להפעלת הנמל משר התחבורה. הליך זה יכלול בדיקת תנאי הסף כוללים הוכחת איתנות פיננסית, והיעדר ניגוד עניינים מול המדינה וחברת הנמל. לאחר אישור המתמודדים, הם ידרשו בהפקדת ערבות בנקאית בסך 3 מיליון שקל ויתחיל שלב בדיקת הנאותות. לאחר מכן יתבקשו המתמודדים להגיש תוכנית עסקית, ולאחריה תוגש הצעת המחיר.
הזוכה במכרז יקבל מהמדינה זיכיון להפעלת הנמל למשך 15 שנה עם אופציה ל- 10 שנים נוספות בתנאים מסוימים ובאישור המדינה.
פעילותו המרכזית של הנמל כיום היא יבוא מכוניות, יצוא כימיקלים ולאחרונה החל להתפתח ענף תיירות הנוסעים. מספר העובדים בנמל כ 127 . הנמל משנע למעשה כ 6% מהיקף הסחר של מדינת ישראל. הכנסותיו בשנת 2010 הסתכמו ב 122 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע בשנת 2010 לכ 33 מיליון שקל וההון העצמי של החברה עמד על 223.6 מיליון שקל.
שר האוצר יובל שטייניץ אמר כי "ההתעניינות הגבוהה ברכישת נמל אילת מהווה תעודת כבוד למשק הישראלי בכלל ולנמל אילת בפרט. המספר הגדול של הפונים מהווה הבעת אמון באיתנות המשק הישראלי ובתוואי הצמיחה בו הוא מצוי".
להלן המתמודדות במכרז:
1. קבוצת גולדבונד
2. אמיליה פיתוח
3. לוינשטין נכסים
4. גרין אקטר
5. טארה הורייזין
6. קבוצה המורכבת מ: מפעלי תובלה ו- SSA Marine
7. שפיר מבנים
8. בי.ג'.איי. השקעות (1961)
9. אנגלאינווסט ישראל
10. מריטים ברוקרים ומשקיעים Maritime Brokers & Inrestors
11. פפו אנרגיה מתחדשת
12. ממן מסופי מטען וניטול
13. רני צים אחזקות
14. כנפיים אחזקות
15. פי.מי. ישראל אופירטיוניטי IV
16. גדות מיכליות ומאגרים לחימקלים
17. אחזקות נמלים לישראל
- 2.ביבי ושטייניץ תופרים את הקומבינה למקורב (ל"ת)ירושלמי 22/05/2011 22:02הגב לתגובה זו
- 1.איזי בורוביץ" =קלאבמרקט לא לשכוח (ל"ת)לא שוכח 22/05/2011 15:57הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
