הממשלה הנהנית העיקרית מזינוק הנדל"ן: עלייה של 22% בהכנסות ממסי מקרקעין
על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש אפריל היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 1.3 מיליארד שקלים וגירעון של 0.9 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו.
מתחילת השנה מסתכמת הפעילות התקציבית בעודף של 0.7 מיליארד שקל לעומת גירעון של 5.1 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. מגמת הקיטון בגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים שחלה מתחילת השנה התייצבה באפריל והגירעון במאי 2010 אפריל 2011 הסתכם ב 24.4 מיליארד שקל, בדומה לגירעון המצטבר בחודש הקודם.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ- 17 מיליארד שקל, לעומת 15.2 באפריל אשתקד. הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ- 8.8 מיליארד שקל לעומת 7.7 באפריל אשתקד. הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ- 7.8 מיליארד שקלים לעומת 7.0 באפריל אשתקד. החזרי מסים עקיפים בהיקף של כ- 0.5 מיליארד שקלים נדחו מאפריל למאי עקב חג הפסח. בשליש הראשון של השנה הסתכמו הכנסות המסים בסך של כ 72.9 מיליארד שקלים שהם כ 34.1% מהתכנון התקציבי השנתי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההכנסות ממסים בסך של כ 63.8 מיליארד שקלים.
הזינוק במחירי הקרקעות ובמחירי הדירות בהחלט השפיע על ההכנסות ממיסוי מקרקעין, אשר הסתכמו בכ- 600 מיליון שקל, עליה ריאלית של 22% לעומת אפריל 2010. הגידול בגביית מס שבח התרכז באזור רחובות (גידול של 124%) על רקע מכירת קרקעות על ידי פרטיים. סך שווי הקרקעות שנמכרו ע"י הפרטיים באזור זה בארבעת החודשים הראשונים של השנה היה גבוה ב 47% מסך שווי העסקאות באזור זה בשנת 2010 כולה. בגביית מס רכישה נרשמו שיעורי עליה גבוהים בירושלים ובתל אביב, מנגד ירידה חדה נרשמה באזור המרכז.
יצוין כי הגבייה במסים הייתה נמוכה בכ-16% בהשוואה להכנסה בחודש מרץ שהסתכמה בכ-694 מיליארד שקל. הגידול בגביה התרכז כולו בגביית מס שבח, שעלתה בשיעור של 54%, על רקע מכירה מוגברת של קרקעות ע"י פרטיים, תוך ניצול ההנחה במס שבח. מנגד, גביית מס רכישה ירדה בשיעור חד של 17% אשר הקיפה את כל האזורים למעט ירושלים.
בהשוואה שנתית, בתקופה של ינואר-אפריל 2011 הסתכמו סך כל מסי המקרקעין לסך של כ-2.565 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.938 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2010, זינוק של כ-27.2%.
- 6.המדינה מכניסה כסף מתושבי חוץ שמלבינים את כספם (ל"ת)מתווך ירושלמי 09/05/2011 08:42הגב לתגובה זו
- 5.אמיר 08/05/2011 21:35הגב לתגובה זואם לא היום אז מחר בינתיים אין לי אופציות אחרות חוץ מלגור בשכירות אבל גם בעלי הדירות לא מרוויחים מעליית המחירים כי כל הדירות עלו יחד עם הדירה שלהם, למעשה כולם מיליונרים ואף אחד לא מיליונר. לדעתי זו ההגדרה של בועה.
- 4.יורם מראשון 08/05/2011 14:08הגב לתגובה זוכנראה שרק ההומלסים שחולמים שאולי פעם ירדו מחירי הדירות בישראל ... בשנתיים האחרונות, אפילו בדימונה ובירוחם מחירי הדירות הכפילו את עצמם
- 3.ג 08/05/2011 13:44הגב לתגובה זוודי לכ להבכיינים
- 2.ביזיון 08/05/2011 13:39הגב לתגובה זובממשלה טוענים ש" רוצים להוריד את מחירי הדירות" . אך האמת היא שמנהל מקרקעי ישראל מוכר קרקעות בספסרות לכל המרבה במחיר ובכך הממשלה עושה מיליארדים על גבם של הצעירים שלוקחים משכנתאות מטורפות. הגיע הזמן שצעירים ואנשי מעמד הביניים יצאו להפגין.
- 1.א 08/05/2011 13:00הגב לתגובה זונתניהו ושטייניץ חולבים את העם הנאלח והפרייר ואין פוצה פה
- שלום 08/05/2011 13:23הגב לתגובה זוחבל
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
