הממשלה הנהנית העיקרית מזינוק הנדל"ן: עלייה של 22% בהכנסות ממסי מקרקעין
על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש אפריל היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 1.3 מיליארד שקלים וגירעון של 0.9 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו.
מתחילת השנה מסתכמת הפעילות התקציבית בעודף של 0.7 מיליארד שקל לעומת גירעון של 5.1 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. מגמת הקיטון בגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים שחלה מתחילת השנה התייצבה באפריל והגירעון במאי 2010 אפריל 2011 הסתכם ב 24.4 מיליארד שקל, בדומה לגירעון המצטבר בחודש הקודם.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ- 17 מיליארד שקל, לעומת 15.2 באפריל אשתקד. הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ- 8.8 מיליארד שקל לעומת 7.7 באפריל אשתקד. הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ- 7.8 מיליארד שקלים לעומת 7.0 באפריל אשתקד. החזרי מסים עקיפים בהיקף של כ- 0.5 מיליארד שקלים נדחו מאפריל למאי עקב חג הפסח. בשליש הראשון של השנה הסתכמו הכנסות המסים בסך של כ 72.9 מיליארד שקלים שהם כ 34.1% מהתכנון התקציבי השנתי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההכנסות ממסים בסך של כ 63.8 מיליארד שקלים.
הזינוק במחירי הקרקעות ובמחירי הדירות בהחלט השפיע על ההכנסות ממיסוי מקרקעין, אשר הסתכמו בכ- 600 מיליון שקל, עליה ריאלית של 22% לעומת אפריל 2010. הגידול בגביית מס שבח התרכז באזור רחובות (גידול של 124%) על רקע מכירת קרקעות על ידי פרטיים. סך שווי הקרקעות שנמכרו ע"י הפרטיים באזור זה בארבעת החודשים הראשונים של השנה היה גבוה ב 47% מסך שווי העסקאות באזור זה בשנת 2010 כולה. בגביית מס רכישה נרשמו שיעורי עליה גבוהים בירושלים ובתל אביב, מנגד ירידה חדה נרשמה באזור המרכז.
יצוין כי הגבייה במסים הייתה נמוכה בכ-16% בהשוואה להכנסה בחודש מרץ שהסתכמה בכ-694 מיליארד שקל. הגידול בגביה התרכז כולו בגביית מס שבח, שעלתה בשיעור של 54%, על רקע מכירה מוגברת של קרקעות ע"י פרטיים, תוך ניצול ההנחה במס שבח. מנגד, גביית מס רכישה ירדה בשיעור חד של 17% אשר הקיפה את כל האזורים למעט ירושלים.
בהשוואה שנתית, בתקופה של ינואר-אפריל 2011 הסתכמו סך כל מסי המקרקעין לסך של כ-2.565 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.938 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2010, זינוק של כ-27.2%.
- 6.המדינה מכניסה כסף מתושבי חוץ שמלבינים את כספם (ל"ת)מתווך ירושלמי 09/05/2011 08:42הגב לתגובה זו
- 5.אמיר 08/05/2011 21:35הגב לתגובה זואם לא היום אז מחר בינתיים אין לי אופציות אחרות חוץ מלגור בשכירות אבל גם בעלי הדירות לא מרוויחים מעליית המחירים כי כל הדירות עלו יחד עם הדירה שלהם, למעשה כולם מיליונרים ואף אחד לא מיליונר. לדעתי זו ההגדרה של בועה.
- 4.יורם מראשון 08/05/2011 14:08הגב לתגובה זוכנראה שרק ההומלסים שחולמים שאולי פעם ירדו מחירי הדירות בישראל ... בשנתיים האחרונות, אפילו בדימונה ובירוחם מחירי הדירות הכפילו את עצמם
- 3.ג 08/05/2011 13:44הגב לתגובה זוודי לכ להבכיינים
- 2.ביזיון 08/05/2011 13:39הגב לתגובה זובממשלה טוענים ש" רוצים להוריד את מחירי הדירות" . אך האמת היא שמנהל מקרקעי ישראל מוכר קרקעות בספסרות לכל המרבה במחיר ובכך הממשלה עושה מיליארדים על גבם של הצעירים שלוקחים משכנתאות מטורפות. הגיע הזמן שצעירים ואנשי מעמד הביניים יצאו להפגין.
- 1.א 08/05/2011 13:00הגב לתגובה זונתניהו ושטייניץ חולבים את העם הנאלח והפרייר ואין פוצה פה
- שלום 08/05/2011 13:23הגב לתגובה זוחבל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
