מקצצים במעריב? בודק תכנית התייעלות ופיטורי כ-400 עובדים עד סוף 2011
'מעריב' בוחן תכנית התייעלות במסגרתה עשויים להיות מפוטרים כ-400 עובדים עד לסוף השנה - כך נודע לאייס. מדובר על כרבע ממצבת כוח האדם של הקבוצה, כאשר כבר עד פסח, עוד פחות מחודשיים, עשויים למצוא עצמם בין 80 ל-120 עובדים מחוץ לחברה.
רק לאחרונה מונה מנכ"ל חדש ל'מעריב', ישראל גולדשטיין. היה זה מינוי מהמשמעותיים ביותר של השותף החדש בעיתון, זקי רכיב, לצד מינויו של העורך הראשי אבי משולם. גולדשטיין צריך להתמודד עם חברה שהציגה ב-3 הרבעונים הראשונים של 2010 הפסד של כ-66 מיליון שקלים, כאשר גם הרבעון הרביעי לא צפוי להיות שונה.
קבוצת מעריב עברה סדרה של תכניות התייעלות בשנים האחרונות, האחרונה שבהן הייתה לפני כשנתיים, בתחילת 2009 במסגרתה פוטרו עשרות עובדים והמשכורות קוצצו ב-5% לפחות, תלוי ברמת השכר.
גורמים במעריב מעריכים כי כבר בתקופה הקרובה יפוטרו לפחות 80 עובדים. על פי הערכות, מדובר ב-30-40 עובדים במערכות של העיתון היומי, המגזינים והמקומונים, כ-10 עובדים במחלקת המכירות, 10-15 עובדים בתפעול, ועוד עובדים שיפוטרו מבית הדפוס וגם בגזרת הצלמים.
הערכות גורסות גם כי בתחום המגזינים צפוי להתבצע מיזוג מערכות שיוביל לצמצום מצבת כח אדם. גזרת המקומונים עשויה להיות הרגועה ביותר לנוכח העובדה כי מדובר בחטיבה מרוויחה יחסית של הקבוצה, שספגה בשנים האחרונים קיצוצים רבים.
לאייס נודע גם לפני 3 חודשים פורקה מחלקת המוספים המיוחדים של 'מעריב', שהפיקה מוספים בנושאי בריאות, לייף סטייל ועוד.
לאחרונה פורסם כי 'מעריב' בוחן אפשרות לבטל את מוספי 'עסקים' ו'המגזין' ולכנסם לתוך עמודי החדשות היומיים, ובמקביל, נבחנת גם אופציה להוציא גרסאות שבועיות רזות המגזינים רייטינג ו'את' שיצורפו לגיליון שישי.
- 17.מי נשאר?? 08/03/2011 14:10הגב לתגובה זועיתון מעריב מת מזמן, אף אחד לא קורא אותו.
- 16.לסגור את העיתון ! סתם עיתונות מטעם... (ל"ת)מומחה לתקשורת 02/03/2011 09:27הגב לתגובה זו
- 15.מר קטינג 01/03/2011 23:53הגב לתגובה זומעריב כבר היה מדולדל ומסמורטט ,מה כבר נשאר? זה מזמן שכבר לא מקצצים מהשומן אלא ממש חותכים בבבשר (קשה להגיד החי ,כי נראה לי שמדובר כבר בגוויה). עצוב,אבל הכתובת על הקיר (בענק)
- 14.חכו שישראל היום יוציאו מקומונים. זה יהיה הסוף (ל"ת)ממש לא מפתיע!! 01/03/2011 22:16הגב לתגובה זו
- 13.דווקא היה רעיון ממש 01/03/2011 22:11הגב לתגובה זומוצלח להביא את ישראל וחבורת האפסים שלו, אם זכי היה קורא בין שורות. הרזומה של ישראל היה מגלה שבכל דבר שישראל נגע הוא נכשל והרס. מן כישרון לכישלון. כמו יצחק תשובה רק הפוך
- 12.רמי 01/03/2011 22:09הגב לתגובה זולמה לא זורקים את האיש מהלימודית הוא מראיין כמו פולניה זקנה ושואל שאלות מהתחת בחשיבות עצמית של בלון מלא בשתן.
- like (ל"ת)אא 09/03/2011 15:57הגב לתגובה זו
- 11.לא מדויק. 01/03/2011 21:58הגב לתגובה זוהמקומונים של מעריב ממש לא מרוויחים.
- 10.בכיין 01/03/2011 21:28הגב לתגובה זונכון שהאינסטינקט המיידי הוא להרוויח כמה שיותר מהר וכמה שיותר הרבה, אבל בתקשורת זה לא עובד ככה. אם זכי רצה להרוויח הוא הגיע לעסק הלא נכון, אם הוא רצה השפעה, עניין וכניסה לעולם מרתק הוא הגיע לעסק הנכון. אורך רוח, אוויר לנשימה לכולם ונכונות להשקיע, אפילו לא הרבה אבל השקעה מסוימת, יכולים להעלות את העיתון על דרך המלך. היסטריה מוחלטת ורצון נואש להרוויח מיד יפילו את העיתון.
- 9.רובי 01/03/2011 21:25הגב לתגובה זויש לי כלל שעם פעם אחת עבדו עליך אסור יותר לעשות עסקים איתם דהיינו לא קונים את המניות שלהם לא יוצאים איתם לנופש וכו" לטובתך האישית רשום כמחיקה את השקעתך וברח זה ההפסד הקטן מאשר שתחייה באשלייה שאפשר להיות שותף למר נמרודי הוא הגון וישר אבל לא בשבלך ברח ברח ברח ותברך אותי ---תודה מכל הלב אגב במניות הכשרה אנרגיה הוא סיפר בדיחה בגלל שהקמתי את החברה מגיע לי בונוס מניות חינם ובגלל שהדרקטוריון ממכריי והם פחות מגיל 80 גם להם מגיע מניות חינם וכמובן גם הציבור יראה שמניותיו כמעט חינם
- 8.joe 01/03/2011 21:22הגב לתגובה זוהרס מעריב= BEN CASPIT קורות תמיכה= מר בן-דרור ימיני
- 7.01/03/2011 21:20הגב לתגובה זועד סוף השנה יקצצו ב- 400 עובדים, זכי יבין סוף סוף שההשקעה שלו הייתה ממש לא טובה... הוא לא ישלים את עסקת הרכישה.. ואז אופס העיתון ימות ... אההה סליחה הוא כבר מת
- 6.עמי 01/03/2011 21:03הגב לתגובה זותהליך שיעבור השנה בבירור גם על הארץ וידיעות
- 5.נתי 01/03/2011 20:37הגב לתגובה זובן כספית הפך את העיתון לצהובון משעמם, חדגוני, ממורמר ואכול שנאה לביבי.
- 4.ערן 01/03/2011 20:11הגב לתגובה זוככה פחות מקומות לעבוד. תפנימו
- 3.איזה מזל שבגרסת אינטרנט לא צריכים אנשי תוכן (ל"ת)פשוט עיתון גמור 01/03/2011 19:26הגב לתגובה זו
- 2.יואל 01/03/2011 19:23הגב לתגובה זומעריב עיתון מת ושום התייעלויות לא יעזרו. בית הדפוס נמכר לשלדון אדלסון, העיתון המודפס וכל מוספיו ומגזיניו ייעלמו ורק אתר האינטרנט הכושל יישאר. כבר אמרנו. מעריב עיתון מת!!!
- 1.נ.כ 01/03/2011 19:01הגב לתגובה זומעטים הם המקרים שבהם ארגון שביצע צמצום משמעותי בארגון הצליח לשרוד. בדרך כלל הפתרון לירידה בהכנסות, זה צמיחה. אבל מה כבר אפשר לצפות מזכי רכיב

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
