לקראת צינון בנדל"ן? אושרה להפקדה תכנית להקמת 23 אלף יח"ד במתחם תע"ש
הועדה המחוזית המשותפת תע"ש השרון החליטה על חידוש ההחלטה להפקדת תכנית מתאר מקומית שבתחום תע"ש השרון, אשר מיועדת לבניית כ-23,000 יחידות דיור, שטחי תעסוקה, כ-2,500 דונם שטחים פתוחים, כ- 2,500 דונם שטחי ציבור רב עירוניים וכלל עירוניים, וכ- 1,650,000 מ"ר מוסדות ציבור.
השטח נמצא בתחום המוניציפאלי של הערים רמת השרון, הרצליה, הוד השרון ובתחום המועצה האזורית דרום השרון. שטח התכנית הינו 7,460 דונם ומתוכם כ-4,660 בתחום גדר תע"ש. השטח נמצא באזור מרכזי ונגיש, מערבית לכביש מס' 4 וצפונית לכביש מס' 5 ונמצא בלב אזור בינוי מטרופוליני מתרחב ומתפתח.
צפי האוכלוסייה בתוכנית הוא כ-80,000 תושבים וכ- 40,000 מועסקים. כמו כן, מגדירה התכנית אזורים לשימושים מטרופוליניים עתידיים ובתי עלמין.
הפעילות המתקיימת בשטחי תע"ש מזה שנים מהווה מפגע סביבתי ובטיחותי חמור. על-פי מסמך הבנות שגובש בין מינהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, ונחתם ב- 17 ביוני 2007, סקרי קרקע ומים מפורטים ייעשו במתחם בשלבים שונים, במקביל לתכנון מפורט של המתחם. טיהור הקרקע של המתחם על ידי המדינה מהווה תנאי לשווק הקרקעות.
התכנית קובעת יעודי קרקע עיקריים ומתווה מערכות דרכים, מסילת רכבת ותשתיות ראשיות. כמו כן, התכנית שומרת תוואי למעבר רכבת קלה בדרכים הראשיות. על פי התכנית, במרכז השטח ימוקמו שימושים מעורבים של מגורים, תעסוקה ומוסדות ציבור ראשיים סביב פארק מע"רי, וזאת במתחם המשותף לשלושת הערים - הוד השרון, הרצליה ורמת השרון. התכנון שם דגש רב על יצירת פארקים משמעותיים ורציפים בין הרשויות לטובת הציבור.
- 10.חנה ארדיטי 02/03/2011 18:12הגב לתגובה זולמה צריך לבנות שם היכן שהאדמה מזוהמת, יש שטח עם אדמה נקיה 2200 דונם בהרצליה דרומית להרצליה פיתוח, שניתן לבנות שם 20000 יחידות דיור, וראש העיר יעל גרמן , אינה מסוגלת לקדם פרויקט כזה.
- 9.דורון האדום 01/03/2011 08:55הגב לתגובה זותראו את העבודה שעשתה בנתניה - 3 שכונות ענק חדשות ברמות הגבוהות ביותר תוך 10 שנים (עיר ימים, קרית השרון ואגמים) ועוד תוכניות מאושרות לשכונות חדשות בנת-542 ו 548
- 8.עבאס 01/03/2011 02:16הגב לתגובה זוהנה הקוסמים באים .עד הפינוי 5 שנים,עד ניקוי הקרקע,5 שנים בלי הירוקים,10 שנים עם הירוקים.מכרז לגינדי..בינדי והופ 4 מיליון ש" ח לאקווריום 70 מטר נטו..עם שיווק אגרסיבי בסגנון לנו זה עולה יותר..
- 7.מי אמור לנקות את הקרקע של תעש מרעלים? (ל"ת)כמה זמן יקח הניקוי? 28/02/2011 19:11הגב לתגובה זו
- 6.גרין 28/02/2011 18:30הגב לתגובה זובאזור המרכז לא נותרו שטחים פתוחים בסדר גודל כזה, וההחלטה מראה על כיוון חיובי לניצול שטח זה, גם אם זה לא הולך לפתור את בעית בועת הנדל" ן העכשוית.
- 5.p 28/02/2011 18:18הגב לתגובה זויהיה במידי כמו הרכבת התחתית בת' ' א
- 4.לא אפשרי לטהר קרקע כזו ויקח 10 שנים רק לתשתי (ל"ת)מכיר את הקרקע היטב 28/02/2011 18:03הגב לתגובה זו
- 3.סקפטית 28/02/2011 17:52הגב לתגובה זוהרעיון כשלעצמו טוב, אבל עד שאפשר יהיה לבנות יעברו כמה עשורים, לציין שצריך לבנות מתקנים שיקלטו את מתקני התעש, ואז העביר אותם, בתנאי שבמקומות אליהם יתכננו להעבירם יסכימו גם לקבלם, ואז לטהר את האדמה המזוהמת ברעלים, צריך למצא משהו שיבצע ויממן את הביצוע ואז לחכות כמה שנים לוודא שהאזור אכן נקי מרעלים, בדרך יהיו כמה ועדות חקירה שיחקרו את המחדלים, ויכתבו הרבה טורים בעתונים, בקיצור עוד חזון למועד, כל זה יקרה אפילו אחרי הרכבת הקלה של תל-אביב, ואל תיבנו על זה ...
- 2.לוקו22 28/02/2011 17:27הגב לתגובה זוב 2065. יש מלא קרקע לבנייה באזורי הביקוש, פשוט צריל להתחיל לבנות.
- 1.שלומי 28/02/2011 17:09הגב לתגובה זורק במרכז חיפה עכו נהריה אין זוגות צעירים שיכולים ליקנות בית במיליון לא שפוי רק מרכז יש במדינה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
