בתום קדנציה בת 5 שנים: אקשטיין יסיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל
פרופ' צבי אקשטיין יסיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל עם סיום הקדנציה בת החמש שנים, ב-30/6/2011. על פי ההערכות, אקשטיין הולך להתמנות לתפקיד בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה וד"ר קרנית פלוג, מנהלת המחקר בבנק המרכזי ובארי טאף, האחראי על חטיבת השווקים, מועמדים להחליפו.
מאז כניסתו לתפקיד, ביוני 2006, היה פרופ' אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם בבנק ישראל. במסגרת השינוי הארגוני בבנק היה אקשטיין אחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית. כמו כן, היה אקשטיין מופקד מבחינה ניהולית על חטיבת השווקים ועל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, שאת הקמתה הוא הוביל. אקשטיין שימש גם כיו"ר מועצת מערכות התשלומים והסליקה, וכיו"ר ועדת הביקורת של הבנק.
בתהליך החקיקה של חוק בנק ישראל, הוביל אקשטיין את המגעים עם משרד האוצר לגבי הנושאים בחוק אשר נוגעים במשותף לבנק ישראל ולאוצר. הוא הקים יחד עם החשב הכללי באוצר ועם הרשות לני"ע את פורום שוק ההון, שעסק, בין השאר, בפיתוח שוק הריפו, בקידום מכשירים פיננסיים נוספים ובשכלול שוק ההון. בימים אלו הוא משלים את הכנת התשתית לאיגוח בשווקים הפיננסיים בישראל בשיתוף עם משרד המשפטים, רשות המסים, רשות ני"ע והפיקוח על הבנקים.
במסגרת הייעוץ הכלכלי של בנק ישראל לממשלה הוביל אקשטיין את התוויית המדיניות בתחום הטיפול בנושא העובדים הזרים, ועמד בראשן של כמה ועדות שדוחותיהן אומצו על ידי הממשלה, בהן הוועדה למדיניות התעסוקה. במסגרת זו הממשלה אימצה יעדי תעסוקה והגדלת ההכנסה מתעסוקה לאוכלוסיות החלשות בחברה ובמיוחד האוכלוסייה הערבית, החרדית ובעלי המוגבלויות.
כמו כן, אימצה הממשלה את מכלול התוכניות כעקרונות עבודת ממשלה ארוכת טווח בהגדלת ההון האנושי, הקטנת חסמים והרחבת הנגישות של הנשים הערביות, הגברים החרדים ומקבלי הבטחת הכנסה לשוק העבודה. בימים אלה משלים פרופ' אקשטיין את כתיבת הדו"ח של הוועדה לנושא תעסוקת פלסטינאים שהקימה הממשלה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודה בחום לפרופ' אקשטיין על תרומתו הרבה לעבודת בנק ישראל בשנות כהונתו, על הידע הרב והמומחיות יוצאת הדופן בתחומים שונים ומגוונים שהביא עימו לתפקיד, ועל האנרגיה והרוח החיובית שהוא הביא לכל תפקיד שהוא עשה. הנגיד ציין שפרופ' אקשטיין סייע לו להוביל את עבודת הבנק בתקופה קריטית לכלכלת ישראל ולבנק ישראל, ועשה זאת בהצלחה רבה.
על פי חוק בנק ישראל התש"ע 2010, המשנה לנגיד ימונה על ידי הממשלה, בהמלצת הנגיד.
- 1.טוב מאוד שיעזוב,מקוים שלתפקיד יכנס קליבר. (ל"ת)טוב 09/02/2011 16:47הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
