המדינה הודיעה רשמית: מחר תפיץ עד 5% ממניות בנק לאומי

מדינת ישראל מחזיקה במניות בנק לאומי מאז פרשת ויסות מניות הבנקים לפני כ-27 שנה. המדינה פנתה ל-9 בתי השקעות זרים בבקשה להגיש הצעות
אריאל אטיאס | (7)

היום לאחר סגירת המסחר בבורסה לניירות ערך הודיע אגף החשב הכללי במשרד האוצר כי החל בהליך תחרותי למכירה חבילת מניות של 3.5% ממניות בנק לאומי באמצעות פניה ל- 9 בתי השקעות זרים. משרד האוצר צפוי להכריז מחר בבוקר על הזוכה.

המכירה התאפשרה לאחר שהתקבל אישור משר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ובעקבות אישור וועדת המשנה לוועדת הכספים בראשות חה"כ הרב משה גפני. לזוכה תינתן אפשרות לרכוש 1.5% נוספים ממניות הבנק. לחלופין יוכלו המתמודדים להעמיד הצעה לרכישת 5% ממניות הבנק.

מדינת ישראל מחזיקה במניות בנק לאומי מאז פרשת ויסות מניות הבנקים. עם השנים קטן היקף אחזקותיה והוא מסתכם כיום ב-11.5%. לצידה נמצא שלמה אליהו עם החזקה של 9.59% בבנק הגדול בישראל.

המדינה כבר הודיעה כמה פעמים שברצונה למכור את מניותיה ולתת לכוחות השוק לגבש את גרעין השליטה, אך המועד לכך נדחה כמה פעמים, כאשר ברקע עמד נסיונו של אליהו לרכוש את החזקות המדינה ולקבל אישור לגבש גרעין שליטה בבנק.

בנק לאומי מנוהל על ידי גליה מאור וכיו"ר הדירקטוריון משמש דוד ברודט. במדינה לא ביצעו את מכירת המניות ב-2010 והמתינו לתחילת 2011 כדי להינות מחלוקת דיבידנד שכבר ביצע הבנק ועתיד לבצע בסוף החודש הנוכחי. בסה"כ משרד האוצר יקבל 115 מיליון שקל (חצי ב-30 בנובמבר 2010 וחצי נוסף ב-27 בינואר - יום הקום היה ה-10 בינואר).

כמו כן, במהלך חודש דצמבר החשב הכללי באוצר שוקי אורן ביצע כמה תיקונים ב"חוק מראני", שיאפשרו את ניהולו העתידי של הבנק ללא גרעין שליטה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תמיר 18/01/2011 23:29
    הגב לתגובה זו
    הדולר 3 ש" ח תוך כמה חודשים
  • 4.
    T 18/01/2011 23:00
    הגב לתגובה זו
    המדינה לא מכבדת הסכמים-ואם מוכר שלא מכבד הסכמים.........................
  • 3.
    גליה מאור למ ס 2 18/01/2011 20:21
    הגב לתגובה זו
    הגותית מ פ ח י ד ה !!!
  • י 18/01/2011 21:55
    הגב לתגובה זו
    חרה של עבודה עשו לה
  • זה היה בצחוק חבר' ה חחחח (ל"ת)
    אורי 18/01/2011 23:13
  • 2.
    אורי 18/01/2011 19:00
    הגב לתגובה זו
    ממתי זה? שהיא הייתה בת 16? חחח
  • 1.
    תמהני, מדוע המדינה מוותרת על מקור הכנסה כזה ? (ל"ת)
    קורמורן 18/01/2011 18:10
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".