גיוס ענק לשלמה החזקות: נרשמו ביקושים של למעלה ממיליארד שקל
שלמה החזקות הודיעה היום ( ב') על סגירת מכרז מוסדי לקבלת התחייבות מוקדמת לרכישת איגרות החוב של החברה, סדרות י"א וי"ב, בהיקף של כ- 500 מיליון שקל.
מדובר בגיוס האג"ח הגדול ביותר שביצעה החברה אי-פעם, אליו נרשמו ביקושים במכרז המוסדי של למעלה ממיליארד שקל. ההנפקה נועדה לצורך המשך הפעילות השוטפת של החברה בתחום הליסינג, ולמימוש תכניות העבודה של החברה לשנת 2011. את ההנפקה מוביל אייל בן יוסף, סמנכ"ל הכספים של שלמה החזקות. לאור ביקושי היתר שנרשמו במכרז המוסדי, הוחלט על הרחבת הגיוס מהיקף של 400 מיליון שקל להיקף של 600 מיליון שקל כאמור.
במסגרת המכרז המוסדי, הוגשו הזמנות לרכישת 730,932,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב (סדרה יא'), הצמודות (קרן וריבית) למדד המחירים לצרכן, מתוכן קיבלה החברה התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מסווגים בהיקף של 324,700,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב (סדרה יא'), בשיעור ריבית צמודה מקסימלית של 2.4% לשנה.
עבור איגרות החוב (סדרה יב'), שאינן צמודות, הוגשו הזמנות לרכישת 353,133,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב, מתוכן קיבלה החברה התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מסווגים בהיקף של 173,592,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב (סדרה יב'), בשיעור ריבית שקלית מקסימלית של 5.4% לשנה.
שתי סדרות אגרות החוב, מגובות בביטחונות (שעבוד על כלי רכב ועל תשלומים המגיעים לחברה במסגרת החכירה של הרכבים המשועבדים), והינן מדורגות בדירוג ilA באופק יציב ע"י Standard & Poor's Maalot
.
לדברי אייל גור, מנכ"ל חטיבת הרכב בקבוצת שלמה Sixt, "מדובר בהנפקה חסרת תקדים בהיקפיה, ואנו מודים בראש ובראשונה על הבעת האמון החזקה שנתן שוק ההון לחברה ולבעל השליטה בה, מר שלמה שמלצר, העומד בראשה. ההנפקה המוצלחת מוכיחה, כי בזכות יציבותה הפיננסית של החברה, חוסנה, גודלה ויתרונה התחרותי בענף, המערכת הפיננסית מוצאת את אגרות החוב של החברה אטרקטיביות במיוחד. בימים אלה החלה שנת עבודה חדשה, עמוסה באתגרים והזדמנויות. אנו מעריכים כי שנת 2011 תהיה שנה טובה מאוד, ונערכים לביצוע פעילות משמעותית".
- 4.העדר מטמטם יש אגחים טובים בהרבה בשוק של דלק (ל"ת)8% 18/01/2011 02:29הגב לתגובה זו
- 3.מתי תקבלו את הכסף בחזרה......???????????????? (ל"ת)אמיר 17/01/2011 20:24הגב לתגובה זו
- 2.חם או יפת 17/01/2011 19:34הגב לתגובה זואיזה ריביות נמוכות משלמים חברות הליסינג. זה פשוט לא להאמין. תראו גם ההנפקה של אלבר מלפני פחות משבועיים ועכשיו שלמה. לא מבין למה המוסדיים משקיעים את כספנו באג" ח עם תשואה כלכך נמוכה יחסית לסיכון. מספיק קצת שינויים רגולטיבים וערך ציי הרכב של חברות הליסינג יצנח.
- 1.אדם 17/01/2011 18:56הגב לתגובה זולא מסודר, אני לא אקנה אגח של חברה כזו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
