ראיון

מנכ"ל גזית גלוב: "אנחנו כמו מקדונלד'ס, מתאימים עצמנו לכל מדינה בה אנו נמצאים"

בראיון מיוחד ל-Bizportal פורס רוני סופר את אסטרטגיית החברה לקראת 2011 ורומז על האזורים בהם נראה פעילות ערה. מאיזה שוק יצאה החברה? באיזה תחום הייתה חלוצה?
לירן סהר |

שנת 2010 הייתה טובה עבור קבוצת גזית גלוב, אשר הרחיבה את פעילותה באופן ניכר. בתגובה, דויטשה בנק אף העניק למניית הנדל"ן המניב מחיר יעד של 56 שקל, כ- 33% מעל מחיר השוק.

חברת גזית גלוב מוחזקת על ידי חיים כצמן, יו"ר החברה, ועל ידי דורי סגל, סגן יו"ר החברה. מתחילת השנה זינקה מניית החברה ב- 24% ושוויה עומד כיום על 6.9 מיליארד שקל.

בראיון ל-Bizportal רוני סופר, מנכ"ל גזית גלוב, מפרט את אופי פעילות הקבוצה ומספק המלצות לשווקים החזקים בנדל"ן המניב ב- 2011.

"המודל העסקי שלנו פשוט, אנחנו לומדים שנה-שנתיים את המדינה, בוחנים את הביקוש וההיצע ולאחר מכן מקבלים את ההחלטה אם להיכנס", אומר סופר. "אנחנו בוחרים מנהל מקומי, כפי שעשינו לאחרונה בברזיל, אשר רוכש נכס ועוד נכס, במידה ונופלת ההזדמנות אנחנו גם רוכשים חברות. בכל מקום יש הנהלה, אנחנו מרכיבים את השעון ולא קובעים את השעה, כמו ברשת מקדונלד'ס, בכל מקום הטעם מותאם למדינה בה אנחנו נמצאים".

סופר אומר כי הקבוצה ניצלה הזדמנויות רבות בתקופה האחרונה בצפון אמריקה ובקנדה וביצעה רכישות בהיקפים מאוד משמעותיים. "יש כיום הזדמנויות להיכנס לאזורים בעלי רף גבוה שלפני המשבר היו יקרים מדיי, כמו לונג איילנד לדוגמה. בקנדה ניצלנו חלון הזדמנויות, היא לא נפגעה כלל בהשוואה לארצות הברית, נוצר נתק ביניהן, השבחנו וקנינו נכסים חדשים בהיקף של כ- 400 מיליון דולר קנדי".

התאוששות במזרח אירופה

סופר מציין כי בתקופת משבר ניתן לראות ביקוש לנכסים מניבים כהגנה נגד האינפלציה. "מרבית הנכסים שרכשנו היו ברמת דירוג A, זאת לעומת נכסים ברמות B ו-C באזורים פחות טובים דוגמת פלורידה הנהנית מתשואות יותר גבוהות, אך ההתאוששות בה תארך יותר זמן".

בשנה האחרונה חלה התאוששות בפעילות הכלכלית בחלק ממדינות מזרח אירופה. חברת אטריום, המוחזקת על ידי הקבוצה בשיעור של 30%, הציגה שיפור במרבית הפרמטרים. "כשכולם יצאו ממזרח אירופה אנחנו נכנסנו, ראינו הזדמנויות להיכנס ולכן ביצענו את עסקת אטריום", מציין סופר. "מדובר בחברה עם רמת מינוף נמוכה מאוד ובנק קרקעות של 700 מיליון אירו, לדעתנו הכלכלה הפולנית היא אחד מסיפורי ההצלחה של גוש האירו, פעלה באופן אחראי ושמרני, לכן השלמנו את רכישת Promenada shopping center בוורשה בשבוע שעבר, הנכס ה-19 של החברה במדינה. גם בסקנדינביה זכינו ליציבות באמצעות הפעילות של חברת Citycon, עלויות החוב מאוד נמוכות באזור".

ישראל- עוד מדינה מתוך 20

בנוגע לשוק הישראלי, סופר טוען כי בקבוצה רואים אותה כעוד מדינה מתוך עשרים מדינות פעילותה. סופר שולל את הטענה כי קיים עודף היצע בשטחי מסחר - "אני לא חושב שיש עודף היצע של מרכזי קניות כיום, באזורים אורבניים יכולים להיות 3-4 נכסים, מספיק שיהיה לך את הנכס הנכון והכי טוב באזור, הפעילות בארץ משתלבת עם אסטרטגיית הקבוצה של ביסוס פלטפורמה באזורי צמיחה אורבניים, אזורים בהם אין לה תחרות".

"תחום הקמעונות ממציא את עצמו מחדש ללא הרף", טוען סופר, אך לדבריו המיקום לא משתנה והביקוש למרכזי קניות בשכונות נותר יציב. "הדיירים עשויים לרצות דבר אחר, דוגמת חנויות יותר גדולות או קונספט חדש, אנחנו פותחים את הנכסים לפי המודל של אותה השנה. גם אם השוק יעבור לרכישות באינטרנט נדע להתמודד, הלוא יזדקקו למחסני ענק בקרבת השכונות. בשנת 2000 אף הקמנו אתר פיילוט בארצות הברית שקראו לו MY Shopping Center לרכישות אונליין והכנסנו את האינטרנט האלחוטי עוד לפני שמישהו שמע על כך, הבאנו את החשמל לפני המוצר".

ברזיל IN, טקסס OUT

במבט לעתיד, סופר נמנע מלספק מידע אודות הפרסומים בתקשורת אודות גיוס כ-200 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות בבורסת ניו יורק והגשת הצעה לרכישת מפעילת הקניונים האוסטרלית Centro Properties בעלת שווי השוק של כ-150 מיליון דולר אוסטרלי. "אנחנו כל הזמן מסתכלים על מדינות נוספות, אומר סופר, "אם ב-2007 היית שואל הייתי נכנס לפולין התשובה כנראה הייתה שלילית, אך הכלכלה משתנה ללא הרף וכך גם ההזדמנויות. לדעתנו ברזיל היא בעלת פוטנציאל גדול מאוד לצמיחה כיום, אנחנו משקיעים שם כיום קצת פחות מחצי מיליארד שקל. הדרייב שלנו הוא להיכנס למקומות בעלי תשואה גבוהה בסיכון נמוך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.