סקטור הביומד בבורסה של תל אביב מרכז עניין רב בחודשים האחרונים, ומניות רבות בסקטור הצעיר יחסית זינקו במאות אחוזים מתחילת השנה. עם זאת, מרבית החברות בתחום עדיין לא חזרו למחיריהן בעת שהונפקו גם אחרי העליות החדות, ובודאי שלא חזרו לשיאים שרשמו במהלך 2007-2008.

העליות האחרונות בסקטור נתמכו, בין השאר, בהגעה של לא מעט חברות להבשלה. כלומר, לשלב של מסחור ותחילת הכנסות לאחר שנים רבות של פיתוח תרופות או מכשור רפואי.

אחת החברות האלה היא די מדיקל, המשמשת למעשה כחברת אחזקות. די מדיקל מחזיקה ומתפעלת 4 חברות בת: נילימדיקס, ג'-סנס, מדקס-סט, סינדולור. למעשה מדובר בשתי חברות עיקריות: נילימדיקס וסינדולור כשהחברות האחרות למעשה נסחפות לפעילות נילימדיקס.

נילימדיקס והצמודות אליה פועלות בתחום המכשור הרפואי לטיפול בחולי סוכרת. החברה מפתחת משאבות אינסולין, משאבה רב פעמית וחד פעמית, ג'י-סנס מפתחת מערכת למדידה רציפה של רמת הסוכר בדם, מדקס-סט מפתחת סטי אינפוזיה ייחודים למשאבות אינסולין והחברה הרביעית, סינדולור, מפתחת מכשירי הזרקה אוטומטים ודוקרנים נטולי כאב.

בדי מדיקל בכלל ובנילימדיקס בפרט יש הרבה התפתחויות בחודשים האחרונים ולכן נפגשנו לשיחה עם מני מור, מנכ"ל חברת די מדיקל וישראל טל, מנכ"ל סינדולור וסמנכ"ל פיתוח עסקי של נילימדיקס. בשיחה מביעים השניים אופטימיות זהירה לגבי סיכויי ההצלחה של נילימדיקס אולם נשמעים גם מאוד מפוכחים לאור התהפוכות שעברו על הסקטור בכלל ועל החברה בפרט בשנים האחרונות.

מחכים לאישור ה-CE למשאבה החד פעמית

בתחילת השיחה אומר מור כי "אני חייב להודות שההתאוששות של התחום לאחר המשבר הגדול של סוף 2008 הפתיעה גם אותי. התחום מתאושש מהר מאוד, זה חיובי כמובן. מהירות ההתאוששות מפתיעה.

"בדי-מדיקל יש 4 חברות, שלוש חברות בתוך נילימדיקס ויש את סינדולור. די מדיקל מחזיקה כמעט ב-100% בכל החברות. בנוסף יש את סינדולור שיש לה טכנולוגיה מיוחדת שיכולה לשמש אותנו בהעברת תרופות וחומרים. לגבי סינדולור היתה לנו ב-2008 עיסקה גדולה מאוד עם חברת תרופות מהגדולות בעולם, שהיתה על סף סיכום, וגם דיווחנו עליה אולם בסופו של דבר זה לא יצא לפועל בין השאר בגלל המשבר ככל הנראה. פשוט קיבלנו מכתב מהחברה שהם החליטו לקצץ בהוצאות ולכן העיסקה ירדה מהפרק".

נחזור לנילימדיקס, שכאמור מפתחת משאבת אינסולין רב פעמית וחד פעמית. ישראל הס אומר כי "התעשיה מנסה למעשה להחליף את פעילות הלבלב שנפגעה. התעשיה הולכת לכיוון של חיבור סנסור רציף שידבר עם משאבת האינסולין וכל הזמן הסנסור והמשאבה שומרים את רמת האינסולין של החולה בטווח הנכון".

מור: "אין היום מוצר שמשלב סנסור רציף שמשדר מידע שה-FDA מאשר למשתמש לקבל החלטה על סמך מדידה של הסנסור. יש בשוק סנסורים אבל הם כנראה לא מספיק מדוייקים. אינסולין זה חומר מאוד מאוד מסוכן אם הוא מגיע במינונים לא נכונים. יש היום שני סנסורים אבל כאמור ה-FDA לא מרשה שימוש כי הם עדיין לא מדוייקים. הם עולים בסביבות 5000-7000 דולר".

"השאיפה היא שהחיישן יהיה מדויק ואני מעריך שבתהליך ארוך ה-FDA ייתן אישורים שבקצה שלהם הסנסור יתקשר עם המשאבה לבד וידע לווסת את רמת האינסולין. הערכה אישית שלי היא שסוג כזה של אישורים יקח הרבה מאוד זמן. אחת הבעיות של החיישנים היא שצריך לכייל אותם כל כמה שעות, בגלל שהסנסור בא במגע עם העור. אחד היתרונות הגדולים שלנו הוא שהסנסור לא בא במגע עם הגוף, המדידה היא מחוץ לגוף. הקטטר שלנו הוא סוג של מימברנה".

השאיפה: לפתח לבלב מלאכותי

"עוד לא סיימנו את הפיתוח לסוג כזה של מכשיר, שהוא בעצם סוג של לבלב מלאכותי. בסופו של דבר אנחנו מקווים שנגיע לשם. לנו יש כבר דגמים של משאבות וסנסורים שיושבים ביחד. די מדיקל היא בחודש החנית של הטכנולוגיה העולמית".

ישראל טל: "חברות מדברות על התקדמות מעבר לשלב הנוכחי אבל מה שיש לנילימדיקס עומד בהחלט יפה מאוד עם החזית של התעשיה העולמית. למשאבות הקיימות בשוק יש הרבה חסרונות, הם מורכבות ומגיעות עם מנוע ולכן המחיר שלהן הוא 3000 דולר ויותר. בצד השני יש מזרקים שעולים 2-3 דולר שבעזרתם מחדירים את האינסולין. שנבין, כ-1% בלבד מחולי הסכרת בעולם, שמספרם נאמד בעשרות מיליונים, משתמשים כיום במשאבות בגלל המחיר הגבוה והבעיות שלהן".

"בנילמדיקס כל מנגנון ההולכה מבוסס על קפיץ. ואז פיתחנו מנגנון שבאמצעות חיישני לחץ אנחנו מוציאים את כמות האינסולין הרצויה. הדבר הזה עבר FDA ו-CE וגם תהליך מקוצר שהיה למעשה השוואה מול המשאבה של מדטרוניק שהוכחנו שהמשאבה שלנו טובה יותר. התהליך לקח כשנה וחצי, עברנו הרבה מכשולים אבל סיימנו אותו".

"יש לנו את המשאבה הכי קטנה ומדוייקת בשוק"

טל מוסיף: "יש לנו את המשאבה הכי קטנה ומדוייקת בשוק. אנחנו מחליפים את כל החלקים הנעים בכל שלושה ימים ולא כל כמה שנים כמו במשאבות הקיימות היום בשוק".

מור: "יש לנו המון פטנטים. אף אחד לא עשה את זה בעבר. המשאבה שלנו למשל יכולה לתת התראות כל כמה דקות במקרה של תקלה כלשהי, שזה נושא מאוד מאוד חשוב לחולה שצריך להישאר בטווח הנכון של רמת אינסולין, היא עושה קסמים בכל מיני רמות והיבטים, היא מצמצמת 7 מקומות שבהם יכולות להיות תקלות במערכת".

"המשאבות האחרות לא עושות את זה וזו יכולה להיות בעיה מאוד קשה למישהו שהלך לישון ויש במהלך הלילה תקלה מסויימת. החולה עלול לא להתעורר בבוקר. הסטים החדשים שפיתחנו ואנחנו כבר בתהליכי ייצור שלהם יכולים לתת התראה גם דרך המשאבות של מדטרוניק או חברות אחרות. זה למעשה פותח לנו שוק ענק בלי קשר למשאבות שלנו. המכירות של הסטים יכולות להיות מאוד מאוד משמעותיות. אנחנו הצלחנו לשים את כל המנגנון על שבב שגודלו חצי ציפורן. בשבב הזה עוברים נוזלים ויש עליו מדי לחץ וטמפרטורה".

"כרגע המשאבה החד פעמית עומדת בפני אישורי CE. חשבנו שכבר נקבל את זה אבל זה לוקח עוד קצת זמן, וזה יכול להגיע בימים או בשבועות הקרובים. למשאבה הרב פעמית יש לנו אישורים של ה-FDA וה-CE. אנחנו שואפים לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות גדולות".

"נתחיל לשווק בקרוב"

"את המשאבה הרב פעמית נתחיל לשווק בקרוב. במקביל לחתירה להסכמים אסטרטגיים אנחנו עובדים גם עם מפיצים מהמובילים בעולם. קונים את הרכיבים בשבדיה ובעוד מקומות ואת ההרכבות והסטרליזציה עושים כאן בארץ. איך שזה נראה כרגע ההסכמים הראשונים יחתמו עוד השנה ובשנה הבאה אנחנו אמורים להיות בעלי יכולת לייצר כמויות הרבה יותר גדולות ועם חוזים חתומים למכירות משמעותיות. החברה עובדת בסך הכל מאוד מאוד זהיר".

"יש לנו חברה שיכולה להגיע לשווי פנומנלי ולכן אנחנו פועלים בסבלנות ובזהירות. לשמחתי הרבה ציבור המשקיעים נותן בנו אמון ויש לו הרבה סבלנות. מתקשים אלי גם בלי הפסקה כמעט משקיעים שרוצים לתת לנו עוד כסף. אף פעם לא היתה לי גם בעיה לגייס כסף, גם בשיא המשבר. אני חושב שכולם מבינים את הפוטנציאל שטמון בחברה".

ישראל טל: "הפוטנציאל של השוק הוא ענק, מספרים מדהימים. והוא רק בתחילת הדרך מכיוון שכיום כמעט כולם עדיין משתמש במזרקים ותחום המשאבות למעשה רק מתחיל להתפתח. החולים החדשים, כ-20%-25% מהם משתמשים במשאבות מכיוון שזה משפר להם את איכות החיים בהרבה ומצמצם את הסיבוכים הנלווים למחלה הקשה הזאת. בגלל המחירים הגבוהים של המשאבות השוק עדיין מצומצם".

ומור מוסיף: "מדטרוניק קנו את המשאבה שלהם בכ-3.6 מיליארד דולר לפני 8-9 שנים. זו היתה חברת סטארט-אפ שפיתחה את המשאבה. רוש קנו את המשאבה שלהם מחברה אחרת בכ-900 מיליון דולר. כולם מבינים לאן זה הולך. צריך שהמחיר ירד בצורה דרמטית ואנחנו פועלים בדיוק בכיוון הזה, מעבר לשאר היתרונות שלנו".