מנכ"ל טיב טעם: "כלבוטק מייצרת תפיסת מציאות לטובת הרייטינג"

כך אמר הבוקר דובי שניידמן במסיבת העיתונאים שהתקיימה בנושא תחקיר כלבוטק על רשת טיב טעם. יועץ התקשורת של הרשת, מוטי שרף, הטיל ספק בתחקיר ואמר: "7 חודשים תחקיר הניבו חתול אחד, משטח בשר אחד, משאית אחת שיצאה לסניף אחד - משהו כאן תמוה"
אפרת אדיר |

במסיבת העיתונאים שכינסה הבוקר (ב') רשת "טיב טעם" הגיבה החברה על תחקיר כלבוטק, ששודר אמש וגרף צפיית שיא של 31.7% רייטינג.

"כלבוטק מייצרת תפיסת מציאות לטובת הרייטינג", טען מנכ"ל טיב טעם דובי שניידמן והעלה מספר שאלות שמטילות, לדעתו ולדעת החברה, ספק באמינות התחקיר, כגון: "האם מישהו ראה שמשטח הבשר שהוצג בכתבה הושאר בחוץ במשך 4 שעות או שאולי מדובר במשטח בשר שאינו מיועד שלל לשיווק?", וגם - "ראינו חתולים שמשוטטים במשך 7 חודשים במתחם דחסן הזבל ורק חתול אחד נראה יושב על משטח הבשר ומנסה לקרוע את הניילון הקשיח מאריזת המשטח. אך האם ראינו חתול שאוכל באמת את הבשר?", נימק שניידמן את גרסת החברה.

מוטי שרף, היועץ התקשורת של טיב טעם, הוסיף והטיל ספק בתחקיר ואמר: "7 חודשים תחקיר הניבו חתול אחד, משטח בשר אחד, משאית אחת שיצאה לסניף אחד - משהו כאן תמוה".

שניידמן הוסיף ואמר בבטחון, כי "אנחנו מאמינים בחברה שלנו שמוכרת מיליוני ק"ג בשר ללקוחות מרוצים שממשיכים לפקוד את סניפי הרשת". לטענת שניידמן, לא צפויה ירידה במכירות הרשת בשל פרסום התחקיר ולא היתה כלל ירידה במכירות עוד טרם פרסומו. "לטיב טעם אין את היכולת להשמיע את האמת שלה לעומת הכוח של מערכת כלבוטק, המחזיקה בחומרים מצולמים ובוחרת איך להשתמש בהם. טיב טעם משקיעה סכומים גדולים בתחום אבטחת ובקרת איכות יותר מכל הרשתות. האמת שלנו היא שלא כל מה שמראים לנו - זה מה שהיה", טען שניידמן.

נזכיר, כי התוכנית "כלבוטק" ששודרה אמש בעונתה החדשה, פתחה את שידוריה בתחקיר על רשת "טיב טעם". בתחקיר, שנטען כי ארך כ-7 חודשים, הוצגו ליקויים באופן אחזקת בשר במרכז הלוגיסטי של החברה בעמק חפר.

בגוף הכתבה, שודרו קטעים שצולמו, לדברי גינת, על-ידי תחקירני כלבוטק בלבד וביוזמתם, והציגו משטחי בשר עומדים בחצר המפעל במשך 4 עד 5 שעות בחום של 28 מעלות ומנגד גם תחת גשם כבד בלילה חורפי וזאת עד להכנסתם למפעל.

זאת ועוד, במהלך הכתבה צולמו חתולים משוטטים בחצר המפעל וחתול אחד שישב על משטח בשר וניסה לקרוע את האריזה ולאכול מהבשר. אותו משטח בשר נשלח לסניף "מעדני מניה" בבאר שבע יחד עם משטחי בשר נוספים. בנוסף, נטען כי הבשר עמד 3 שעות בחוץ, ללא קרור, בטרם יצא לחלוקה במשאית.

כלבוטק הציגה גם בדיקה של מעבדת "בקטוכם" למוצרי בשר שנקנו במספר סניפים של טיב טעם שהציגה ממצאים מדאיגים. ב-3 מוצרי בשר טרי נמצאו חיידקי סלמונלה וב-13 מוצרים מתוך 14 שנדגמו נמצאו חיידקי ליסטריה.

התחקיר מבוים?

במהלך התוכנית אמש הדגיש רפי גינת שוב ושוב כי בתחקיר "אין בימויים, אין פברוקים ואין פרובוקציות. בניגוד להכרזת טיב טעם, שום עובד לא פנה אל מערכת כלבוטק עם ממצאים מצולמים, אלא תחקירן כלבוטק התקבל לעבודה כמחסנאי במפעל המדובר והיה עד למצבים המצולמים בכתבה".

תגובת טיב טעם ששודרה בסיום הכתבה בתוכנית כלבוטק היתה זהה לאמירותיה בשבועות האחרונים, בהם טענה החברה כי יש בידיה מידע שעובדים מהחברה מנסים להתנכל לה ולכן ביימו מצבים תברואתיים מסוכנים במפעל, על מנת לפגוע בטיב טעם מבחינה תדמיתית וכלכלית.

עוד טענה טיב טעם כי מכלבוטק סרבו להעביר לה את החומרים המצולמים שבידיה, טרם שידור הכתבה, ומכאן החדשות שעומדות מול מערכת התוכנית באמיתות התחקיר.

קובי טרייביטש, מבעלי טיב טעם, התייחס לדברים ואמר כי אינו יודע אם מישהו רודף אותו, אך התחקיר ששידרה כלבוטק תמוה בעיניו באופן הצגת הדברים, לדבריו, "בסוף מביאים תחקיר שאפשר להתווכח על הרמה שלו ואני לא אתן לאף אחד לקלקל לי את האימפריה שבניתי במו ידיי".

נזכיר, כי התחקיר הראשון שנחשף על טיב טעם בינואר 2006, הציג ב-2 סניפים של הרשת עובדים שהשתמשו, על פי הנחיות הרשת, בבשר טרי שעבר זמנו לצורך מכירתו כבשר מתובל, לאחר שעבר תהליך של החמצה ותיבול. השר שנדגם נמצא מקולקל, פסול למאכל ומזוהם בחיידקי קולי צואתי והפרשה, שנחשפה על-ידי מערכת כלבוטק, גרמה לטיב טעם נזק תדמיתי רב ונזק כספי של 20-30 מיליון שקל.

בפרשה הנוכחית, ניסתה טיב טעם למזער את הנזק עוד בטרם שודר התחקיר והשקיעה כסף רב בפרסום האמת שלה בבלוג של אתר החברה ובפרסומות בטלוויזיה.

בניסיון נוסף למזער את הנזק התדמיתי של החברה, פנתה הרשת בתלונה, באמצעות עו"ד זאב שרף, לזכיינית "רשת" ולרשות השניה, על מנת לבדוק את אופן הכנת תחקיר כלבוטק לעומק, שם נטען כי ישנו "חשד ממשי וכבד לתחקיר מגמתי ממנו הושמטו חלקים רלוונטיים ולשיבוש הליכי חקירה ומשפט". כראיה, מציגה טיב טעם עדות של דוד סולימאן, תחקירן כלבוטק לשעבר במשך 13 שנים, שטוען כי מערכת התוכנית בוחרת מה להציג בתחקירים שהיא משדרת, על מנת ליצור פרובוקציות ולמחוק חברות ואנשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?