אחרי 20 מיליארד ד': חזון הבית הממוחשב מתקרב
מיקרוסופט ישראל, בשיתוף עם קואליציה של חברות מהגדולות במשק, משיקה מערכת בידור משולבת, דוברת עברית - הפועלת כבר זה זמן בעולם, בשם "מדיה סנטר". המערכת החדשה פועלת תחת מערכת ההפעלה "חלונות ויסטה", אשר הושקה לפני כחודש בישראל וב- 30 מדינות נוספות ברחבי העולם. דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מסביר בראיון ל-Bizportal על היתרונות של המערכת. כך, ערמות הדיסקים שצברנו לאורך השנים, אלבומי התמונות, המדפים העמוסים סרטי DVD ווידאו ואינספור שלטים מפנים את מקומם מהסלון ועוברים להתאחסן על גבי המערכת. בלחיצת כפתור אחת בשלט יופיעו כל אלו על מסך הטלוויזיה שלנו, לצד האפשרות להיחשף לאינספור תכני אינטרנט בלעדיים, לרבות גישה למוסיקה וסרטים ועד להזמנת תוכניות והקלטתן. המטרה אותה מסמן ימין היא שבעת רכישת מחשב אישי יעדיף הצרכן לרכוש גם את תוכנת "ויסטה מדיה סנטר" ולשלב את המחשב האישי יחד עם האינטרנט ומקלט הטלוויזיה בסלון ביתו או אפילו בחדרי הילדים. "כל תכני הבידור הדיגיטאליים לסוגיהם, נגישים מכל מקום ולכל מקום בבית, לרבות מחשבים ומכשירים דיגיטאליים אחרים בחדרי הילדים, בחדרי עבודה, חדרי שינה ועוד. כל זאת באיכות קול סראונד ותמונה המשודרת ב-Hi - Definition, הודות לחיבור פשוט של המערכת לטלוויזיה שבסלון ולמערכת האודיו", אומר ימין. עוד מוסיף ימין, כי מדובר בשינוי משמעותי בקשר שבין המשתמש לעולם המדיה, החל מהנגישות לתכנים ועד לאופן אחסונם והשימוש בהם. "חברנו לרגל ההשקה אל אתרי התוכן וחברות התקשורת מהמובילות בארץ, על מנת להעניק למשתמש מוצר בעל יתרונות מובהקים, אשר ייתן מענה לתחומי העניין והעדפותיו של הצרכן הישראלי. אנו יוצאים עם שותפינו לדרך חדשה וצופים פעילות מוצלחת וארוכת טווח". השותפים הבולטים שחברו למיקרוסופט הם YES, ניופאן, איקאה, DELL, בזק בינלאומי ואינטל. כמו כן, אתרים של חברות שונות מציעים במערכת זו תכנים ייעודיים אשר נבנו במיוחד עבור ה"מדיה סנטר" ומותאמים לצפייה בטלוויזיה. כל אתר בוחר לעצמו את התכנים שברצונו לשדר, בשלב זה ללא תשלום נוסף. ימין מתעקש כי מיקרוסופט לא עושה סלקציה בבחירת האתרים התכניים. בין האתרים שכבר חברו לחברה נמצאים שירותי בריאות כללית, ערוץ הילדים, ONE, נענע, קשת, מטה-קפה, YES ועוד. בפיתוח מערכת "חלונות ויסטה" השקיעה מיקרוסופט 20 מיליארד דולר. ימין מציג לשם השוואה את ההשקעה בסך 10 מיליארד דולר של ארה"ב במשך 10 שנים על מנת לשלוח אדם לירח. למיקרוסופט, מסתבר, זה עלה יותר, אך השאלה האם הצרכן יטמיע את יתרונות התוכנה וייבחר לאמצה, שכן מדובר בהשקעה כספית שנעה בין 4,000 ל-9,000 שקל לתוכנת הויסטה מדיה סנטר יחד עם מחשב אישי המסוגל לקלוט תוכנה בסדר גודל כזה. על התחרות בשוק זה של מערכות בידור משולבות, כמו זו של אפל, אומר ימין: "אני חושב שהמסר שלנו הוא שמדובר במוצר פשוט לתפעול והשם מיקרוסופט מוכר לקהל הצרכנים ויעשה את העבודה".

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.