הגרף שהבנקים המרכזיים לא רוצים שתראו
נזכיר כי תהליך צמצום המאזן של הפד' נמצא רק בתחילתו (ועדיין הפד' מפגר בביצועו). ע"פ התוכנית המקורית, בסוף החודש הקרוב צפוי הפד' להקטין בצורה ניכרת את מאזנו (רוב האג"חים שנפדים מתרכזים בחודש הראשון של כל רבעון), והחל מחודש הבא הפד' צפוי לצמצם בכל חודש כ-30 מיליארד דולר ממאזנו. לקראת הרבעון הרביעי צופה הפד' כי יוכל לצמצם כ-50 מיליארד ממאזנו. ספק גדול אם הפד' יוכל יעבור את החודשיים הקרובים בלי לשנות את מדיניותו. מאזן הפד' בסופ"ש האחרון: התהליך רק התחילTrade war between the US and China? The graph the central banks do not want you to see. Markets can not without growth in the balance sheets of central banks@zerohedge @dlacalle_IA @TheBubbleBubble @NorthmanTrader @MarkYusko #spx $SPY #StockMarket pic.twitter.com/cCZSEKjXOq
— Amit Tal (@amital13) 4 באפריל 2018
שיאים חדשים במדדים? אפשרי רק במידה והבנקים המרכזיים יחזרו להזרים כסף לשווקים.
הבלוף הגדול ביותר- השוק האירופאי.
בעוד צמצום המאזן של הפד' גורם לתנודות חדות בשווקים, הפסקת תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי באירופה צפויה ליצור בעיות גדולות אף יותר. הפד' בניגוד לבנק המרכזי באירופה דאג תמיד לשמור על שוק משני בריא, אשר הבטיח כי יהיה ניתן למכור את אותם אג"ח שקנה בשנות המשבר. הבנק המרכזי באירופה הודה השנה כי אינו יודע אם יש שוק משני מספיק גדול שיוכל לקנות את האג"ח בשעת הצורך. הבנק המרכזי הוא הרוכש היחידי בשוק החוב הקונצרני והממשלתי בשנים האחרונות.
המחיר הגבוה של האירו כעת הוא אולי הכשל שוק הגדול ביותר בשווקים כעת. האירו יצטרך לרדת או כתוצאה מחידוש תוכנית הרכישות מצד הבנק המרכזי או ממשבר בלתי נמנע באיחוד ברגע שהזרמת הכסף תיעצר.
לכתבה המלאה על הפירמידה בשוק האירופאי (לחץ כאן).- 8.עמיר 08/04/2018 14:36הגב לתגובה זוהם מבצעים 75% מהפעילות בשוק האג"ח
- 7.עמית תפסיק להעתיק מ NDX (ל"ת)ישראל 06/04/2018 00:25הגב לתגובה זו
- 6.דוד 05/04/2018 12:07הגב לתגובה זוהם יכולים להדפיס בלי סוף , הבעיה היא מחירי המוצרים , כלומר אינפלציה וכרגע יש אינפלציה רק במחירי המניות , התמחור בשמיים לכל המגזרים במיוחד להייטק. לעניות דעתי אפילו הם (הבנקים המרכזיים) לא יודעים מה יהיה אמר פעם אחד הכלכלנים זהו הניסוי הגדול בהיסטוריה. בהצלחה וחג שמח
- 5.שולמית 04/04/2018 18:55הגב לתגובה זועמית אוהבת לקרוא אותך - אתה חכם ורהוט וישר כוח! תמשיך לעדכן אותנו.
- 4.
- 3.זה לא היה חדש גם ללא מקצועיים (ל"ת)איסי 04/04/2018 17:28הגב לתגובה זו
- 2.בדוי 04/04/2018 17:16הגב לתגובה זומשנות ה-2000-2009 המדדים בסוף ירדו בגלל שני משברים כלכלים שזה משבר הדוט קום והסאב פריים אבל עכשיו בעשור האחרון הייתה צמיחה מטורפות בהרבה מדינות בעולם וכמובן שהשוק תודלק בעזרת הפ'ד אבל עדיין. כשנקבל את המשבר היה הוא יהיה משבר כואב לפחות כמו שהיה ב2008 .
- 1.ענק ונכון 04/04/2018 17:03הגב לתגובה זועכשיו ואין מענה לאף אחד
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
