הגורם העיקרי שמביא לירידות חזקות בשווקים, בנוסף לטראמפ
השווקים לא רגועים בימים האחרונים, מדד הדאקס הגרמני משלים הערב ירידה של 7% משיאו, ת"א סובלת מסחרור, וגם בשאר הבורסות לא שקט. בעוד שהתנודתיות בשווקים בימים האחרונים מיוחסת בעיקר להתפתחויות המדיניות: כאשר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ וצפון קוריאה מחליפים איומים הדדים והרעיון של מלחמה גרעינית קופץ למשקיעים. ייתכן, כי גורם אחר עומד מאחורי התנודתיות הגוברת לאחרונה, וההתפתחויות האחרונות סיפקו את הטריגר.
היצע הכסף בעולם או במילים אחרות הכסף הזול, שהיה המרכיב המרכזי בהובלת השווקים לשיאים ב-9 שנים האחרונות, מתחיל להצטמצם. הפד' מתכוון להתחיל להקטין "בקרוב" את מאזנו שהתפתח במהלך שנות המשבר לרמה של 4.5 טריליון דולר, דבר שיקטין את היצע הכסף בארצות הברית. הגרף הבא מתאר את מדד ה-S&P500 ביחס לבסיס הכסף בארה"ב כפי שנמדד ע"י הפד', ניתן לראות כי מה שדוחף את השוק למעלה הוא כמות הכסף שגדלה במהלך השנים.
שווי השוק של אפל (סימול:APPL), אחת מענקיות הטכנולוגיה נכון להערב עומד על 822 מיליארד דולר, שימו לב להשוואה בין היצע הכסף למחירה של אפל לאורך השנים האחרונות, האם גם כאן מה שיכריע את כיוון השוק הוא בסיס הכסף.
בתוך כך, הבנק המרכזי באירופה נמצא במלכודת בעניין תוכנית הרכישות שהוא מבצע בשנים האחרונות. הסיבה: היצע אגרות החוב של מדינות חזקות באירופה אזל. נזכיר, תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך, לגרמניה יש את החלק הגדול ביותר ברכישות של הבנק. כמו כן, ע"פ חוקי הבנק, חל איסור לעלות על קנייה מעל 33% במדינה ספציפית מכלל האג"ח בשוק. מגבלה זו לא כל כך פשוטה להסרה, וככל הנראה תביא ליציאה מוחלטת של הבנק המרכזי משוק אגרות החוב של גרמניה בקרוב מאוד. ע"פ חישוב של בנק ברקליס לפני כחודשיים, אם הבנק ימשיך לפי התוכנית בקצב הנוכחי, הבנק יגיע למגבלה של ה-33% באגרות החוב של גרמניה כבר באוקטובר הקרוב. במילים אחרות הוא יהיה חייב לצמצם את הזרמות הכסף שלו בתקופה הקרובה.
המצוקה של הבנק באה לידי ביטוי בדו"ח החודשי שפורסם השבוע. ע"פ הדו"ח הבנק פיספס את יעד הקניה בשוק האג"ח הגרמני, ובמקום זאת קנה אגרות חוב איטלקיות בכמות אדירה (סטיית התקן הכי גדולה מהתוכנית אי פעם).
ECB's German bond buying was below the capital key for a 4th consecutive month in Jul while CenBank stepped up the purchase of #Italy's debt pic.twitter.com/R5IAzoTOTf
— Holger Zschaepitz (@Schuldensuehner) 8 באוגוסט 2017
הציפייה הזאת, להורדה בכמות הכסף כבר נותנת את אותותיה בשוקי האג"ח זבל (JUNK BONDS), הריביות בשוק זה התחילו לזנק בשבועיים האחרונים, דבר שמאותת על חוסר התיאבון של המשקיעים לקחת סיכונים בסביבה של כמות כסף שיורדת. נכון, כפי שפירסמנו פה אתמול, הבנקים המרכזיים ממשיכים לתמוך במדדי המניות המובילים (לכתבה המלאה), אך הניתוק מהגורם (הכסף הזול) שהביא את השווקים עד לשיאים עלול להיות כואב במיוחד
- 9.יוסי 11/08/2017 23:35הגב לתגובה זוכתבה מעניינת , חומר למחשבה , כל הכבוד.
- 8.. 11/08/2017 04:56הגב לתגובה זוהשאלה מה עושים שבוע הבא? פוטים? מה עם דולר-שקל?פוטים?
- 7.תוהה.... 11/08/2017 04:54הגב לתגובה זוהורידו התשואה על אגרות החוב.... מה זה קשור לשוק המניות?
- 6.המצביא 11/08/2017 01:43הגב לתגובה זולא ראיתי בעבר בפורטלים הפיננסים התייחסות לכמות הכסף או להיצע הכסף באותו אופן אשר מובא כאן. מעניין לקרוא ניתוח המתעמק באספקט שאינו בנאלי וצבעוני כנהוג בצהובונים הפיננסים. יישר כוח.
- בחו"ל כתבו על כך מזמן... (ל"ת)ס 11/08/2017 11:16הגב לתגובה זו
- 5.דייב 11/08/2017 00:14הגב לתגובה זופראייר מי שנכנס לפאניקה! כי הרי בסופו של דבר כלום לא יקרה והשוק יעלה חזרה עם דחיפה של רפורמת המס המתקרבת !
- 4.טל 10/08/2017 22:10הגב לתגובה זואני גם יכול להראות שיש קשר בין הנאסדק לבין מספר תאונות הדרכים בבאר שבע. זה שיש שני גרפים עולים זה לא אומר שיש קשר ביניהם. המחירים לא בהכרח תלוים בכמות הכסף הזמין. יש דוגמאות למניות שמתרסקות 50% בטרום מסחר עם מחזור של חנות פלאפל. לא צריך מחזור גדול בשביל שמחיר מניה יזוז. המחיר יתואם תמיד לשווי שהשוק מעניק למניה.
- 3.סיבה נוספת לירידות היו 9 שנים של עליה (ל"ת)גורו אלק 10/08/2017 20:23הגב לתגובה זו
- 2.ב 10/08/2017 20:10הגב לתגובה זוהמונח "ירידות חזקות"....
- 1.טליק 10/08/2017 19:17הגב לתגובה זולא צריך סיבות לירידות כמו שלא צריכים סיבות לעליות
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
