מדיניות המט"ח של בנק ישראל, למה זה לא עובד?

גיא יהודה, כלכלן בכיר בבית ההשקעות פסגות, מתייחס לתנודות בדולר ופעילות בנק ישראל בשוק המט"ח

גיא יהודה | (2)
נושאים בכתבה שער הדולר

מתחילת השנה התחזק השקל ב-3.8% מול סל המטבעות ובתגובה בנק ישראל רכש כמויות גדולות של מט"ח, תגובה בה נוקט כבר תקופה ארוכה. האם המדיניות עדיין אפקטיבית ומה כל זה אומר על הכלכלה המקומית. לשם השוואה, בשנת 2016 כולה התחזק השקל ב-4.8% כלומר מדובר כאן על התחזקות חדה באופן חריג.

השקל מול סל המטבעות בשלוש השנים האחרונות

 

יש לציין, לא הרבה השתנה במדיניות המט"ח של בנק ישראל - בבנק ישראל ממשיכים לרכוש כמויות גדולות של מט"ח, חלקן כחלק מתכנית הרכישות לקיזוז אפקט תגליות הגז על החשבון השוטף וחלקן על מנת למתן את הכוחות הפועלים להתחזקות השקל. יתרה מכך, בשנה האחרונה בנק ישראל אפילו הגדיל את מידת מעורבותו בשוק המט"ח - בסוף שנת 2012 יתרות המט"ח בבנק ישראל עמדו על 75 מיליארד דולר ובשנים 2013-2015 הן גדלו בכ-5 מיליארד דולר בכל שנה. בשנה החולפת הן גדלו ב-10 מיליארד דולר ונכון להיום יתרות המט"ח בבנק ישראל כבר עומדות על למעלה מ-101 מיליארד דולר.

בבנק ישראל טוענים שללא הרכישות השקל היה חזק יותר, אולי. אנחנו מעריכים שההשפעה, גם אם הייתה כזאת, זניחה. אך חשוב מכך, מדיניות המט"ח של בנק ישראל משדרת מסר שגוי לפעילים בכלכלה הריאלית שתלויים בשער החליפין, מסר של "אל דאגה, אנחנו נשמור עליכם ונמנע ייסוף בשער החליפין" אך בנק ישראל לא באמת מסוגל למנוע ייסוף כזה. בנוסף, מדיניות זו רק מוסיפה מימד של חוסר וודאות אשר לכשעצמו רק מזמין ספקולנטים. מעל לכל, המדיניות של בנק ישראל פשוט לא עומדת ביעדיה – לא רק שהיא לא מצליחה למתן את הייסוף בשער החליפין לאורך זמן אלא שגם האפקטיביות המזערית של המדיניות הולכת ונשחקת. אם בעבר אפקט ההתערבויות של בנק ישראל החזיק מספר ימים היום הוא מחזיק לא יותר מכמה שעות.

  

 למה זה לא עובד?

אז בראש ובראשונה חשוב להגיד, לפעמים זה עובד. רק בשבוע שעבר בנק ישראל התערב שוב בשווקים והשקל- נחלש. לכן, למען הסדר הטוב נדגיש שבטווח הקצר מאוד (מספר ימים לכל היותר) לרכישות של בנק ישראל יכולה להיות השפעה, אך השפעה הזו תפוג מהר מאוד כאשר הרכישות מעוקרות. למי שמילים כמו עיקור מייצרות אסוציאציות שפחות קשורות לשער החליפין נסביר שכאשר בנק ישראל רוכש דולרים הוא למעשה מזרים שקלים למערכת הפיננסית - מדפיס שקלים ואיתם רוכש דולרים - כך שכמות הכסף גדלה.  

על מנת שכמות הכסף במשק לא תגדל באופן משמעותי ותייצר אינפלציה ו/או עליית מחירי נכסים ו/או עלייה בתיאבון לסיכון, בנק ישראל "סופג" את אותם השקלים חזרה. תהליך זה נקרא "עיקור", בנק ישראל טוען שזה מה שהוא עושה והעדויות מלמדות שהוא אכן מתבצע בפועל.

פה מגיע הקאטץ'. בשנים האחרונות מתקיים ויכוח לגבי מה משפיע יותר על השווקים: כמות הכסף עצמה או הזרם שלה (כלומר השינוי בה). ויכוח זה היה סוער במיוחד בכל הנוגע להרחבות הכמותיות השונות כאשר הבנקים המרכזיים גילו שהמדיניות שלהם לא ממש עובדת למרות שהמאזנים שלהם הולכים ומתנפחים ללא היכר.

כמו כל ויכוח בין כלכלנים גם לוויכוח הזה אין תשובה חד משמעית אבל נראה שהכף נוטה לכיוון של הזרם. בהתאם, להערכתנו אם בנק ישראל מעקר את הרכישות שלו, לאחר העיקור זרם השקלים והדולרים במשק נותר ללא שינוי (בהינתן שהתנאים הכלכליים לא השתנו) ולכן גם שער החליפין צריך להיוותר ללא שינוי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השורה התחתונה: כדי להחליש את השקל לאורך בנק ישראל צריך להוריד את הריבית ולכן, כל עוד בנק ישראל לא נוקט בהרחבה מוניטרית נוספת, רכישות המט"ח של בנק ישראל הן בבחינת "פוּל גז בניוטרל". וכידוע, הפחתת ריבית לא נמצאת על הפרק בסביבה הכלכלית הנוכחית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מדפיס שקלים הבנו, איך הוא בדיוק עוקר או סופג אותם? (ל"ת)
    נפתלי 11/03/2017 06:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניסבון 06/03/2017 23:17
    הגב לתגובה זו
    הרי בנק ישראל מדפיס שקלים איך הוא עוקר אותם חזרה סופג אותם? לא מבין,ולמה לא לקחת בחשבון גיא יהודה את הנתון הכי חשוב והוא נתון צבאי ביטחוני, למה לא לומר לחברים שבמלחמה השקל לא יהיה שווה כלום? אנשים חכמים מתכוננים למערכה הבאה שביבי וליברמן מארגנים לסמוך על השקל זו אשליה זמנית
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.