ירון שמיר
צילום: Bizportal

מהפכת הפנסיה נכנסה לתוקף - 5 נקודות שחובה לדעת

המומחה הפנסיוני של Bizportal על מהפכת קרנות ברירת המחדל שנכנסו היום לתוקף ואמורות לחסוך לנו לא מעט כסף
ירון שמיר | (9)

החל מהיום נכנס לתוקף המכרז לבחירת קרנות פנסיה ברירת מחדל לכל מעביד שאין לו קרן פנסיה ברירת מחדל אחרת או שלא ביצע מכרז עבור עובדיו על פי ההוראות של הממונה. כפי שכבר נקבע וכפי שכבר הוזכר, קרנות הפנסיה שנבחרו הן קרן הפנסיה המקיפה של מיטש דש שתגבה דמי ניהול של 1.31% מההפקדה החודשית ועוד 0.01% מהצבירה השנתית, וקרן הפנסיה של הלמן אלדובי שתגבה דמי ניהול של 1.49% מההפקדה ועוד 0.001% מהצבירה השנתית.

 

המשמעות של קרן פנסיית ברירת מחדל

על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה הקיים במשק, מעסיק חייב להפקיד עבור עובד שמגיע עם תוכנית פנסיונית קיימת לאחר 3 חודשים מיום תחילת עבודתו (רטרואקטיבית) או סוף שנת המס, המוקדם מבין השניים. למי שהגיע ללא תוכנית קיימת החובה חלה לאחר 6 חודשים, כאשר בצו ההרחבה נקבע כי קופת ברירת מחדל היא קרן פנסיה מקיפה. גם אם העובד לא בחר במהלך התקופה הזו בגוף פנסיוני שבו יבצע את הפקדותיו, המעסיק מחוייב להפקיד כספים עבורו, וכספים אלו מועברים לקרן פנסיה ברירת מחדל.

 

לדוגמה, עובד שמתחיל לעבוד היום וברשותו תכנית פנסיונית קיימת והוא לא בחר תכנית אחרת עד סוף דצמבר השנה (כאמור 3 חודשים או סוף שנת המס, המוקדם מביניהם), בסוף דצמבר יעביר המעביד את ההפקדות הפנסיוניות לקרן ברירת המחדל.

 

חשוב לציין שגם עד המכרז, למעסיקים רבים היתה קיימת קרן פנסיית ברירת מחדל שהמעסיק היה מפקיד אליה אם העובד לא בחר קרן אחרת בפרק הזמן האמור. למעסיקים אשר טרום פרסום חוזר המפקחת היו הסכמי ברירת מחדל בתוקף, ימשיכו הסכמים אלו לחול עד מועד החידוש הבא ולכל המאוחר עד מרץ 2019.

 

האם אני בתור עובד מחוייב להפקיד לקרן הפנסיה ברירת המחדל?

התשובה היא בודאי שלא. ההפקדה לקרן פנסיית ברירת המחדל מתקיימת רק אם לא בחרתי בקרן אחרת. יתרה מזאת, בחלק גדול מהארגונים שהיתה קיימת בהם קרן פנסיית ברירת מחדל היו המשווקים של אותה קרן או סוכני הביטוח מתעקשים לפגוש את העובד טרום חלוף הזמן המחוייב על פי חוק (3 ו-6 חודשים בהתאמה) והיו עורכים עם העובד תהליך של שיווק פנסיוני בו היו מתאימים את הקרן והמסלול לעובד. כמו כן, גם אם כספי העובד הופקדו לקרן פנסיית ברירת המחדל הוא היה יכול בכל עת להעבירם לקרן אחרת.

 

החלטתי להצטרף לקרן פנסיית ברירת המחדל ויש לי יתרה קיימת במקום אחר. האם אני יכול להעביר אותה?

בכפוף לתקנות הניוד ניתן להעביר גם יתרה קיימת לקרן פנסיית ברירת המחדל. יחד עם זאת, תהליך כזה דורש לעת עתה פעולה של שיווק פנסיוני ולא ברור עד כמה פעולה זו, אם בכלל, תייקר את דמי הניהול. יש לקחת בחשבון שבעקבות חוזר נוסף הדן "בניוד אוטומטי" של יתרה קיימת לקרן פעילה, פעולת ההעברה תהפך בעתיד להיות פשוטה בהרבה.

 

אז מה למעשה הבשורה בבחירה הזו?

הבשורה היא לאותם עובדים מוחלשים שהיו מצורפים לקרנות פנסיה אחרות כברירת מחדל, שבהן דמי הניהול היו גבוהים מדמי הניהול שהושגו במכרז, לעיתים באופן משמעותי. כיום מעסיק לא יוכל לחתום הסכם על קרן פנסית ברירת מחדל אלא אם כן ערך מכרז בדרך שבה קבעה הממונה על שוק ההון, או לחלופין אם לא ערך מכרז יהיו שתי הקרנות הנבחרות "קרן הברירת מחדל". בנוסף, סביר להניח כי מכרז זה יגרום לירידה הדרגתית נוספת בדמי הניהול בקרנות הפנסיה אשר יתחרו ברף התחתון אותו הציג המכרז.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לכמה זמן מובטחים דמי הניהול?

דמי הניהול מובטחים ל-10 שנים. ננסה לעשות סימולציה קטנה מול עובדים שמשלמים כבר היום דמי ניהול של 2% מההפקדה ו-0.25% מהצבירה וכאלה המשלמים דמי ניהול מלאים וננסה להבין מה ההשפעה ל-10 שנים:

 

הנחות:

 

ניתן לראות שלעובדים המשלמים היום דמי ניהול מלאים מדובר אכן בבשורה: גידול של 8% בצבירה תוך 10 שנים. יחד עם זאת, ניתן לראות כי ההפרש בצבירה בין מי שמשלם כבר היום דמי ניהול נמוכים מהמקסימום הוא קטן בהרבה.

 

דרך אגב, כדי שמי שמשלם דמי ניהול של 2% ו-0.25% יגיע לצבירה הצפויה בקרנות הפנסיה ברירת המחדל, קרן הפנסיה שבה הוא חוסך תצטרך להשיג תשואה ממוצעת של 4.65% מידי שנה (במקום ה-4.26% שבתחזית, שכאמור גם היא אינה מובטחת). בשביל חוסך המשלם 6% ו-0.5%, קרן הפנסיה שלו תצטרך להשיג תשואה של 5.75% מידי שנה (במקום ה-4.26% בתחזית) כדי להגיע לאותה צבירה.

 

יש לשים לב שכל קרנות הפנסיה סובלות היום מהריבית הנמוכה הקיימת בשוק ומגרעונות דמוגרפיים הנובעים משינוי תעריפי הביטוח והגידול בתביעות, דבר שהופך את העלות האפקטיבית לגבוהה יותר.

 

מה יקרה בשוק?

דעתי היא שהמכרז יגרום להורדת דמי הניהול גם בקרנות האחרות ובוודאי למי שמשלם דמי ניהול מלאים. הדבר השני שיקרה, ומדובר על מגמה מבורכת, הוא שהקרנות האחרות ישתדלו להציג יתרונות אחרים כמו ניהול השקעות טוב יותר, שרות טוב יותר, עודף דמוגרפי טוב יותר ולא פחות חשוב - ידאגו לתת לכמה שיותר עובדים שיווק פנסיוני בטרם הוא יצורף לקרן ברירת המחדל.

 

בנוסף, יווצר מצב שלאור השינויים הגדולים שחלים בקרנות הפנסיה (איחוד חשבונות, תקנון אחיד) נראה כניסה של מוצרים חדשים לשוק כולל מוצרי חסכון חדשים, ביטוחי מנהלים בגרסה משופרת ומוצרי סיכון מתוחכמים יותר שינסו לתת מענה לעלות הביטוח הנמוכה בקרנות הפנסיה.

 

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**   

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נפז 01/11/2016 17:39
    הגב לתגובה זו
    אם היינו מפקידים לבנק כל חודש את הכסף הזה, אזי נומינאלית היינו צוברים בסוף 10 שנים כ- 238,000 שזה 33,000 יותר מהקרן הטובה ביותר שם. בשביל מה צריך אותם. הכי טוב היה אם אפשר היה פשוט להפקיד בבנק.
  • הבנק יגבה פי 10 דמי ניהול - גאון אתה (ל"ת)
    גיל 02/11/2016 20:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עכ 01/11/2016 16:46
    הגב לתגובה זו
    מאיזה גיל עובד חייב המעביד להפריש לפנסיה . האם עובד בן 18 כלול ?
  • 4.
    אאאא 01/11/2016 14:17
    הגב לתגובה זו
    רפורמה היא לא ראה אבל החברות שזכו במכרז מתנהלות על הפנים. ניתן לראות ששתי החברות מתקשות לייצר תוצאות טובות בקופות ולכן אני מעדיף לשלם טיפה יותר אבל ולקבל תשואה מאשר לשלם 0 ולקבל 0.
  • 3.
    אאאא 01/11/2016 14:12
    הגב לתגובה זו
    רפורמה היא לא ראה אבל החברות שזכו במכרז מתנהלות על הפנים. ניתן לראות ששתי החברות מתקשות לייצר תוצאות טובות בקופות ולכן אני מעדיף לשלם טיפה יותר אבל ולקבל תשואה מאשר לשלם 0 ולקבל 0.
  • 2.
    כותבי תרחישים 01/11/2016 13:15
    הגב לתגובה זו
    הם -הפנסיונרים -זקוקים למידע משפר עמדות שם נימצאים פנסיונרים-שאין להם הידע -(ו או מסוגלות) והם הכי זקוקים X בכל מצב- יש מקום להודות לכתב ירון שמיר
  • עמית 01/11/2016 16:54
    הגב לתגובה זו
    בגלל מרכיב הביטוח הקיים בקרן פנסיה, עבור גמלאי הנושא מורכב ולא מתאים. לכן עדיף לבקש קופת גמל ללא מרכיב ביטוח !
  • 1.
    כל הכבוד לביבי. רפורמה אמתית. היידה ביבי (ל"ת)
    משה 01/11/2016 12:57
    הגב לתגובה זו
  • כנראה שאין גבול לטימטום ובגלל זה אנחנו משלמים ביוקר (ל"ת)
    שרה 01/11/2016 16:17
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.