מציאות שהולכת ונחשפת: הכלכלה השניה בגודלה בעולם - בדרך למדרון מסוכן
סין בחרה במסלול לא נכון. האופציה הראשונה בה בחרה הייתה האטה יחסית חדה בצמיחה הכלכלית בקצב של 1%-2% בשנה, תוך הקטנת הסיכון וטיפול בחובות בעייתיים במגזר הממשלתי, הפרטי והפיננסי. האופציה השנייה הייתה תמיכה בצמיחה יחסית גבוהה ע"י המשך הגידול בחובות. מדפוס הפעולה בשנה האחרונה ובמיוחד מהנתונים הכלכליים שהתפרסמו בשבוע שעבר ניתן להבין שהשלטונות בסין בחרו באופציה השנייה, המסוכנת, שעלולה להוביל אותם לירידה חדה בצמיחה ואפילו למשבר פיננסי.
לכאורה, ההתפתחויות האחרונות בסין היו דווקא חיוביות ומפתיעות לטובה. הצמיחה ברבעון הראשון עמדה על 6.7%, בהתאם לתחזיות. המכירות הקמעונאיות, הייצור התעשייתי וההשקעות השתפרו. סין הייתה המדינה היחידה שקרן המטבע הבינלאומית העלתה לה את תחזית הצמיחה בעדכון האחרון שיצא לפני שבוע. אולם, לפני שפותחים שמפניה יש לציין מספר עובדות שעומדות מאחורי המספרים הטובים.
ראשית, הממשלה מזרימה בחצי השנה האחרונה תמריצים פיסקאליים גדולים מאוד למשק הסיני. החוב הממשלתי גדל בשנת 2015 ב-45%, בעיקר במחצית השנייה של השנה. לתמריצים אלו עשויה להיות השפעה קצרת טווח היות והמגזר העסקי עמוס בחובות ונמצא בנסיגה מתוכניות השקעה.
הצמיחה המהירה במשק הסיני, במיוחד בשנים שאחרי המשבר, התרחשה בזכות הגידול העצום בחובות. לפי ההערכה שפרסמה קרן המטבע בדו"ח היציבות הפיננסית שהתפרסם בשבוע שעבר, היקף החובות הרעים במאזני הבנקים בסין מסתכם בכ-7% מהתוצר, גבוה משמעותית ממרבית המדינות. היחס בין סך החוב של המגזר העסקי הלא פיננסי לתוצר נמצא בסין בשיא אבסולוטי, למעט החוב באירלנד בתקופת המשבר באירופה. כל המדינות שהגיעו אי פעם לנטל חוב כל כך גבוה במגזר העסקי נכנסו להאטה או מיתון שלווה לעתים במשבר פיננסי.
- קרב המכונות: סין בונה מתחת לרדאר את לב תעשיית השבבים; האם הסנקציות עובדות
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם המשק הסיני המריא בשנים האחרונות בזכות הצמיחה בחובות, אין דרך אחרת להוריד את רמת החוב, אלא על ידי ירידה משמעותית בקצב הצמיחה. אולם, הנתונים האחרונים מראים שהגדלת החובות במשק הסיני חוזרת ובגדול. סך האשראי במשק גדל בשלושת החודשים האחרונים ב-40% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התפתחות זו מעידה על כך שהשלטונות לא באמת מסוגלים לבצע התאמות כואבות ובוחרים בדרך של החייאה מלאכותית של הצמיחה, במקום ניתוח כואב.
אחד המגזרים שתרם לאחרונה להאצה בצמיחה היה מגזר הנדל"ן. מכירות הבתים בשלושת החודשים האחרונים עלו בכ-60% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המחירים בערים הגדולות עלו בעשרות אחוזים. הממשלה רצתה בעבר להאט את הפעילות במגזר הנדל"ן הממונף, אך כעת נותנת תמריצים לפיתוחו, לא כי חסרות דירות אלא כדי לתמוך בצמיחה.
לעומת זאת, הצמיחה בסקטור השירותים בסין, שהממשלה מעוניינת להסיט אליו את הפעילות, ירדה ברבעון הראשון מ-8.3% ל-7.6%.
המחיר של הזרמת האשראי והתמריצים הממשלתיים לגוף החולה של המשק הסיני צפוי להשיג תוצאות קצרות טווח בלבד. ללא טיפול שורש בחובות הבעייתיים שהצטברו, המגזר העסקי העמוס בחובות לא ירכב על הגל. כבר היום יש דיווחים שהמגזר העסקי הקטין מאוד את ההשקעות ואת גיוסי העובדים החדשים. אם אכן האבטלה בסין עולה (סין לא מפרסמת נתונים עדכניים לגבי שוק העבודה), הדבר לא רק יפגע בצריכה הפרטית, אלא גם ייצור לממשלת סין בעיות פוליטיות פנימיות.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
וכמובן, עדיין עומדת שאלת הדיוק של הנתונים הכלכליים המתפרסמים בסין. רשת בלומברג פרסמה כי נתוני הצמיחה הרבעוניים האחרונים בסין לא תואמים את הנתונים השנתיים. לא נראה שזה מפתיע מישהו. עצם העובדה שסין הענקית מפרסמת נתוני הצמיחה שבועיים אחרי סוף הרבעון וחודש לפני המדינות האחרות הגדולות, מעוררת חשש שהנתונים עלולים לסבול מחוסר דיוק.
- 10.אני טס לקנות פוטים (ל"ת)שרלי 18/04/2016 16:10הגב לתגובה זו
- 9.מציאותי 18/04/2016 15:56הגב לתגובה זוככה זה בעידן החדש, ואי אפשר לעצור את זה , זה רק יעלה ויעלה
- צודק בלי המכונה היה הכל קורס ממזמן (ל"ת)אורן 18/04/2016 16:17הגב לתגובה זו
- 8.תיקנו לונגים דקס נסדק וקולים ומניות בכל. עולם (ל"ת)נחים 18/04/2016 15:44הגב לתגובה זו
- 7.פיני 18/04/2016 15:40הגב לתגובה זוהבועה סופה להתפוצץ. לכל פונזי יש סוף.
- 6.רק לונגים וקולים קנו מניות טבע בנקים (ל"ת)אליהו 18/04/2016 15:06הגב לתגובה זו
- 5.קנו פרוטרום.אל תגעו בנפט.קנו בנקים (ל"ת)מנחם 18/04/2016 15:05הגב לתגובה זו
- 4.קנו לונגים בדרך לשיאים מטורפים (ל"ת)צרפתי 18/04/2016 15:05הגב לתגובה זו
- 3.רק עליות בדרך ראיתם מה ניסו עם אלביט מערכות זה עזר? (ל"ת)פיני 18/04/2016 15:04הגב לתגובה זו
- 2.שום דבר לא יעזור לכם המניות והמדדים יעלו חזק (ל"ת)איתן 18/04/2016 15:03הגב לתגובה זו
- 1.מניות מניות.קנו בכל הכח אנו לשיאעם חדשים (ל"ת)צחי 18/04/2016 15:03הגב לתגובה זו
- לוי 18/04/2016 16:03הגב לתגובה זועל תצחיק כולם בחרא
- קנו קנו בכל הכוח כי אני מוכר בכל הכוח .... (ל"ת)עבודה בעיניים 18/04/2016 15:43הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
