אובמה מבשל צרות: מדיניות הפד והממשל היא כישלון - המשבר בדרך
הצניחה בשוק המניות בארה"ב החלה כבר לקראת סוף 2015, ומאז תחילת 2016 הולכת ומחריפה. רוב ההסברים מתמקדים בהאטה בסין ובהתמוטטות מחיר הנפט, אך אלה הסברים מוטעים המשמשים כמעין מסך עשן שנועד להסתיר את האמת: המדיניות של הפד וממשל אובמה בשבע השנים האחרונות היא כישלון, שמוביל את ארה"ב למשבר גדול יותר מהמשבר הפיננסי של 2008. הצניחה במניות היא גם סימפטום של הכישלון, שגם יביא להחרפתו.
כדי להבין את הצרה שממשל אובמה מבשל לנו, צריך לזכור שבועת הנדל"ן של 2008 תודלקה בראש ובראשונה על ידי הריבית הנמוכה בתחילת שנות ה-2000. אלן גרינספן ניסה לעזור לכלכלת ארה"ב אחרי התפוצצות בועת הדוט-קום, כשהוריד את הריבית לשפל של 1%. הריבית הנמוכה בצירוף חקיקה מעוותת של הקונגרס, הם שהביאו לבועת הסאב פריים והמשבר הפיננסי.
ברננקי, ניסה לפתור את המשבר הפיננסי כפי שגרינספן ניסה לפתור את משבר הדוט-קום, רק שזה הראשון עלה על קודמו - ועשה את זה בגדול יותר - הוא חתך את הריבית ל-0% והשאיר אותה באותה רמה כ-7 שנים. הפיתרון של ברננקי למשבר - ריבית אפס - התקבל במחיאות כפיים אצל רוב המשקיפים. העובדה שהוא ניסה לפתור את המשבר בעזרת שימוש אגרסיבי בדיוק באותו כלי שגרם למשבר, לא הטרידה יותר מדי אנשים.
נגיד הפד לשעבר לא הסתפק בריבית אפס, אלא הוסיף לארגז הכלים את ההרחבה הכמותית (QE) - מעין שם מכובס להדפסת כסף. ממשל אובמה תרם את שלו בשנים האחרונות עם החרפת הרגולציה, העלאות מסים, תקציבים גירעוניים ועוד. המדיניות הזו, שאפשר לקרוא לה בשם הכללי - מדיניות קיינסיאנית - מעולם לא עזרה לשום מדינה בשום תקופה, והיא מנוגדת לרוח השוק החופשי והקפיטליזם הקלאסי. אבל רוב המשקיפים קיבלו אותם במחיאות כפיים, מסיבה אחת פשוטה:
- החטופה שחזרה: "העבירו אותנו למנהרות, הכאיבו לי מאוד בדרך"
- טראמפ תוקף את פאוול: "נראה כאילו הוא נהנה מזה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד המניות הראשי בארה"ב, S&P500, כמעט שילש עצמו מאז השפל של 2009. במילים אחרות, ברננקי / אובמה הצליחו, בעזרת אוקיינוס של כסף זול, לנפח בועת מניות חדשה שהחליפה את בועת הנדל"ן של הצמד גרינספן / בוש. אלא שאפילו מבעד לבועה אפשר בקלות להבחין בקשיים בכלכלה הריאלית. למשל, שיעור הבעלות על בתים בארה"ב נמצא בשפל של 48 שנים ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז 1977. בכלל, בחודשים האחרונים זרם החדשות הכלכליות בארה"ב, בעיקר לגבי פעילות יצרנית, מזכיר רמות שפל שטרם נראו מאז שיא משבר הסאב-פריים. לאחרונה מצטברות עדויות גם לגבי חולשתו הגוברת של הצרכן האמריקני - ראה למשל את עונת הקניות החלשה.
וכאן אנחנו חוזרים לשאלה, מדוע המניות צונחות דווקא עכשיו? התשובה, הפד עשה טעות קשה ובמו ידיו ניפץ את הבועה כאשר סיים את הדפסת הכספים (QE3) באוקטובר 2014 והעלה את הריבית בדצמבר 2015. כעת המציאות המכוערת מרימה את ראשה. שוק המניות לא ניצב על יסודות כלכליים בריאים, כלומר השקעות הון פרודוקטיביות, רווחים עולים וקהל צרכנים משגשג, אלא על בועת כסף זול. וכשהכסף הזול מפסיק לזרום באותו קצב אליו המניות הורגלו בשנים האחרונות, התוצאה גלויה לעין.
שאלת השאלות היא כיצד הפד וממשל אובמה יגיבו לנעשה בשווקים. אפשר לקוות שסוף סוף הלקח יילמד, בועת הנכסים תנופץ אחת ולתמיד ונחזור לאמריקה של יוזמה חופשית והתערבות מינימלית של הממשל בחיים הכלכליים. אך סביר שנראה בדיוק את ההיפך - ניסיון להחזיר אויר חם לבועה על ידי הורדת הריבית בחזרה לאפס, סבב הדפסות חדש ואולי אף תמרוצים פיסקאליים. כל אלה אולי יעזרו לזמן מה, אבל המציאות בסופו של דבר תמיד מנצחת, ומתישהו הבועה תתנפץ בלי קשר לכמה כסף הפד ידפיס. כשהיום הזה יבוא, משבר 2008 ייראה כמו לא יותר ממופע חימום.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- 7.שי 22/01/2016 08:58הגב לתגובה זולהישאר עם ריבית של 5% ורמות אבטלה של 10% ואינפלציה של 2%-? אולי זה נראה לך עדיף על הדפסת כסף? אני לא מבין מה זה השטויות האלה שאין צמיחה, שיש משבר, מורידים ריבית אלף בית של כלכלה
- 6.גסי 20/01/2016 13:14הגב לתגובה זוhttps://research.stlouisfed.org/fred2/series/CIVPART/Max?&cid=13&cs=Medium&crb=on&cf=lin&seid2=EMRATIO&same_scale=1
- 5.דודו 18/01/2016 21:46הגב לתגובה זוהכל , לפעמים השתיקה שווה זהב . עדיף שתפסיק לחפש אשמים בכאוס שלא היה ולא נברא . אם כל הכבוד אתה כבר לא רלוונטי .
- האמת תמיד כואבת האשליות מרדימות (ל"ת)מהלא רלוונטי 19/01/2016 16:37הגב לתגובה זו
- 4.פיטר שיף 18/01/2016 17:03הגב לתגובה זואיך הוא יתבטא? היפר אינפלציה עולמית?
- 3.משה 18/01/2016 15:35הגב לתגובה זוסוף סוף יש פרשן שאומר את האמת, מדיניות מרחיבה מעולם לא עבדה ולא תעבוד גם הפעם.
- 2.יונתן 18/01/2016 15:19הגב לתגובה זוהייתי רוצה לראות פרשנות כזאת לפני חודש ואז הייתי מוריד את הכובע... למה תמיד בדיעבד??
- גלעד 18/01/2016 16:09הגב לתגובה זוhttp://return-to-a-free-market.blogspot.co.il/2015/12/blog-post_36.html
- אורי 19/01/2016 11:20הם בדרך המלך אגב שלמה גרינבג כותב שהמצב רק יהיה יותר טוב נכון שהשנה תהיה קשה אבל מכאן להציג את המצב שהוא לא טוב המרחק גדול לא?תודה
- מוריד כובע!!! (ל"ת)יונתן 19/01/2016 07:41
- 1.הבעיה היא שההמון הבהמי לא רואה את זה (ל"ת)אתה צודק 18/01/2016 15:15הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
