עסקת רקח נחתמה: קרן פימי של ישי דוידי נכנסת לשליטה בחברת התרופות של משפחת אלגרבלי
קרן פימי של ישי דוידי חתמה על הסכם השקעה בחברת רקח 0% שבשליטת מייסדי החברה, משפחת אלגרבלי. על המו"מ דוחח לראשונה בחודש שעבר וכעת נחתם הסכם לשליטה משותפת בחברת התרופות מחולון. מנכ"ל רקח יהיה מטעם משפחת אלגרבלי וקרן פימי תמנה יו"ר לדירקטוריון מטעמה.
בהתאם להסכם קרן הפייווט אקוויטי תשקיע ברקח כ-80 מיליון שקל ובתמורה תקצה החברה מניות כך שלאחר ההקצאה תחזיק פימי ב-42.6% ממניות רקח. השווי הנגזר לרקח ערב החתימה עומד על כ-108 מיליון שקל. בפתיחת המסחר רקח נסחרה בוווי של 83 מיליון שקל וכעת המניה עולה.
בהתאם לביצועי החברה ורווחיותה בשנים 2015-2017 עשויה רקח להקצות לפימי מניות נוספות. אם תתבצע ההקצאה המקסימלית של המניות לפימי בתום שנת 2017, אזי היא תגיע לאחזקה של כ-51.6% ממניות החברה.
פימי תיכנס להסכם שליטה משותפת עם מייסדי החברה משפחת אלגרבלי שכולל בין היתר נציגות שווה בדירקטוריון למשפחת אלגרבלי ול-FIMI, מנכ"ל החברה יהיה מטעם משפחת אלגרבלי ופימי תמנה יו"ר לדירקטוריון מטעמה.
- רקח: ירידה בהכנסות ומעבר להפסד נקי של 2.4 מיליון
- רקח רוכשת את חברת עמק יזרעאל מוצרי טבע ב-15 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רקח תעשיה פרמצבטית עוסקות בייצור, יבוא, שיווק, מכירה והפצה של תרופות, מוצרי קוסמטיקה, ויטמינים ותוספי תזונה. לקבוצה פעילות בכל הרמות: ייצור, מחקר ופיתוח, שיווק, הפצה וקמעונאות. קבוצת רקח מייצרת כ-280 תרופות מוכרות הנותנות מענה תרופתי הולם ויעיל לבעיות רפואיות בתחומים שונים. הקבוצה מעסיקה, בכלל חטיבותיה וחברות הבת, כ- 650 עובדים.

למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
מה קורה במוח שלנו כשאנחנו מחקים את העדר, ומה קורה אם אנחנו פועלים "עצמאית"? כשכולם קונים את אותה המניה או נמלטים מהשוק באותו זמן, המשקיעים חושבים שהם עושים את הצעד הנכון. מחקרים חושפים את המנגנונים הביולוגיים שגורמים לנו לחקות החלטות השקעה של אחרים - ומדע זה יכול להיות הרסני לתיק ההשקעות
ההיסטוריה הכלכלית מלאה בדוגמאות להתנהגות עדר שהסתיימה באסון. בבועת הטוליפים בהולנד ב-1637, הציבור השקיע בבצלי פרחים עד שמחיר בצל אחד השתווה לבית בעיר. בקריסת השוק האמריקני ב-1929, משקיעים רכשו מניות באשראי והאמינו ש"השגשוג יימשך לנצח" - עד שהשוק קרס ב-90%. במשבר הטכנולוגיה של 2000, חברות ללא רווחים נסחרו בערכים אסטרונומיים כי המשקיעים האמינו ש"הפעם זה שונה". במשבר המשכנתאות של 2008, בנקים ומשקיעים האמינו ש"מחירי הנדלן רק עולים" עד שהבועה התפוצצה. במשבר החוב היווני ב-2010, משקיעים קנו אג"ח יוון בהנחה שהאיחוד האירופי לא יאפשר קריסה - עד שהמדינה כמעט פשטה רגל.
בכל מקרה, הדפוס היה זהה: המונים ראו שאחרים עושים כסף, הצטרפו למירוץ ללא ניתוח מעמיק, ובסופו של דבר איבדו את חסכונותיהם כשהבועה התפוצצה. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של משקיעים שפעלו כמו עדר וששילמו על כך מחיר כבד. מחקר של ד"ר מוסטפא דלדוסט מאוניברסיטת ורשה, שפורסם ב-Basic and Clinical Neuroscience, חושף את המנגנונים הביולוגיים והנוירולוגיים שעומדים מאחורי נטיית החיקוי הזו.
"בני אדם הם יצורים חברתיים במהותם", מסביר דלדוסט במחקרו. "אנו התפתחנו והתרגלנו במשך מיליוני שנים לחיות בקבוצות, ולכן המוח שלנו מתוכנת לחפש רמזים חברתיים גם כשמדובר בהחלטות פיננסיות". המחקר מראה שהצורך שלנו להשתייך לקבוצה כל כך חזק, שהוא עוקף לפעמים את השיפוט הרציונלי שלנו.
החוקר מגדיר שני סוגי התנהגות עדר שמשפיעים על החלטות השקעה. הראשון הוא התאמה אינפורמטיבית, כאשר משקיע מחליט להשקיע באותה מניה כמו אחרים כי הוא מניח שיש להם מידע טוב יותר. כשמנהל קרן מפורסם רוכש מניות של חברת טכנולוגיה, משקיעים קטנים יחקו אותו בהנחה שהוא מבין, מנתח ויודע משהו שהם לא יודעים. השני הוא התאמה נורמטיבית, כאשר משקיע משנה את אסטרטגיית ההשקעה כדי להשתלב עם הקהילה הפיננסית. זה קורה לדוגמה כשמנהל קרן חושש לסטות מהמדדים הסטנדרטיים כי הוא לא רוצה להיראות שונה מהמתחרים. זה קורה כעת כשמשקיעים קונים את 7 המופלאות ואת אנבידיה כי הן מניות טרנדיות - מניות עדריות.
המוח מתגמל התנהגות עדרית
באמצעות הדמיה מתקדמת של המוח, דלדוסט לצד חוקרים נוספים גילו מה בדיוק קורה כשאנו מחליטים לחקות החלטות השקעה של אחרים. הממצאים מפתיעים ומטרידים במידה שווה. האזור הקדמי של המוח מגביר פעילות כשאנו חווים "סתירה חברתית" - כלומר, כשהדעה שלנו על מניה שונה מהקונצנזוס בשוק. "זה כמו אזהרה פנימית שהמוח שולח", מסביר דלדוסט. "המוח מזהה שאנו שונים מהקבוצה ומפעיל מנגנון לחץ לשינוי ההחלטה".

היום בבורסה: טבע, דואליות וזהירות מהתנהגות עדרית
מניות טבע ונייס ירדו, קמטק שוב תעלה; והאם התוכנית של טראמפ תתמוך בעליות בבורסה?
שבוע מסחר קצר לפנינו כשברביעי וחמישי הבורסה תהיה סגורה - ויש לזה משמעות גדולה עבור המשקיעים. בשתיים מתוך חמשת ימי המסחר של השבוע הקודם השוק התנדנד בפראות - חיתוך של 2% ללמטה טרום הנעילה לראש השנה ותיקון חזק ללמעלה בחמישי האחרון - כשמגזר הפיננסים בולט בהובלה. החגים שנפלו השנה באמצע השבוע גורמים שהבורסה נסגרת לתקופות ממושכות יותר וזה לא קורה ב׳עונת מלפפונים׳ - יש תוהו ובוהו עולמי - צונאמי מדיני, ביטולי חוזים עם התעשייה הביטחונית, ואמירות סותרות על התקדמות להסכם חטופים ולסיום המלחמה. כל נתון מאקרו כזה, משנה את התמונה. אם היה לכם את האפשרות להגיב למשתנים, כעת האפשרות הזאת נלקחת ממכם.
יש את מי שמרגישים צורך להתמקם בפוזיציות ״נוחות״ גם כשהבורסה לא נמצאת שם כדי לאפשר לחזק או לצמצם. אבל בסה״כ יש יותר בהירות מלפני חג ראש השנה. אם אז נסגרה הבורסה טרום עצרת ההכרה במדינה הפלסטינית, והמשקיעים העדיפו לממש אחזקות בחשש שחלק מהדיבורים יתורגמו גם למעשים, הרי שבבוקרו של חמישי התבררה התמונה כי מדובר יותר בצעדים מדיניים, בינתיים, מאשר הליכים חד-צדדיים נגד ישראל. המשקיעים עיכלו והבורסה תיקנה ללמעלה בחדות. האם זה ימשיך גם היום? יש מה שיכול לתמוך בסנטימנט, כאמור, יש הצהרות מטראמפ על מתווה שעשוי להוביל לסיום המערכה אם כי למתווה יש התנגדות חריפה בקואליציה אך גם הבטחות לתמיכה מצד חלקים באופוזיציה.
הבורסה תהיה סגורה ב-1-2 / 10 ערב ויום כיפור - מתוך אתר הבורסה:
- הדולר מתחזק ב-0.6% מול השקל, מה עומד מאחורי המהלך?
- הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטחוניות ירדו היום?
ספרד הודיעה על ביטול עסקה נוספת לרכישת מערכות נשק מתוצרת ישראל, הפעם מחברת רפאל, ובכך סך החוזים שבוטלו מול התעשיות הביטחוניות הישראליות בחודשים האחרונים כבר מתקרב ל־600 מיליון יורו. מדובר בשורת ביטולים שכללה בין היתר מערכות לייזר להנחיית פצצות, טילים נגד טנקים מסוג "ספייק" ורקטות Puls מתוצרת אלביט, ובמערכת הביטחון מבינים שהמהלך עלול לסמן מגמה רחבה יותר של לחץ פוליטי מצד מדינות אירופה על ישראל. בכירים בתעשייה מזהירים כי הסתמכות בלעדית על משרד הביטחון אינה מציאותית, והעיכובים בקידום עסקאות חדשות בהיקפים של מיליארדים כבר מורגשים היטב - לקריאה נוספת: ראש ממשלת ספרד נגד ישראל, מה חושב ראש ממשלה קודם ומה חושב העם הספרדי?