מאז השתרשה השיטה הטכנית בפיהם של פרשני שוק ההון, קיימת נטייה לייחס לכל תנודת שוק, עם כיוון המגמה או נגדה, את המונח "תיקון טכני". בדרך כלל תשמעו או תקראו על המונח הזה כאשר קיים קושי להסביר או להבין את הלך הרוח בשוק. "השוק תיקן היום בחצי אחוז מעלה". או "השוק תיקן מטה". אופן השימוש, אם כן, אינו מדויק. לתיקונים טכניים ישנם אפיונים ויעדים ברורים וסביבם אפשר לבנות מפת דרכים מדויקת יותר ולשפר את תזמונה של העסקה. מי שיביט על התנהגותם של שווקים ומניות בכל מקום שהוא ובכל תקופה, יגלה עד מהרה כי שווקים אינם נעים בקו ישר אלא יוצרים מבנה הנראה כשיני משור. לאחר מהלך מגמתי, ינוע השוק בכיוון הנגדי לאותו מהלך, ינוח קמעה, יאגור כוח ואז ישוב ויפרוץ. אותן תקופות בהן נח השוק, נסוג כנגד כיוון המגמה ומלווה ברב המקרים במחזורי מסחר נמוכים, קרוי "תיקון טכני". עם זאת, למרות שכל תזוזה אנטי מגמתית מוגדרת כתיקון, הרי שרק תיקונים שעומדים במספר דרישות הם אלו שהופכים להיות עבורנו ברי שימוש ומשמעותיים. לתיקון אמיתי, כפי שכתבתי, ישנם מאפיינים ברורים ומוגדרים הנוטים להתקיים במרבית הזמן. ההגדרה הקלאסית לתיקון טכני היא "תנודת שוק אנטי מגמתית הנוטה לחסל בין 33% - 66% מן המהלך המגמתי הקודם". נניח כי מהלך עליות נמשך לאורכן של 100 נקודות. מרמת השפל 100 ועד לרמת השיא 200. בשלב זה, יוצא לדרכו תיקון טכני שיעדיו הראשונים מצויים בין 167 - 134 הנקודות. התקדים אחד מהתקדימים הידועים יותר מושתתים על משפט מעניין שטבע בזמנו אחד מגדולי הסוחרים, וויליאם גאן. אותו גאן, וסיבותיו עמו, היה אדם דתי שנסמך בכתביו על התנ"ך ולא היסס להשתמש בפראזות מסוימות. אחת מהן לקוחה מספר קהלת פרק א' פסוק ט': "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". בהקשר לציטטה זו טוען גאן כי אחד החוקים הבסיסיים ואחד התקדימים הנוטים לחזור על עצמם פעם אחר פעם בדייקנות מפליאה הוא תיקון טכני שנוטה להסתיים בטווחים בהם נקבתי. היינו בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי הקודם. יש ואפשר לעשות שימוש בחיתוכים מעודנים יותר הידועים כחיתוכי פיבונאצ'י המצביעים של יעדים שנעים בין 38% - 62%. ההבדל אינו משמעותי. כיצד מחשבים תיקון טכני? 1. בחירת התנודה הרלוונטית תתבצע אחרי ניתוח המגמות הקיימות. אפשר לאמוד תיקונים טכניים על כל מגמה שהיא. ראשית, משנית או מינורית. אחרי שאיתרת את המהלך הרלוונטי שעומד לתיקון יש לבצע את הפעולות הבאות: 2. קבע את אורכה של התנודה האחרונה. במגמת עלייה, החסר את הנקודה הנמוכה ביותר בתנודה מן הנקודה הגבוהה ביותר. נניח כי מניה מסוימת ביצעה מהלך מרמת 504 לרמת 565 הנקודות ומשם החל תיקון בכיוון ממטה. הדרך לשם הייתה נטולת תיקונים מהותיים ורציפה באופייה. כדי לקבוע את אורך התנודה חסר 565 מ-504 ולכן התוצאה 61 נקודות. במגמת ירידה התהליך זהה לחלוטין אם כי החישוב הפוך. יש לציין כי חישוב אורכה של התנודה האחרונה אינו יכול להתבצע אלא אם כן ברור מעל לכל ספק כי מפנה משמעותי אכן יצא לדרכו. 3. מיד לאחר יציאת התיקון לדרך מתבצע חישוב פשוט הנקרא חיתוך, במטרה לקבוע יעדי התיקון. תוכנת בורסהגרף מצוידת בכלים הנדרשים כדי להקל על תהליך החישוב. חישוב זה מתבצע על ידי חלוקה לשניים של אורך התנודה האחרונה והוספת או החסרת התוצאה מן השער הגבוה או הנמוך. בהתבסס על הדוגמה האחרונה אפשר לקבוע כי מאחר והמגמה היא מגמת עלייה הרי שטווחי התיקון ינועו בין 525 לבין 544. שם אמור השוק להיעצר. מה קורה לאחר התיקון? התקדים קובע שסיומו של התיקון בטווח שבין 33% - 66% אמור לסמן על תחילתה של מגמת חדשה ובמסגרתה העפלה מעל לרמת השיא הקודמת, במקרה של מגמת עלייה. במקרה של מגמת ירידה אמור התקדים להורות על חידושה של מגמת הירידה כאשר היעד מצוי מתחת לרמת השפל הקודמת. דוגמה לאמור להתרחש לאחר תיקון טכני אפשר לראות בגרף המצורף של מניית כלכלית ירושלים. יש לציין כי טכניקת עבודה זו מתאימה רק בעתות בהן השווקים מגמתיים. כלומר, מצויים במגמת עליה ברורה או במגמת ירידה ברורה. לא רצוי לנסות ולכפות את הטכניקה על שוק שאינו עונה לקריטריונים הללו.