גדעון תדמור, יו"ר נאוויטס: "חשבו שהאסטרטגיה שלנו הזויה, הוכחנו שהיא עובדת"
מניית נאוויטס נאוויטס פטר יהש 0% מזנקת היום על רקע דיווח על השקעה להרחבת מאגר שננדואה, שגם ככה היה הדבר הגדול הבא של נאוויטס. אחרי ההשקעה, התפוקה היומית מכל הפרויקטים של נאוויטס צפויה לעמוד על 140 אלף חביות ביום, כאשר קצה ההפקה של שננדואה לבדו יעמוד על 80-100 חביות נפט ביום - כמות שיכולה לספק את צריכת האנרגיה היומית של 2.5 מיליון משפחות.
נאוויטס בכלל לא פועלת בישראל, כל המאגרים שלה הם מחוץ לגבולות של מדינת ישראל, מה שבעבר התפרש כמסוכן, לצד ההחלטה שלה שלא להיכנס להחלטת השקעה סופית ממש עד לרגע האחרון שלפני הפיתוח. יש כאן סיכונים, אבל כפי שאמר בשיחת המשקיעים גדעון תדמור, יו"ר השותפות: "חשבו שהאסטרטגיה שלנו הזויה, אנחנו הוכחנו שהיא עובדת". היום מניית נאוויטס נסחרת לפי שווי של 7.63 מיליארד שקל, לפני 3 שנים היא הייתה בשווי של 1.59 מיליארד שקל.
מניית נאוויטס ב-5 השנים האחרונות
"אנחנו מביאים את שננדואה למצב שהוא לא רק משנה את פניה של נאוויטס, אלא מעלה את הרף בשלב אחד נוסף", אמר תדמור בשיחה בהתייחסות להרחבה. בשננדואה יש 4 בארות נפט כאשר ההרחבה תפתח עוד 2 בארות נוספות, כך שהמאגר צפוי כעת לתרום 3.9 מיליארד דולר לתזרים המהוון (חלק החברה), ותדמור התייחס גם ל"דבר הגדול הבא עבור נאוויטס", כפי שהוא אומר - מאגר סי ליון שצפוי לתרום 2.65 מיליארד דולר לתזרים המהוון, אם כי הפרויקט עדיין מצוי לפני החלטת השקעה סופית.
"חשבו שהאסטרטגיה שלנו הזויה, הוכחנו שהיא עובדת"
גדעון תדמור הוא ממייסדי תעשיית הנפט והגז בים התיכון. אחרי שמצא גז לצד יצחק תשובה בקבוצת דלק, הקים את שותפות נאוויטס והוא מוביל אותה לעתיד שעל פניו נראה מבטיח. בשננדואה תדמור עשה עסקה שהפכה את החברה לאחת משותפויות הגז עם החזון הגדול ביותר לשנים הבאות.- נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
- גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון של נאוויטס לשננדואה הוא יותר מרק הפקת נפט, נאוויטס רוצה להפוך את המאגר ל-HUB באזור מפרץ מקסיקו, כלומר מאגר שכולל החלק הנוסף (שננדואה דרום) יאפשר חיבור אליו של חברות נוספות.
קרדיט: נאוויטס
ההפקה מפרויקט שננדואה נראתה עד לא מזמן עדיין כחזון, אבל עכשיו היא כבר מעבר לפינה. החברה הקדימה את לוחות הזמנים, מתקן ההפקה כבר בדרכו מקוריאה למפרץ מקסיקו וצפוי להגיע בחודש פברואר, וההפקה צפויה להתחיל ברבעון השני של 2025.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"4 קידוחים הושלמו בהצלחה", אמר תדמור בשיחת המשקיעים. "אחרי שנסיים את שתי ההשלמות, נבצע בדיקות הזרמה שיושלמו את הרבעון השני. ה-OPEX לחבית עומד על בערך 8 דולר. מתקן ההפקה הוא בגובה 90 מטר, כמו הביג בן בלונדון, ובמשקל של 50 אלף טון - כמו חצי מנושאת מטוסים עמוסה במטוסים ואנשים. שטח המאגר הוא 11 אלף קמ"ר שזה בערך בגודל של הרצליה".
פלטפורמת ההפקה של שננדואה
תדמור גם התייחס למאגר מוניומנט, שצפוי להתחיל הפקה ברבעון הרביעי של 2026 ולהוסיף 5,700 חביות נפט ביום (חלקה של נאוויטס): "נחתמו ההסכמים עם כל הספקים העיקריים ואנחנו מתקדמים לסגירה של מימון במתווה דומה לזה של שננדואה. הפקה תבוצע באמצעות חיבור לפלטפורמה של שננדואה. לגבי שננדואה דרום, תדמור ציין כי תתקבל החלטת השקעה אולי ברבעון השני, וההפקה מהפרויקט תתבצע עם חיבור לפלטפורמה של שננדואה.
"סי ליון הוא הדבר הגדול הבא של נאוויטס, הוא עשוי להעלות אותנו לתפוקה של 200 אלף חביות ביום"
תדמור ציין שמאגר סי ליון, שמצפון לאיי פוקלנד שמול חופי דרום ארגנטינה, הוא "הדבר הגדול הבא של נאוויטס". מדובר במאגר שהוא תגלית הנפט המוכחת הרביעית בגודלה בעולם שבשלב הראשון שלה צפויה לתרום לתפוקה של נאוויטס 32.5 אלף חביות ביום. בפרויקט הזה נאוויטס מחזיקה ב-65% והיא גם המפעילה שלו: "זה מאוד משמעותי שאנחנו המפעיל פה, יש לנו שליטה מלאה על לוחות הזמנים וההשקעות הנדרשות", אמר תדמור.
גדעון תדמור, יו"ר נאוויטס; קרדיט: שלומי יוסף
"אנחנו חותרים קדימה", אמר תדמור. "מה שחשוב זה לשמור על תזמון נכון בין הנכסים השונים, בדיוק כמו שעשיתי גם בישראל - היה את ים טטיס וכשהוא התחיל להפיק הלכנו לתמר. כשתמר התחיל להפיק הלכנו ללוויתן, וזה כדי לשמר מסגרת ומשמעת בהוצאות הקפיטליות. זה מה שאנחנו עושים גם כאן. לא נקבל החלטת השקעה סופית לפני שנראה תחילת הפקה בשננדואה. בנוסף נבחן הכנסת שותף לפרויקט, אבל זה לא תנאי".
הנהלת נאוויטס ציינה שבפרויקט כבר בוצעו 20 קידוחי חיפוש עם השקעה של 1.3 מיליארד דולר, ושמבחינת המורכבות הוא פרויקט פשוט יחסית לשננדואה. "בחודשים האחרונים קידמנו קבלת אישור עקרוני מממשלת פוקלנד לפיתוח, והאישור התקבל", אומר תדמור. "סיימנו גם תהליך ארוך וסדור שנקרא EIS - תכנית לטיפול בהשלכות הסביבתיות העתידיות של הפרויקט. אנחנו מטפלים בגיבוש חבילת המימון לפיתוח שלב א', עד שנגיע לקבלת החלטת השקעה אנחנו רוצים לסדר את כל העניינים הרגולטורים, כך שמתי שנקפוץ למים הכל כבר יהיה מסודר. ביחד עם סי ליון, התפוקה היומית הכוללת שלנו עשויה להגיע ל-200 אלף חביות".
"חלק משמעותי מהפרויקט הוא זה שאנחנו לוקחים פלפטורמה קיימת ומשדרגים אותה, במקום לבנות אחת חדשה. זה מקצר את הזמנים. ככל שהפרויקט יתקדם נוכל לצרף עוד מתקנים על מנת למקסם הפקה", הויסף תדמור.
"הספיקה לי ועדת שישינסקי אחת בחיי"
תדמור נשאל על הפרטים הנוספים אותם נאוויטס רוצה להסדיר לגבי פרויקט סי ליון. איי פולקלנד הם מושבה בריטית לשעבר, ולמרות שהיום הממשלה שם עצמאית, ענייני החוץ שלה עדיין עוברים דרך ממשלת בריטניה, מה שעשוי להערים קשיים רגולטוריים ומיסויים: "אנחנו במשטר מס ידידותי", אומר תדמור. "9% תמלוגים, 26% מס חברות. במסגרת ההסדרים הרגולטוריים, אנחנו רוצים לקבע את הסביבה הזו - הספיקה לי ועדת שישינסקי אחת בחיים, אני משתדל לא לעבור 2 ועדות שישינסקי בתקופת חיים אחת".
יש קשיים מול ארגנטינה בפיתוח של המאגרים?
"אנחנו רואים שינוי ברוח הפוליטית. ממשלתו של מיליי הביאה רוח חדשה של התקרבות בין ארגנטינה למערב. שרת החוץ של ארגנטינה הודיעה שלא תפעל נגד ספקים וגופים שיקחו חלק בפיתוח הפרויקט שלנו בפוקלנד. אנחנו רואים רוח חדשה שם, פחות לעומתיות, אנחנו עובדים בסביבה מאוד מוסדרת".
למה להכניס שותף נוסף בסי ליון?
"הפרויקט מגיע לרמת בשלות שיכול להיות שתעשה שכל להכניס שותף, אבל נצטרך לבחון את זה. אנחנו נישאר המפעיל ולכן התרומה של הכנסת שותף היא רק כלכלית".
אתם נערכים לחלוקת דיבידנד?
- 7.פישמן 29/01/2025 19:12הגב לתגובה זורק תיקון קטן השטח של הרצליה רחוק מאוד מ11000 קמר
- 6.גולן 23/12/2024 03:53הגב לתגובה זומחזיק כמות נכבדה מאכל בהצלחה לכל המשקעים ורק בריאות ואושר ועושר לכולם
- 5.מדהים (ל"ת)יוסי 22/12/2024 21:55הגב לתגובה זו
- 4.מתן 22/12/2024 19:50הגב לתגובה זולבינתיים רציו פטרוליום ביצעה סקר סייסמי בפיליפינים שהסתיים בחודש מאי 2024 נתוני הסקר עברו לפענוח , בהמתנה לפרסום התוצאות (כנראה חיוביות לדעתי בגלל זה הצעת הרכש של רציו)
- 3.גלג 22/12/2024 19:23הגב לתגובה זואיפה מאגר לוויתן מה קורה שם למה לא מביאים את המקדח של שברון...אירופה צמאה לגז ונפט מצרים שותה את הגז שלנו עם קשית של טרופית.למה המניות תקועות ותדמור גונב לכם את ההצגה.פשוט מעצבן שמאגר לוויתן לא מטיס את השותפים.משהו שם לא כשר.
- 2.מנשה 22/12/2024 18:36הגב לתגובה זומחזיק את המניה כמה שנים יש לי רווח יפה אבל מס הכנסה יצטרכו לחכות כי יש עוד המון מקום לעליות במנייה בשנה שנתיים הקרובות
- 1.דניאל 22/12/2024 17:54הגב לתגובה זוממתינים לפענוח הסקר הססמי בקרוב מאוד

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

