דו"חות בזק: ההכנסות ירדו, הרווח הנקי עלה בכ-15.4% ב-Q1
קבוצת בזק 0.43% דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה ירידה של כ-4.4% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018. עם זאת, הרווח הנקי של החברה עלה בכ-15.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
על פי דו"חות הקבוצה, הכנסותיה של בזק הסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.26 מיליארד שקל, כאמור ירידה של כ-4.4% לעומת הכנסות של כ-2.36 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מקיטון בהכנסות כל מגזרי הקבוצה העיקריים.
עם זאת, בשורה התחתונה, בזק מסכמת את הרבעון עם עלייה של כ-15.4% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-300 מיליון שקל בהשוואה לכ-260 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
תחזיות לשנת 2019
החברה אישררה מחדש את תחזיותיה לשנת 2019, כאשר הרווח הנקי לבעלי המניות צפוי לעמוד בטווח של 0.9-1 מיליארד שקל, ה- EBITDA צפוי להסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל וה-CAPEX צפוי לעמוד על כ-1.7 מיליארד שקל.
בהמשך לדייוח המיידי שפירסמה החברה בתחילת מאי בעניין מכירת הנכס ב"סקיה" והצפי לרישום רווח הון (שהיקפו עדיין נבחן על ידי החברה) בדוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2019, בבזק מציינים כי רווח הון זה (בהיקף שיירשם) לא נכלל בתחזית הרווח הנקי וה-EBITDA של החברה.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הקטינה הוצאות ומימשה נכסים
הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם בכ-511 מיליון שקל, בהשוואה לכ-462 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, עלייה של 10.6%.
הוצאות השכר ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-492 מיליון שקל בהשוואה לכ-510 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, ירידה של כ-3.5%. הירידה בהוצאות השכר נבעה בעיקר מקיטון בכמות המשרות בבזק בינלאומי, פלאפון ו-yes.
הוצאות הפעלה וכלליות ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-812 מיליון שקל בהשוואה לכ-841 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, ירידה של כ-3.4%. הירידה בהוצאות הפעלה וכלליות נבעה בעיקר מקיטון בהוצאות בפלאפון.
הוצאות פחת, הפחתות וירידת ערך ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-466 מיליון שקל בהשוואה לכ-525 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, ירידה של כ-11.2%. הירידה בהוצאות פחת והפחתות נבעה בעיקר מירידת ערך נכסים ברי פחת ועודפי העלות ב-yes ברבעון הראשון של שנת 2018. הקיטון מותן בשל ירידת ערך מתמשכת של נכסי yes ברבעון הנוכחי (רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים) הנכללת בסעיף זה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הכנסות תפעוליות אחרות, נטו ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ- 25 מיליון שקל בהשוואה להוצאות בכ- 23 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. סעיף זה הושפע מרישום רווחי הון בגין מכירות נדל"ן בסך כ-44 מיליון שקל והקטנת הפרשה לפרישת עובדים בסך כ-25 מיליון שקל בבזק קווי, אשר קוזזו בחלקם ע"י הפרשה לפרישת עובדים בסך כ-45 מיליון שקל ב-yes.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם בכ-977 מיליון שקל (שיעור EBITDA של 43.3%) בהשוואה לכ-987 מיליון שקל (שיעור EBITDA של 41.8%) ברבעון הראשון אשתקד, ירידה של 1.0%.
הוצאות מימון, נטו ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-99 מיליון שקל, בהשוואה לכ-108 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, ירידה של כ- 8.3%. הירידה בהוצאות מימון נבעה בעיקר מירידה בהוצאות מימון בבזק קווי.
שלמה רודב, יו"ר בזק: "כלל החברות בקבוצת בזק התמקדו הרבעון במגוון רב של תהליכי התייעלות שמטרתן התאמת צד ההוצאות לרגולציה המגבילה, לתחרות העזה בשוק ולמגמות המסתמנות בצד ההכנסות. פעולות אלו נעשות באופן עקבי ומתמשך בכל רבדי הפעילות ומתוך ראייה ארוכת טווח. תהליכי חדשנות טכנולוגית לצד שינויים בהעדפות הצרכנים משפיעים על שוק התקשורת באופן גלובלי".
"לצד זה, התחרות בשוק התקשורת המקומי עזה מתמיד, תהליכים רגולטוריים חיוביים צרכנית שהיו חייבים להתבצע לפני זמן רב מתעכבים ואינם מאפשרים לבזק להתחרות באופן הוגן בשוק לטובת כלל הצרכנים. כל אלו מחדדים את הצורך של בזק לנצל את יתרונותיה התשתיתיים והטכנולוגיים כדי לשפר ולגוון את השירותים הניתנים ללקוחות, זאת במקביל להפיכת הקבוצה ליעילה וגמישה יותר".
- 2.משקיע שמח 30/05/2019 09:32הגב לתגובה זולדעתי האישית, ד"ח מצוין. לאחר כל ההפסדים של הציבור בבזק, כולל הפסד אישי, אני שמח על הדו"ח המעולה. בברכה לכל ישראל.
- 1.דוח מעולה ( התייעלות וגידול ברווח) (ל"ת)עוז 30/05/2019 09:17הגב לתגובה זו
- סם 31/05/2019 12:53הגב לתגובה זואז למה המניה יורדת ???

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?