חיים שני יוניטרוניקס
צילום: יח"צ

יוניטרוניקס: הסכם להקמת חניון אוטונומי תמורת כ-10 מיליון דולר

הקמת החניון בעיר בוסטון בארה"ב תבוצע על ידי החברה הנכדה וצפויה להשלמה במהלך שנת 2020. המניה מזנקת ב-5%
ערן סוקול |

חברת יוניטרוניקס 2.59% הפועלת בשוק מוצרי האוטומציה, המחסנים האוטומטיים והחניונים האוטונומיים ונמצאת בשליטת קרן פימי, הודיעה היום (א') כי החברה הנכדה יוניטרוניקס סיסטמס אינק, חתמה על הסכם להקמת חניון אוטונומי בבוסטון, ארה"ב תמורת כ-10.1 מיליון דולר (כ- 36 מיליון שקל) והוא מתוכנן להסתיים במהלך שנת 2020.  

מניית החברה מזנקת כעת בכ-5% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-358 מיליון שקל, כלומר עלייה של כ-17 מיליון שקל בשווי השוק. 

 

החברה הודיעה לפני מספר שבועות על החלטה עקרונית של דירקטוריון החברה לבחון פיצול פעילויות החניה והמערכות הלוגיסטיות האוטומטיות לחברה נפרדת בשם יוטרון במטרה לאפשר למגזר הפתרונות האוטומטיים ולמגזר המוצרים לצמוח באופן מיטבי, ולאור השוני המהותי הן באופי הפעילות של כל מגזר והן בבשלות התפעולית-ארגונית שלו. נכון להיום אין לחברה ודאות באשר לאופן ביצוע הפיצול, מועדו, תנאיו, ואף אין כלל וודאות כי הפיצול האמור יצא אל הפועל.          

 

חיים שני מנכ"ל יוניטרוניקס: "אנו גאים לדווח על חוזה נוסף להקמת חניון אוטונומי בצפון אמריקה. עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות החברה 6 חניונים אוטונומיים בצפון אמריקה ו-9 נוספים נמצאים בשלבי ביצוע שונים; 16 החניונים מתוכננים להכיל יחדיו כ-4,000 מקומות חניה. ארבעת ההסכמים עליהם חתמנו מתחילת השנה להקמת חניונים אוטונומיים בארה"ב, בהיקף מצטבר של קרוב ל-133 מיליון שקל, מעידים על הביקוש הגובר למערכת הרובוטית המתקדמת שלנו ועל ההכרה של יזמים ומפעילי חניונים ביתרון התחרותי של הטכנולוגיה של החברה ואיכות מוצריה. מערכות החניה האוטונומית של יוניטרוניקס משמשות מדי יום אלפי רכבים ונחשבות למובילות בשוק העולמי באמינות ובתפוקה. החניונים האוטונומיים של החברה נחשבים לפורצי דרך בנוחות השימוש למשתמש ומקנים יתרונות משמעותיים ליזם הפרויקט".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.