עדכון ה-MSCI בשבוע הבא שמשגע בימים האחרונים 2 מניות מעו"ף - הנה ההערכות

הסוחרים בת"א נערכים לעדכון שיכלול 2 מניות גדולות ממדד המעו"ף, ובשטח הכסף כבר זורם
יוסי פינק |
נושאים בכתבה MSCI

הסוחרים בבורסה המקומית רגילים לראות את טבע, פריגו, בזק או מניות הבנקים בצמרת מחזורי המסחר. אבל בימים האחרונים מניה אחרת תופסת את המקום דרך קבע, זו אלביט מערכות שבשלושת ימי המסחר האחרונים (כולל היום) מרכזת את מחזור המסחר הגדול בשוק. ביום חמישי ריכזה מניית אלביט מערכות מחזור של 98.5 מיליון שקלים, המחזור הגבוה במניה מזה למעלה מ-4 שנים. והיום המניה ריכזה מחזור של 95.6 מיליון שקלים (הגבוה בת"א). מניה נוספת שמרכזת מחזורי מסחר חריגים מאוד בימים האחרונים היא פרוטרום שהיום ריכזה מחזור של 55 מיליון שקל (יותר מכפול מהמחזור היומי הממוצע בחודש האחרון) וביום רביעי האחרון ריכזה את מחזור המסחר הגבוה במניה מאז ינואר האחרון.

שתי המניות נסחרו בימים האחרונים בשיא כל הזמנים. ביום חמישי פרסמה אלביט מערכות את דו"חותיה הכספיים וזכתה להמלצות צוננות מאוד מצד האנליסטים. בפסגות טענו כי מדובר ב"דו"ח פושר" וקבעו את מחיר היעד על 337 שקלים (כלומר צפי לירידה של כ-15%) ואת ההמלצה הותירו על 'תשואת חסר'. ב-IBI טענו כי מדובר ב"דו"ח פושר" וקבעו את מחיר היעד על 92.8 דולר (כלומר צפי לירידה של 11%) ואת ההמלצה חתכו מ'תשואת שוק' ל'תשואת חסר'. באותו היום מניית אלביט מערכות איבדה 1.9% משיא כל הזמנים, אבל יומיים לאחר מכן המניה כבר נסחרת כעת במחיר גבוה יותר. צריך גם להגיד שאלביט מערכות קיבלה רוח גבית חזקה מהניצחון של טראמפ שמקושר לגידול בהוצאות הביטחון (ראו התייחסות בהמשך).

לגבי פרוטרום, אתמול סגרה המניה בשיא כל הזמנים לקראת פרסום הדו"חות מחר (יום ג'). באקסלנס נקבו השבוע המלצת 'תשואת שוק' לקראת פרסום הדו"חות במחיר יעד של 205 שקלים (נמוך בכ-2% ממחיר המניה כעת).

הסיבה למחזורים הגדולים ואולי גם למומנטום הנקודתי במניות, היא עדכון ה-MSCI שיתבצע בסוף החודש הנוכחי ובו אלביט מערכות ופרוטרום ייכנסו למדדים הגולבאלים של ענקית המדדים. העדכון לגבי כניסתן של השתיים למדדים הגלובאלים הגיע ב-14 בנובמבר לאחר הסגירה בת"א ומאז רשמה פרוטרום מהלך עליות של כ-8% (כולל זינוק של 3.5% ביום המסחר הראשון שלאחר הודעת ה-MSCI). באלביט מהלך העליות היה מתון יותר (אולי בהשפעת הדו"חות הפושריים) ובכל זאת לשיא כל הזמנים.

השאלה הגדולה היא ללא ספק - מה יהיה היקף הביקושים ב-30 בנובמבר (יום רביעי בשבוע הבא) לשתי המניות. אחד הגופים בשוק המקומי העביר ל-Bizportal הערכה לפיה אלביט מערכות צפויה לביקושים של 108 מיליון דולר ופרוטרום צפויה לביקושים של 100 מיליון דולר. גוף זר שפועל בארץ איתו שוחחנו מסר הערכות דומות על ביקושים של קצת מעל 100 מיליון דולר לכ"א. לפי חלק מהערכות, הסכומים נמוכים יותר (סביב כמחצית). בשונה מעדכוני מדדים בארץ, עדכון ה-MSCI הוא קשה יותר לחיזוי מבחינת ביקושים-היצעים ובעבר היו לא מעט הפתעות. מדובר בסכומים גדולים מאוד ביחס למחזורי המסחר בשתי המניות הללו. ביקוש של 420 מיליון שקלים (108 מיליון דולר) לאלביט מערכות שבשנה האחרונה מרכזת מחזור ממוצע של 21 מיליון שקלים זה כסף גדול. דומה הדבר אצל פרוטרום.  כך או כך, ניתן לצפות לעצבנות סביב העדכון ואולי בימים שלאחריו וזאת בהתאם להיקף הביקושים שיגיע בסופו של דבר. 

לגבי אלביט מערכות, טראמפ הצהיר לקראת הבחירות כי הוא מתכוון להיות מחוייב לברית נאט"ו, אבל באותה נשימה גם הבהיר כי בכוונתו לבחון את שיעור ההוצאה לביטחון בכל מדינה ומדינה בארגון. הקונפליקט הזה בין ארה"ב למדינות נאט"ו קיים כבר זמן רב, אבל טראמפ הוא היחיד שלחץ על הנקודה הזו בעוצמה וייתכן שגם מתכוון לעסוק בה. המצב הוא שחלק ממדינות הארגון מוציאות מעט מהמוסכם (2% מהתל"ג) על ביטחון, וטראמפ ידחוף לשינוי המצב. כך לדוגמה, דנמרק מוציאה על ביטחון רק 1.2% מהתל"ג ולפי הערכות כדי להגיע ליעד של 2% היא תצטרך להוציא עוד 2.1 מיליארד דולר בשנה על ביטחון. מבחינת חברות בסקטור התעשייה הביטחונית זו רוח גבית משמעותית. מדד החברות בסקטור באירופה זינק 7.3% מאז בחירתו של טראמפ. בוול סטריט מדד חברות התעשייה הבטחונית זינק כ-8.5% עד כה לאחר בחירתו של טראמפ. מהבחינה הזו, אלביט מערכות שקפצה כ-9% מאז הבחירות, ביצעה את ההתאמה. 

אלביט מערכות 0%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרוטרום

גרף פרוטרום מתחילת השנה:

גרף אלביט מערכות מתחילת השנה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.