סיטי גרופ משגר סקירה על הבנקים בישראל - ושימו לב מה אומרים על הגבלת שכר הבכירים

בסיטי צופים הזדמנויות השקעה על רקע ירידת העליות הצפויה בסקטור - על שכר הבכירים: "לא צופים בריחת מוחות גדולה אבל חוששים מהסנטימנט השלילי"
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה בנקים

היעדר ההתעניינות של המשקיעים הזרים בבנקים בישראל אינו דבר חדש, וכעת בסיטיגרופ מוציאים סקירה מיוחדת בעניין וקובעים כי יש הזדמנויות השקעה נוכח צמצום העלויות של הבנקים. בסיטיגרופ התייחסו בנוסף להגבלת שכר הבכירים שהושתה בישראל (על כך בהמשך). 

"להערכתנו, המשקיעים מתעלמים מהבנקים בהפגנתניות מאז שישראל קודמה למדד המדינות המתפתחות ב-2010. אנו מאמינים כי היעדר העניין מוביל להזדמנויות למשקיעים שמעוניינים לחזור לסקטור", כתבו בסיטי.

פועלים 0.66%

לאומי 0.12%  

דיסקונט 0.92%

בסיטי כותבים כי העלויות הגבוהות הן ה'עקב אכילס' של הסקטור כולו בישראל, אך אלו אט אט יורדות. "יחס ההכנסות לעלויות בסקטור עמד על 66.5% בשנת 2015 כולה, אבל צפוי לרדת ל-60% עד שנת 2018 להערכתנו נוכח קיצוץ בעלויות והכנסות גבוהות - בהתאם לבנקים בעולם המערבי ובקרב מדינות ה-OECD בין השנים 2014-2012".

"העלויות הגבוהות בבנקים הישראלים בעיקר מיוחסים לעלויות שכר נוכח מספר העובדים", הוסיפו בסיטי. לפי הבנק העולמי שמצא כי מספר הסניפים לכל 100 אלף איש בישראל עומד של 19.1 - הרבה מתחת לזה המקביל בגוש האירו (28) וארה"ב (32.4) ורק קצת מעל המדינות הנורדיות (17.4%).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להערכתם נמשיך לראות ירידה בעלויות נוכח פרישה של עובדים ותיקים בלאומי ודיסקונט ומציינים כי עלויות השכר כבר ירדו ב-3.5% בשנת 2015 - בדומה לאחוז הירידה במצבת העובדים בסקטור כולו.

על הגבלת שכר הבכירים: "לא רואים בריחת מוחות"

הרגולטור (בנק ישראל) זוכה לשבחים בסקירה נוכח תרומתו ליציבות הבנקים בכך שלא איפשר לבנקים להשתמש במודלים מתקדמים, כמו: IRB, ומנגד טוען כי מוקדם מדי לשפוט את הגבלת השכר בבנקים. "זה מוקדם מדי לשפוט את ההשפעות של תקרת השכר על בנקאים בכירים אבל התמיכה בעד הצעת החוק בפרלמנט מדגיש את הסנטימנט החזק  של הציבור נגד מוסדות פיננסים ובנקים. אנחנו לא רואים בריחת מוחות גדולה והשפעה על המגזר בטווח הקצר עד בינוני אבל מודאגים מהסנטימנט השלילי כלפי הבנקים".

בסיטי צוטטו את וורן באפט כשאמר: "בנקים הם עסק מצויין כל עוד אתה לא עושה דבר טיפשי". בסיטי צופים כי ב-2016 כולה הבנקים לא יציגו שיפור משמעותי ברווח למניה, או למעשה צמיחה שטוחה נוכח הוצאות חד פעמיות והאינפלציה הנמוכה. מנגד, לשנת 2017 בסיטי כותבים כי הסקטור צפוי ליהנות מעלייה ברווחים, וגם שנת 2018 צפויה להציג המשך עלייה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רשימת חיסול 05/05/2016 15:59
    הגב לתגובה זו
    כחלון חיסל את מניות התקשורת והבנקים לפיד חיסל את כיל יחימוביץ ורוזנטל חיסלו את כיל והגז טרכטנברג חיסל את הבורסה חכמי חלם שהעלו לעצמם את השכר ב 1500 שח פרס על הנזקים לצבור. העיקר ביבי נחוש . פרצופי נאחס שרק גורמים נזקים למען הכסא
  • 3.
    הזרים 05/05/2016 15:56
    הגב לתגובה זו
    אפילו הישראלים כבר ברחו אצלי הבורסה ז"ל . נגמר הספור מאז טרטנברג, וכחלון ולפיד וכל אלה שמייצגים רק את הסקטור שלהם לא רוצה לממן ילד בן 3 בגן וכחלון והנגידה עשו נזקים לזקנים את לכו קיבינמט עם מניות הבנקים הגז כיל ושאר זבלה
  • 2.
    סמי וסוסו 05/05/2016 12:57
    הגב לתגובה זו
    לא משנה מה מצב הבורסות העולם ומה לא - תמיד תקראו בכתבות ש"הבנקים המקומיים הם הזדמנות השקעה" או לפחות חלק מהם. למי שיש סבלנות ימצא אין סוף כתבות והמלצות כאלה בכול תקופת זמן שיחפש.
  • 1.
    מרגע כתבה זו תתחילו לאסוף סחורה בטח הם בפו...... (ל"ת)
    השפוי 05/05/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?