מעצר שוטר עצור אלימות אזיקים
צילום: אלכסנדר כץ

בעל השליטה בחברה הבורסאית אברות נעצר בחשד לשוחד, המניה צוללת

גם ראש ראש מועצת מטה יהודה נעצר בפרשה יחד עם 12 אנשים נוספים, בחשד לקידום ענייניהם של קבלנים בתמורה לשוחד ונבדק החשד לעבירות מין
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה אברות

בעל השליטה בחברה הציבורית אברות 0% , מר גבי מגנזי, נעצר במסגרת חקירה המנוהלת על ידי המשטרה בנוגע לחשדות, לכאורה, בקשר לראש המועצה האיזורית מטה יהודה שבאיזור ירושלים בעניין מתן שוחד. המסחר במניה חודש ב-11:33, וזאת לאחר שהופסק עוד אתמול עם מעצר ראש המועצה, בעוד החברה הודיע על "ארוע מהותי". רק היום דיווחה החברה למשקיעים על מעצרו של בעל השליטה, ועל החקירה של יו"ר הדירקטוריון ועובד נוסף של החברה. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של 83 מיליון שקל.  המניה צוללת 9.5% במחזור של 7.3 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 13.3 מיליון שקל בחודש האחרון. מגנזי מחזיק ב-70.5% ממניות אברות בעוד קיבוץ בארות יצחק מחזיק ב-14.6% מהון המניות. במסגרת פרשת מטה יהודה, ראש המועצה משה דדון נעצר אתמול יחד עם 12 אנשים נוספים, בחשד לקידום ענייניהם של קבלנים ויזמים בתמורה לשוחד ונבדק החשד לעבירות מין.  אברות מבצעת, בין היתר, עבודות בתחום התחזוקה של תאגידי המים במועצה האיזורית מטה יהודה. מדובר בפעילות מהותית של החברה כאשר ההכנסות מתחום זה לאברות עמדו על 4.2 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה, מתוך סך ההכנסות - 49.9 מיליון שקל. אתמול בצהרי היום הגיעו נציגי רשות האכיפה למשרדי אברות שבקיבוץ בארות יצחק ושאלו שאלות בנוגע לפעילות החברה.  אברות פועלת בארבעה תחומי פעילות עסקיים עיקריים: תחום ציפוי ועטיפת צנרת פלדה; תחום ייצור ושיווק צנרת פלסטיק וביצוע עבודות פלסטיקה הנדסית– באמצעות חברת הבת, פלדקס; תחום ניקוי וצביעה של מוצרי מתכת; ותחום תחזוקה שוטפת של תשתיות המים והביוב ברשויות מקומיות ובתאגידי המים 2 העירוניים של רשויות מקומיות - בהם מטה יהודה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בעל חברה משוהם 22/12/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
    האיש אשף איש עסקים ממולח ואמיץ יחד עם זאת מסתבר שאין קיצורי דרך ולכל קיצור יש מחיר . לא רואה אף אחד מרבע מטר , תותח על מאחל לו שייצא מזה מפרנס מאות משפחות .
  • 2.
    חיים 22/12/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
    שלא יתפלא שקם עם קרציות
  • 1.
    כדור שלג 22/12/2015 11:54
    הגב לתגובה זו
    מגנזי עובד חזק גם במודיעין, סיבה למסיבה ?
יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן ניו מד

נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב. 

על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15%   מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.

עסקת ענק ללוויתן

היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.

השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.

העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.

 על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.

 יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

 

יוסי אבו מנכל ניו מד אנרגי
צילום: דניאל בר-און
דוחות

הכנסות ניומד נחתכו ב-41% - אבל עסקת הגז עם מצרים מנחמת

הרווח הנקי נשחק ל-81 מיליון דולר בשל השבתת לוויתן, אך השותפות מודיעה על חלוקת רווחים נוספת ומשדרגת את מעמדה האזורי עם הסכם אסטרטגי. המניה מזנקת מתחילת השנה ומובילה את מדד האנרגיה

מנדי הניג |

תוצאות הרבעון השני של שותפות ניומד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 4.15%   מתפרסמות בצל העסקה הגדולה ביותר בתולדות ענף הגז הישראלי עם חוזה ענק לייצוא 130 BCM גז טבעי למצרים עד 2040, בהיקף כספי שמוערך בכ-35 מיליארד דולר. ההסכם, שנחתם מול חברת BOE המצרית, אמור להחליף את ההסכם הקיים מ-2019 ולהרחיב את היקפי הייצוא בצורה משמעותית עם סיום שלב ההרחבה של מאגר לוויתן. מנכ"ל השותפות, יוסי אבו, כינה את העסקה "שינוי מציאות אסטרטגי", 

מניית ניו-מד מטפסת בכ-4% ביום של דוחות פושרים מצד עצמם, ומשלימה עלייה של כ-37% מתחילת השנה וכ-81% ב-12 החודשים האחרונים. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-18.2 מיליארד שקל, המשקף תשואה שנתית של כ-8%–9% ביחס לתזרימים העתידיים.

מנגד, תוצאות הרבעון השני מצביעות על שחיקה משמעותית בפעילות השוטפת, מאחורי התוצאות, השבתת מאגר לוויתן כדי לחבר את הצינור השלישי כחלק מפרויקט ההרחבה, וגם כתוצאה מהפסקת ההפקה במהלך מערכת "עם כלביא" מסיבות בטחוניות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו ב-192 מיליון דולר, ירידה חדה של כ-35% לעומת 295 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון נחתך ב-41% והסתכם ב-81 מיליון דולר בלבד, לעומת רווח של 137 מיליון דולר בתקופה המקבילה. גם במחצית כולה נרשמה ירידה ניכרת: הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2025 הסתכם ב-198 מיליון דולר, ירידה של 23% לעומת 258 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024.

ברבעון האחרון נמכרו רק 2 BCM גז לעומת 2.8 BCM אשתקד, והמחיר הממוצע ליחידת חום ירד בכ-11% מ-6.3 ל-5.6 דולר על רקע ירידת מחירי הברנט שאליו מוצמדים חלק מהחוזים. במקביל, ההוצאות התפעוליות נותרו יציבות, מה שהוביל לירידה חדה בשורה התחתונה.

ניו-מד אנרג'י דוחות ביניים מאוחדים על הרווח הכולל (במיליוני דולרים)


למרות הקיטון בפעילות, ניומד מודיעה על חלוקת רווחים נוספת בהיקף של 60 מיליון דולר, בהתאם למדיניות החלוקה הקבועה. כמו כן גם נרשמה תרומה משמעותית לקופת המדינה: ברבעון השני לבד העבירה ניו-מד תמלוגים ומסים בהיקף של 204 מיליון שקל, ובסיכום מחצית השנה מדובר על 428 מיליון שקל. בכך ממשיך מאגר לוויתן להוות מקור הכנסה משמעותי עבור המדינה, גם כאשר נפח הפעילות מצטמצם.