טראמפ מוריד את הגרזן על טורקיה: מכפיל את התעריפים על ייבוא סחורות טורקיות
כאשר המשבר הטורקי בשיאו, מצליח טראמפ לזעזע את השוק עוד יותר ומצייץ כי יכפיל את התעריפים שמוטלים על אלומיניום ופלדה. הלירה הטורקית צללה בתגובה
בריחת ההון מטורקיה החריפה משמעותית בימים האחרונים ומגיעה הערב לשיא. זהו לא סוד שהמשבר בטורקיה איננו רק כלכלי אלא גם פוליטי כאשר המתיחות עם ארה"ב משפיעה, ונראה כי הנשיא טראמפ מנצל את הקריסה של הכלכלה הטורקית היום ומפעיל לחץ נוסף כאשר משגר ציוץ לחשבון הטוויטר וטוען כי "הוא הודיע על הכפלה של מכסי הייבוא של אלומיניום ופלדה מטורקיה לרמות של 20% ו-50% בהתאמה" .
טראמפ מודיע כי הכפלת התעריפים מגיעה לנוכח ההתרסקות של הלירה הטורקית מול הדולר החזק. לבסוף, טראמפ מסיים ואומר כי "היחסים בין ארה"ב לטורקיה לא כל כך טובים כרגע".
הציוץ של טראמפ
יש לציין כי הטיעון של טראמפ לא מדויק: הנשיא מתייחס לנפילה במטבע הטורקי כתוצאה של התערבות הממשל הטורקי, אך בפועל מדובר בבריחת הון מהמדינה (בדומה לרוב המדינות המתפתחות מאז תחילת צמצום המאזן הפד') שהממשל הטורקי היה שמח לעצור. הצעד של טראמפ הפיל את הלירה הטורקית בכ-17% לרמה של 6.5 לירות לדולר. נזכיר כי לפי הערכות של גולדמן זאקס מוקדם יותר השבוע, אם הלירה הטורקית תצנח לרמה של 7.1 מול הדולר, הנזילות במערכת הבנקאית בטורקיה תעלם לחלוטין.I have just authorized a doubling of Tariffs on Steel and Aluminum with respect to Turkey as their currency, the Turkish Lira, slides rapidly downward against our very strong Dollar! Aluminum will now be 20% and Steel 50%. Our relations with Turkey are not good at this time!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 10 באוגוסט 2018
- 7.עמי 12/08/2018 13:23הגב לתגובה זוכל הכבוד לטראמפ שנתן מכה לארדואן איפה שהוא מבין: בכיס!
- 6.אין כמוהו \ מספר 1. איפה הייתה כל הזמן ? (ל"ת)בני 12/08/2018 09:21הגב לתגובה זו
- 5.ישראל 11/08/2018 06:23הגב לתגובה זוככה זה היה לפני מלחמת עולם הראשונה וככה זה יהיה לפני מלחמת עולם שלישית!!! כשאין מה לאכול המנהיגים מתפטרים מהעם דרך המלחמות ופותרים את הבעיות!!!
- 4.לא אהבתי אותו אבל הוא מנהיג אמיתי (ל"ת)מתברר ש... 10/08/2018 17:57הגב לתגובה זו
- בא 10/08/2018 19:46הגב לתגובה זושלנו וגם לאויבים של הסעודים.
- 3.יש אלוהים (ל"ת)חיים 10/08/2018 17:23הגב לתגובה זו
- טחט 18/08/2018 16:29הגב לתגובה זויש טרמפ....
- ארגוני הסמול מתפללים "לאל לא יושיע". היהודים להשם יתברך (ל"ת)דבר המערכת 11/08/2018 23:55הגב לתגובה זו
- 2.123 10/08/2018 16:53הגב לתגובה זוסופי של דיקטטור שחצן וגאוותן
- קובי 23/08/2018 06:02הגב לתגובה זומה יגרום לסולטן ביבי לעוף לנו מהחיים?
- 1.וושינגטונית 10/08/2018 16:28הגב לתגובה זוהאם הלחץ הכלכלי על טורקיה מצד טראמפ יוביל מדינה זו לההרחק מהמערב ובכך ישנה את המערך ההיסטורי הגיאו-אסטרטגי מאז סוף המאה ה-18 ?
צילום: iStock
המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL
בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC.
ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.
החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים.
התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.
ההשפעה לטווח קצר
המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה).
אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).
המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.
הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר.
עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי.
גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק

