"הפוטנציאל טמון בזיכרון" ברקע לאקזיט של XtremIO; זה הזמן לקנות מניות יצרניות הכוננים הקשיחים?

לאור התמורות בעולם, כיום נשארו 3 חברות המייצרות כוננים קשיחים, מנכ"ל סיגייט מודאג: "עד שנת 2015-2016 נצטרך לספק שטח אחסון בגודל זטה-בייט"
עידן קייסר | (4)

היום (א') פורסם על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין חברת EMC לבין חברת XtremIO מהרצליה, בנוגע לרכישת האחרונה בסכום של כ-400 מיליון דולר. ענף זיכרונות הפלאש, ושבבי הזיכרון בכלל, הוא עיסוקה של חברת אקסטרים איי.או. - והוא מושך עניין רב ברחבי העולם. החברה הוקמה בשנת 2009 ועוסקת לא בפיתוח שבבי זיכרון, אלא בפיתוח המערכות אשר מפעילות שבבי זיכרון (בייחוד SSD) ודומיהם.

על תחום טכנולוגיות הזיכרון עוברות תמורות לאחרונה, וכחלק מהמהפיכה הדיגיטלית שעוברת על הכדור, הזיכרון תופס נפח אדיר, תרתי משמע. אריק סאביץ, כתב מגזין פורבס, פרסם השבוע ידיעה לפי הוא טוען כי זה הזמן לקנות את מניות היצרניות של כונני הזיכרון, והוא נותן 3 סיבות.

ראשית, תהליך ההאחדה (consolidation) בתעשייה בת ה-30 שנים של כונני הזיכרון מגיע למסקנה הגיונית וסופית. לא נשאר יותר את מה לאחד, מסקנה שהיא חדשה טובה במיוחד עבור חברות הכוננים, בסיבה שתהיה מוסברת בהמשך.

שנית, התעשייה ממוקמת בעמדה מושלמת לנצל את שיעורי הצמיחה הענקים ברמות המידע שתעשיית הטכנולגיה חווה ומנפקת לנו. איפה אתם חושבים שכל המידע של "האח הגדול" נשמר? בארונות תיוק?

הסיבה השלישית היא שהמניות זולות. וכשסאביץ אומר זולות, הוא גם אומר "המניות ברצפה, התחלקו על השכל, מה הם חושבים לעצמם" זולות.

על מנת להיות ברור, כשסאביץ מדבר על מניות יצרניות הכוננים הקשיחים, הוא מדבר על 2 חברות בלבד: סיגייט [Seagate] ווסטרן דיגיטל [Western Digital]. שתי היריבות הללו שולטת כעת ב-90% מהשוק, וטושיבה לוקחת את המקום השלישי עם 10% הנותרים. זה הכול, לא נשארה עוד אף חברה המייצרת כונני זיכרון קשיחים.

לפי וויקיפדיה, בזמן זה או אחר היום מעל 200 חברות שייצרו כוננים קשיחים: Miniscribe, Maxtor, Micropolis, PrairieTek, SyQuest, Memorex, Conner הן רק קומץ מהחברות שפעלו בתחום כונני הזיכרון. הספירה ירדה ל-5 חברות בלבד עד שווסטרן דיגיטל קנתה את היטאצ'י GST וחברת סיגייט קנתה את חטיבת ייצור הכוננים של סאמסונג. ועכשיו השוק הצטמצם ל-3 חברות בלבד.

מנכ"ל סיגייט, סטיב לוצ'ו, אמר למגזין פורבס כי אותו תהליך 'ליקוט' של חברות קורה גם בגזרת הספקים של יצרניות כונני הזיכרון הקשיחים. בזמן שפעם היו 9 חברות שייצרו את ראשי הכוננים, עכשיו יש חברה עצמאית אחת בלבד (TDK). בזמן שהיו 25 חברות שייצרו מדייה מגנטית, רק בודדות נותרו כעת.

תמחור הכוננים ימשיך לרדת; זוהי עובדה ידועה בעסקי הטכנולגיה. אבל לוצ'ו מתעקש כי הימים של תנודתיות דרמטית בעסקי ייצור הזיכרון נגמרו, בזמן שהשחקנים מתנהגים בצורה יותר רציונלית.

צופים מן הצד עלולים להגיד כי עסקי כונני הזיכרון הקשיחים נידונו לכשלון לאור הצמיחה בשוק הזיכרונות מבוססי ה'פלאש'; רק הסתכלו על ההצלחה המסחררת של מכשירים ללא דיסיקים קשיחים כגון האייפד והמקבוק אייר. אך המנכ"ל של סיגייט מציין כי "אין מספיק נפח של זיכרונות פלאש בכל כדור הארץ על מנת לספק אפילו שבריר של הביקוש הצומח לשטח אחסון".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מילוש 28/04/2012 21:12
    הגב לתגובה זו
    קשיחים שנותרו הם פשןט קרטל, שהשתמשו בטרגדיה בתאילנד להעלות מחירים - תעלול קסם נחמד. http://news.softpedia.com/news/HDD-Crisis-Was-Fake-Seagate-and-Western-Digital-Post-Big-Profits-266676.shtml
  • 3.
    משברים בתאילנד - עוד יגרמו לתנודתיות (ל"ת)
    תאילנד 22/04/2012 23:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 22/04/2012 23:49
    הגב לתגובה זו
    ועדיין מייצרת באיכות נמוכה לדעתי
  • 1.
    עולם הזכרונות נמצא כל הזמן בתזוזה (ל"ת)
    מוח של עכבר 22/04/2012 23:49
    הגב לתגובה זו

מחיר הנפט התרסק ברקע לחששות לגבי הצמיחה העולמית

הנפט צלל 5% ברקע לדיווחים מארה"ב, ניגריה ואירופה. שברון ואקסון מובייל דיווחו על פרויקט משותף 
מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה נפט
הנוזל השחור חוזר היום לקדמת הבמה: מחיר הנפט צלל היום (ג') כ-5% ל-46.6 דולר לחבית בצל המצב הגיאופוליטי השביר והחדשות מכיוון ארה"ב וניגריה שמגדילות את הלחץ מצד ההיצע בשוק העולמי. ניגריה: מנתונים שפורסמו היום עולה כי ניגריה שאבה בחודש מאי האחרון כמות ממוצעת של 1.53 מיליון חביות ביום - זינוק של 90 אלף חביות ביום - מה שמוסיף היצע לשוק ודוחף את מחיר הנפט מטה. העלייה מיוחסת לתיקון מקורות השאיבה שנפגעו על ידי מיליטנטים חמושים במדינה. המליציות בניגריה יוצאות נגד מדיניות ייצוא הנפט מהמדינה בטענה כי פרותיו לא מחלחלים לרווחת התושבים וזה הפך למקור לסבל ועוני נוכח פיתוח איזורי השאיבה. הסכסוך בין קבוצות אתניות לחברות הזרות החל לא מהיום (יותר נכון משנות ה-90) ונראה רחוק מלהסתיים כאשר המדינה רשמה ב-2015 גרעון תקציבי של 15 מיליארד דולר שנובע מהירידה בהכנסות מנפט עם צניחת הנוזל השחור מאז הימים היפים של 100 דולר לחבית ב-2014. צניחת הנפט הביאה לפיחות המטבע הניגרי ועמו גלי הדף לחברות הזרות הפועלות במדינה. חברות בכותרות: החברה השנייה בגודלה בתחום חיפושי הנפט -Chevron Corp הודיעה כי תצא בתוכנית הרחבה של חיפושי נפט בקזחסטאן בתקציב של 36.8 מיליארד דולר. על פי החברה, התאוששות מחיר הנפט לכדי קרוב ל-50 דולר לחבית, תוך כדי הורדת ההוצאות מאפשר את הפרוייקט.  שברון ושותפותיה בפרויקט (כולל חברת הענק אקסון מובייל) יוציאו 27.1 מיליארד דולר על ציוד נדרש ו-3.5 מיליארד דולר על בארות ו-6.2 מיליארד דולר על התפתחויות עתידיות. הבאר הראשונה שתפעל בצורה סדירה אמורה להיות בשנת 2022.