"הפוטנציאל טמון בזיכרון" ברקע לאקזיט של XtremIO; זה הזמן לקנות מניות יצרניות הכוננים הקשיחים?

היום (א') פורסם על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין חברת EMC לבין חברת XtremIO מהרצליה, בנוגע לרכישת האחרונה בסכום של כ-400 מיליון דולר. ענף זיכרונות הפלאש, ושבבי הזיכרון בכלל, הוא עיסוקה של חברת אקסטרים איי.או. - והוא מושך עניין רב ברחבי העולם. החברה הוקמה בשנת 2009 ועוסקת לא בפיתוח שבבי זיכרון, אלא בפיתוח המערכות אשר מפעילות שבבי זיכרון (בייחוד SSD) ודומיהם.

על תחום טכנולוגיות הזיכרון עוברות תמורות לאחרונה, וכחלק מהמהפיכה הדיגיטלית שעוברת על הכדור, הזיכרון תופס נפח אדיר, תרתי משמע. אריק סאביץ, כתב מגזין פורבס, פרסם השבוע ידיעה לפי הוא טוען כי זה הזמן לקנות את מניות היצרניות של כונני הזיכרון, והוא נותן 3 סיבות.

ראשית, תהליך ההאחדה (consolidation) בתעשייה בת ה-30 שנים של כונני הזיכרון מגיע למסקנה הגיונית וסופית. לא נשאר יותר את מה לאחד, מסקנה שהיא חדשה טובה במיוחד עבור חברות הכוננים, בסיבה שתהיה מוסברת בהמשך.

שנית, התעשייה ממוקמת בעמדה מושלמת לנצל את שיעורי הצמיחה הענקים ברמות המידע שתעשיית הטכנולגיה חווה ומנפקת לנו. איפה אתם חושבים שכל המידע של "האח הגדול" נשמר? בארונות תיוק?

הסיבה השלישית היא שהמניות זולות. וכשסאביץ אומר זולות, הוא גם אומר "המניות ברצפה, התחלקו על השכל, מה הם חושבים לעצמם" זולות.

על מנת להיות ברור, כשסאביץ מדבר על מניות יצרניות הכוננים הקשיחים, הוא מדבר על 2 חברות בלבד: סיגייט [Seagate] ווסטרן דיגיטל [Western Digital]. שתי היריבות הללו שולטת כעת ב-90% מהשוק, וטושיבה לוקחת את המקום השלישי עם 10% הנותרים. זה הכול, לא נשארה עוד אף חברה המייצרת כונני זיכרון קשיחים.

לפי וויקיפדיה, בזמן זה או אחר היום מעל 200 חברות שייצרו כוננים קשיחים: Miniscribe, Maxtor, Micropolis, PrairieTek, SyQuest, Memorex, Conner הן רק קומץ מהחברות שפעלו בתחום כונני הזיכרון. הספירה ירדה ל-5 חברות בלבד עד שווסטרן דיגיטל קנתה את היטאצ'י GST וחברת סיגייט קנתה את חטיבת ייצור הכוננים של סאמסונג. ועכשיו השוק הצטמצם ל-3 חברות בלבד.

מנכ"ל סיגייט, סטיב לוצ'ו, אמר למגזין פורבס כי אותו תהליך 'ליקוט' של חברות קורה גם בגזרת הספקים של יצרניות כונני הזיכרון הקשיחים. בזמן שפעם היו 9 חברות שייצרו את ראשי הכוננים, עכשיו יש חברה עצמאית אחת בלבד (TDK). בזמן שהיו 25 חברות שייצרו מדייה מגנטית, רק בודדות נותרו כעת.

תמחור הכוננים ימשיך לרדת; זוהי עובדה ידועה בעסקי הטכנולגיה. אבל לוצ'ו מתעקש כי הימים של תנודתיות דרמטית בעסקי ייצור הזיכרון נגמרו, בזמן שהשחקנים מתנהגים בצורה יותר רציונלית.

צופים מן הצד עלולים להגיד כי עסקי כונני הזיכרון הקשיחים נידונו לכשלון לאור הצמיחה בשוק הזיכרונות מבוססי ה'פלאש'; רק הסתכלו על ההצלחה המסחררת של מכשירים ללא דיסיקים קשיחים כגון האייפד והמקבוק אייר. אך המנכ"ל של סיגייט מציין כי "אין מספיק נפח של זיכרונות פלאש בכל כדור הארץ על מנת לספק אפילו שבריר של הביקוש הצומח לשטח אחסון".

לוצ'ו מראה נתונים על כך שלפני כחמש שנים, התעשייה סיפקה כ-100 אקסה-בייט (exabytes) של שטח אחסון בשנה. בשנת 2011 סה"כ כמות שטח האחסון שסופק לעולם היה 400 אקסה-בייט. עד שנת 2015-2016, הוא מעריך, שטח האחסון שיסופק יגיע לזטה-בייט (zettabyte). זטה-בייט, הוא מסביר, "שווה לכל המידע הדיגיטלי משנת 1957 עד שנת 2010". מנכ"ל סיגייט אינו מודאג מזיכרונות הפלאש. במקום זה הוא דואג מההיפך: שתוך כמה שנים יהיה מחסור בזיכרונות המדייה המגנטית.