מכרו דירה עם שתי חניות פיקטיביות - מה הפיצוי שישלמו לרוכשים?
רוכשי דירה שהופתעו לגלות כי בניגוד להתחייבות של המוכרים, היא לא כוללת שני מקומות חניה ואף סובלת מרטיבות, יפוצו ביותר מרבע מיליון שקל. כך נקבע באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. המוכרים טענו כי מכיוון שהרוכשת היא עורכת דין במקצועה, וביצעה את כלל הבדיקות הנדרשות ביחס לעסקה - אין להם אחריות על הליקויים שנמצאו. ואולם השופט עדי הדר קיבל את הגירסה של הרוכשים, שלפיה הדברים הוסתרו מהם במכוון.
בתביעה שהגישו לבית המשפט, סיפרו הרוכשים כי באפריל 2019 הם חתמו על הסכם מכר מול הנתבעים לרכישת דירתם שברחוב הנביאים בבת ים, תמורת 3.2 מיליון שקל. בהסכם צוין כי לדירה צמודים חצר בשטח של 176 מ"ר ושתי חניות בטאבו.
אלא שאחרי חתימת ההסכם התברר לרוכשים, כך לטענתם, כי המוכרים הפרו את התחייבותם בעניין החניות. כך לטענתם, מי ששכרה מהם את הדירה סיפרה להם שביומה הראשון בדירה היא ביקשה לחנות בחניה ה"פרטית" שלה, אלא שאז הגיעה יו"רית ועד הבית של הבניין וצעקה עליה שאסור להחנות שם. "מכרו לנו אוויר", סיפרה הרוכשת בעדותה בבית המשפט.
עוד סיפרו הרוכשים כי מצאו בדירה ליקויי רטיבות שהוסתרו מהם על ידי המוכרים לפני חתימת ההסכם. לדבריהם, בעקבות כך, בשיתוף עם היעדר החניה, הם נאלצו להפחית את שכר הדירה לשוכרת באופן דרסטי - מ-12 אלף שקל בחודש ל-5,000 בלבד. לדברי הרוכשים, בעקבות אי ההתאמה שבין התחייבות המוכרים בהסכם לבין המציאות בפועל, הם זכאים לפיצוי של 660,800 שקל.
- תושבי תל אביב חונים בחינם - עד ה-26 ביוני
- סלופארק צירפה לקוחות לשירות ללא הסכמה ותשלם 590 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתם, טענו המוכרים כי הרוכשים קיבלו את מלוא המידע לגבי הדירה עוד לפני החתימה על ההסכם. בפרט הם טענו כי הרוכשת – שהיא כאמור עורכת דין במקצועה – הצהירה כי הם ביצעו את כלל הבדיקות הנדרשות, ומשכך ידעו על מצב הנכס בפועל. כך שהתביעה צריכה להידחות על הסף.
ואולם השופט הדר בחר להאמין לגירסת הרוכשים כי הלכה למעשה לא ידעו על חוסר ההתאמות הנטענות. בשולי הדברים, הוא ציין כי הרוכשת אמנם עובדת כעורכת דין, אך אינה עוסקת בנדל"ן, כך שטענה זו לכשעצמה לא עוזרת למוכרים.
בסוגיית החניות, אימץ השופט את עדות הרוכשת, השוכרת ועורכת הדין שייצגה את הצדדים, שלפיה המוכרים לא יידעו את הרוכשים בדבר היעדר חניות צמודות לדירה, אף שבטאבו הן כן רשומות. הוא שוכנע כי הנתבעים למעשה מכרו לרוכשים חניות שאינן שלהם, מתוך תקווה שעד שהקבלן יבנה את החניות הצמודות לדירה, הבעיה תיעלם.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
אלא שעד עתה הקבלן עדיין לא בנה את החניות. "בעיות ופגמים אינם נעלמים מעצמם, הם צפים ועולים בסופו של יום. בית המשפט קובע שהנתבעים בחרו להסתיר מהתובעים עובדות מהותיות שהיו בידיעתם, מכיוון שהיה ברור להם כי הגילוי בדבר העדר חניות צמודות, כפי שהתחייבו בהסכם, יפחית באופן משמעותי את התמורה שסוכמה", נכתב בפסק הדין של השופט הדר.
בסוגיית הרטיבות חלק השופט אמנם על טענת הרוכשים שמדובר ב"זוועה", אך הגדיר את הליקוי כ"מצב רע מאוד". מכל מקום, הוא קבע שגם על הרטיבות מגיע להם פיצוי, כשביחד עם היעדר החניות והוצאות המשפט של הרוכשים - על המוכרים לשלם להם סכום כולל של 282,332 שקל.
כשרוכשים דירה בדרך כלל יש בחוזה סעיף שאומר שאתם רוכשים את הדירה כמו שהיא, וכי בדקתם את הבית והוא לשביעות רצונכם. בדרך כלל מדובר בסעיף שלא מתעכבים עליו יותר מדי, והוא חלק סטנדרטי מכל חוזה. מקרה שהוכרע בבית המשפט השלום ברמלה בספטמבר 2023, עסק בסעיף זה. רוכשת הדירה טענה כי היו ליקויים בדירה שהוסתרו ממנה. הדיון במשפט עסק בשאלה אם מוכרי הדירה הסתירו ליקויים בדירה, ושבעקבותיהם הרוכשת לא יכלה לדעת כי יש ליקויים, ולכן הסכמתה לרכוש את הדירה כמו שהיא בטעות יסודה - והיא זכאים לפיצויים. בתביעה עתרה הרכושת לפיצויים בהיקף של 100 אלף שקל. השופט דחה את התביעה וקבע כי התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20 אלף שקל. וכן החזר שכר עדותם של העדים מטעמם של 1,000 שקל.

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.