דורשת מזונות לאחר 12 שנה: "בן זוגי לשעבר התעשר מגיע לי פיצוי"
תביעה לתשלום דמי מזונות רטרואקטיבית על סך כרבע מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע על ידי אישה נגד בן זוגה לשעבר.
לטענת האשה, הגבר לא שילם לה מזונות עבור בנם המשותף בצורה סדירה, התואמת את צרכיו ואת רמת הכנסותיו של הבעל לשעבר.
כתוצאה מכך היא נאלצה לטענתה לגדל את הקטין בדוחק, נטלה הלוואות רבות, ותיקים רבים נפתחו נגדה בהוצאה לפועל עקב חובות שצברה.
לאחר שנפרדו דרכיהם בן הזוג לשעבר הפך עם השנים לאדם אמיד מאד. לדבריה, מעמדו הכלכלי נרכש "על חשבונה", והוא מכהן כמנכ"ל מצליח ומוערך בחברה מובילה במשק.
בכתב ההגנה טוען הגבר, באמצעות עו"ד דפנה זיס, כי שילם לאשה מדי חודש סכומים גדלים והולכים במזומן, שתאמו את יכולתו הכלכלית ואת צרכי הקטין. האשה אף הודתה שאכן קיבלה תשלומים אלה מהגבר, אך טענה כי אלה לא הספיקו, ולכן היא דורשת לקבל תשלום רטרואקטיבית.
ניתן לחייב אב שמצבו הכלכלי השתפר בתשלום מזונות גבוהים
לטענת עו"ד דפנה זיס, אישור הגדלת תשלום מזונות רטרואקטיבית, עלול לפתוח פתח לגל של תביעות מצד נשים גרושות ואמהות חד-הוריות, שיטענו טענות דומות כגון: "דמי המזונות ששילמת לא הספיקו לכן עליך לשלם עכשיו השלמת מזונות" בעבור השנים שחלפו כבר".
לפי החוק ניתן לחייב אב שמצבו הכלכלי השתפר בתשלום מזונות גבוהים יותר אך ורק מיום שמצבו הכלכלי השתפר, וגם זאת כשהדבר עולה עם צרכי הקטינים בפועל, תוך התחשבות ביכולתה הכלכלית של האם, אך לא לחייב אב לשלם בדיעבד "השלמות ותוספות" לדמי המזונות ששילם בעבר.
- ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קיבל את טיעוניה של עו"ד דפנה זיס, והחליט שלא להגדיל לגבר את המזונות רטרואקטיבית, ולחייבו במזונות גבוהים יותר רק מיום הגשת התביעה.
בן זוגה לשעבר סיפר לה שהוא מוגדר פושט רגל בלשכה להוצאה לפועל
לטענת האישה, סיפר לה בן זוגה לשעבר לאורך השנים כי הוא מוגדר פושט רגל בלשכה להוצאה לפועל, ולכן אין ביכולתו בשלב זה לשלם מזונות לבנם.
לדברי האשה, מייעוץ משפטי שקיבלה, הובהר לה, שכאשר נתבע במזונות מוגדר כפושט רגל, הסיכויים להיפרע ממנו קלושים, שכן האשה הופכת לאחרונה בשרשרת הגבייה. עם זאת לפי החוק - חוב מזונות קודם ליתר החובות.
- 8.או במילים אחרות! המזל הרע ירדוף אותך לעולם (ל"ת)עוד עו"ד הזויה !!! 05/01/2015 13:10הגב לתגובה זו
- 7.אורי מ. 05/01/2015 12:29הגב לתגובה זובהתחלה הנשים לחוצות להביא ילד לעולם .ולאחר שהביאו בא שלב הענישה של הסחטנות 2500 שח ל18 שנים . זה נורמליjQuery20307692093509249389_1420453319908
- 6.קיצר,הכתבה עוסקת בעו"ד עם תסרוקת מצחיקה.... (ל"ת)הבנתי 05/01/2015 11:55הגב לתגובה זו
- 5.ואם מצבו הכלכלי היה מתדרדר היא היתה משלמת לו? (ל"ת)hartkh 05/01/2015 11:34הגב לתגובה זו
- 4.זכרוני 05/01/2015 11:14הגב לתגובה זוהצעתי לתובעת לחפש מקור כסף / הכנסה אחרת במקום הניסיון לסחוט את הגרוש שלה מלפני יובלות !!
- 3.לא הייתי עוזב אותה 05/01/2015 11:01הגב לתגובה זואבל היא בטח כוניפה ביצ'ית
- 2.עו"ד 05/01/2015 10:59הגב לתגובה זומה גם שחלה התיישנות על כל טענה למזונות מעבר ל7 השנים האחרונות.
- 1.גרוש 05/01/2015 10:58הגב לתגובה זוכל שוליית עורך דין היה קובע שהתביעה הזויה. מה שקורה בד"כ הוא בדיוק סיפור הפוך, הגברים מתחייבים לדמי מזונות גבוהים, וכשנקלעים לקשיים כלכליים, לא מצליחים להוריד את דמי המזונות, גם לרמה סבירה ומספקת.
המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.
המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.
