דורשת מזונות לאחר 12 שנה: "בן זוגי לשעבר התעשר מגיע לי פיצוי"
תביעה לתשלום דמי מזונות רטרואקטיבית על סך כרבע מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע על ידי אישה נגד בן זוגה לשעבר.
לטענת האשה, הגבר לא שילם לה מזונות עבור בנם המשותף בצורה סדירה, התואמת את צרכיו ואת רמת הכנסותיו של הבעל לשעבר.
כתוצאה מכך היא נאלצה לטענתה לגדל את הקטין בדוחק, נטלה הלוואות רבות, ותיקים רבים נפתחו נגדה בהוצאה לפועל עקב חובות שצברה.
לאחר שנפרדו דרכיהם בן הזוג לשעבר הפך עם השנים לאדם אמיד מאד. לדבריה, מעמדו הכלכלי נרכש "על חשבונה", והוא מכהן כמנכ"ל מצליח ומוערך בחברה מובילה במשק.
בכתב ההגנה טוען הגבר, באמצעות עו"ד דפנה זיס, כי שילם לאשה מדי חודש סכומים גדלים והולכים במזומן, שתאמו את יכולתו הכלכלית ואת צרכי הקטין. האשה אף הודתה שאכן קיבלה תשלומים אלה מהגבר, אך טענה כי אלה לא הספיקו, ולכן היא דורשת לקבל תשלום רטרואקטיבית.
ניתן לחייב אב שמצבו הכלכלי השתפר בתשלום מזונות גבוהים
לטענת עו"ד דפנה זיס, אישור הגדלת תשלום מזונות רטרואקטיבית, עלול לפתוח פתח לגל של תביעות מצד נשים גרושות ואמהות חד-הוריות, שיטענו טענות דומות כגון: "דמי המזונות ששילמת לא הספיקו לכן עליך לשלם עכשיו השלמת מזונות" בעבור השנים שחלפו כבר".
לפי החוק ניתן לחייב אב שמצבו הכלכלי השתפר בתשלום מזונות גבוהים יותר אך ורק מיום שמצבו הכלכלי השתפר, וגם זאת כשהדבר עולה עם צרכי הקטינים בפועל, תוך התחשבות ביכולתה הכלכלית של האם, אך לא לחייב אב לשלם בדיעבד "השלמות ותוספות" לדמי המזונות ששילם בעבר.
- ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קיבל את טיעוניה של עו"ד דפנה זיס, והחליט שלא להגדיל לגבר את המזונות רטרואקטיבית, ולחייבו במזונות גבוהים יותר רק מיום הגשת התביעה.
בן זוגה לשעבר סיפר לה שהוא מוגדר פושט רגל בלשכה להוצאה לפועל
לטענת האישה, סיפר לה בן זוגה לשעבר לאורך השנים כי הוא מוגדר פושט רגל בלשכה להוצאה לפועל, ולכן אין ביכולתו בשלב זה לשלם מזונות לבנם.
לדברי האשה, מייעוץ משפטי שקיבלה, הובהר לה, שכאשר נתבע במזונות מוגדר כפושט רגל, הסיכויים להיפרע ממנו קלושים, שכן האשה הופכת לאחרונה בשרשרת הגבייה. עם זאת לפי החוק - חוב מזונות קודם ליתר החובות.
- 8.או במילים אחרות! המזל הרע ירדוף אותך לעולם (ל"ת)עוד עו"ד הזויה !!! 05/01/2015 13:10הגב לתגובה זו
- 7.אורי מ. 05/01/2015 12:29הגב לתגובה זובהתחלה הנשים לחוצות להביא ילד לעולם .ולאחר שהביאו בא שלב הענישה של הסחטנות 2500 שח ל18 שנים . זה נורמליjQuery20307692093509249389_1420453319908
- 6.קיצר,הכתבה עוסקת בעו"ד עם תסרוקת מצחיקה.... (ל"ת)הבנתי 05/01/2015 11:55הגב לתגובה זו
- 5.ואם מצבו הכלכלי היה מתדרדר היא היתה משלמת לו? (ל"ת)hartkh 05/01/2015 11:34הגב לתגובה זו
- 4.זכרוני 05/01/2015 11:14הגב לתגובה זוהצעתי לתובעת לחפש מקור כסף / הכנסה אחרת במקום הניסיון לסחוט את הגרוש שלה מלפני יובלות !!
- 3.לא הייתי עוזב אותה 05/01/2015 11:01הגב לתגובה זואבל היא בטח כוניפה ביצ'ית
- 2.עו"ד 05/01/2015 10:59הגב לתגובה זומה גם שחלה התיישנות על כל טענה למזונות מעבר ל7 השנים האחרונות.
- 1.גרוש 05/01/2015 10:58הגב לתגובה זוכל שוליית עורך דין היה קובע שהתביעה הזויה. מה שקורה בד"כ הוא בדיוק סיפור הפוך, הגברים מתחייבים לדמי מזונות גבוהים, וכשנקלעים לקשיים כלכליים, לא מצליחים להוריד את דמי המזונות, גם לרמה סבירה ומספקת.
הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...
הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.
בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.
אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים
מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.
יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- מהפכה בפרסומת, נזיפה מהשופט: ליברה תשלם 100 אלף ש'
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
