האם ניתן לדרוש היטל השבחה לפני קבלת היתר בנייה?
בית המשפט נהמחוזי בירושלים הכריע באחרונה בסוגייה, בעקבות החלטת הוועדה המקומית בעיר לגבי פרויקט תמ"א 38 שהזכויות בו נמכרו על ידי היזמית. הוועדה דרשה שהיא תשלם היטל השבחה, בטענה כי אישור הבקשה להיתר יצר השבחה במקרקעין. החברה טענה כי תמ"א 38 עצמה אינה
יוצרת השבחה המחייבת בהיטל, וכי ההשבחה מתגבשת רק לאחר שהוצא היתר הבנייה בפועל
בפסק דין חשוב, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, וקבע כי לא ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין פרויקט תמ"א 38 לפני קבלת היתר בנייה בפועל. הפסיקה מתייחסת למקרה שבו חברה יזמית מכרה את זכויותיה בנכס לאחר אישור הבקשה להיתר, אך לפני שהוצא ההיתר עצמו.
היזמית הגישה בקשה להיתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 ברחוב שמעוני 36 בירושלים. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה בתנאים, אך ההיתר עצמו עדיין לא הונפק. בשלב זה, מכרה החברה את זכויותיה בנכס לצד שלישי. בעקבות המכירה, דרשה הוועדה המקומית מהחברה תשלום היטל השבחה, בטענה כי אישור הבקשה להיתר יצר השבחה במקרקעין.
הוועדה המקומית: עצם האישור בתנאים מספיק כדי ליצור השבחה במקרקעין
הוועדה טענה כי אישור הבקשה להיתר בנייה מהווה אירוע משביח,
שמחייב בתשלום היטל השבחה. לדבריה, אף שההיתר עצמו עדיין לא הונפק, עצם האישור בתנאים מספיק כדי ליצור השבחה במקרקעין. עוד נטען כי הפטור מהיטל השבחה, שנקבע בסעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, חל רק בעת הוצאת היתר בנייה בפועל, ולכן הוא לא רלוונטי
במקרה זה.
החברה, באמצעות עורכי הדין שלה, טענה כי תמ"א 38 עצמה אינה יוצרת השבחה המחייבת בהיטל, וכי ההשבחה מתגבשת רק לאחר שהוצא היתר הבנייה בפועל. לדבריה, כל עוד לא הונפק ההיתר, אין חבות בהיטל השבחה, והפטור הקבוע בחוק חל במלואו.
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- העליון: קיבוצים לא ישלמו היטל השבחה על שיוך בתים לחברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת תמר בר-אשר דחתה את ערעור הוועדה המקומית וקיבלה את עמדת החברה. בפסק הדין שפורסם נקבע כי, "כל עוד לא ניתן היתר בנייה, לא מתגבש אותו יישום של תמ"א 38 המוציא אותה מן הכוח אל הפועל. כך, אפילו אם אושרה בקשה להיתר בנייה, אין ודאות שאמנם יקוימו תנאי ההיתר והוא יינתן בפועל". משמעות הדבר היא שההשבחה במקרקעין מתרחשת רק עם הוצאת ההיתר - ולא במועד האישור בתנאים.
עוד נקבע כי הפטור מהיטל השבחה בפרויקטים מסוג תמ"א 38 נועד לעודד התחדשות עירונית, ולכן אין לפרש אותו בצמצום באופן שיכביד על יזמים באופן לא מוצדק. "הפרשנות הנכונה של סעיף 19(ב)(10) היא כי הפטור תקף רק עם הוצאת היתר בנייה, ולכן כל עוד ההיתר לא הונפק – אין חבות בהיטל השבחה".
ביהמ"ש: קבלת עמדת הוועדה היתה עלולה לפגוע ביישום תמ"א 38
בית המשפט גם הדגיש כי קבלת עמדת הוועדה המקומית היתה גורמת לכך שיזמים רבים היו נדרשים לשלם היטלים כבר בשלבים מוקדמים, עוד לפני שהתאפשר להם לממש את הפרויקט בפועל - מה שהיה עלול לפגוע ביישום תמ"א 38 בבירת ישראל, ואולי אפילו בכל חלקי המדינה. "יש להבטיח ודאות משפטית ועסקית ליזמים, ואין מקום להחלת חבות במס בשלבים מוקדמים שבהם עדיין לא ברור אם הפרויקט ימומש בפועל", נכתב בפסק הדין שפורסם.
- בעלי הבית התחרטו בדקה ה-90 - וישלמו 850 אלף ש'
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
הכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים מהווה תקדים חשוב בתחום ההתחדשות העירונית והיטל ההשבחה. היא מבהירה כי לא ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין פרויקט תמ"א 38 לפני שניתן היתר בנייה בפועל, גם אם אושרה הבקשה להיתר. המשמעות המיידית של פסק הדין היא שיזמים ובעלי נכסים לא יחויבו בהיטל השבחה אם ימכרו את זכויותיהם בנכס לאחר אישור הבקשה להיתר, אך לפני הוצאת ההיתר עצמו.
לדברי גורמים משפטיים, הפסיקה עשויה להשפיע על אלפי פרויקטים דומים ברחבי הארץ, בייחוד בערים שבהן הוועדות המקומיות ביקשו לחייב בהיטל השבחה כבר בשלב האישור התכנוני. "פסק הדין מגן על יזמים מפני דרישות תשלום מוקדמות שיכולות לטרפד פרויקטים של התחדשות עירונית," אמר עורך הדין שייצג את החברה. ואולם מנגד, גורמים אחרים סבורים כי הוועדות המקומיות עשויות לנסות לשנות את החוק או לתקן תקנות חדשות שיגדירו את מועד החבות בהיטל השבחה כבר בשלב האישור העקרוני.
במקרה אחר, נדרשה ועדת הערר במחוז תל אביב ביוני האחרון להכריע בשאלה האם ועדה מקומית לתכנון ובנייה יכולה לדרוש היטל השבחה בדיעבד, גם לאחר הנפקת תעודה לרשם המקרקעין על היעדר חובות, אם גילתה טעות בדרישת היטל ההשבחה המקורית. הוועדה קבעה שהתשובה לכך היא חיובית, כלומר ניתן לגבות היטל, אלא שככל שהטעות נובעת משינוי מאוחר בפרשנות של הוועדה המקומית לעומת זו שדבקה בה בעת הוצאת השומה, אין לראות בכך כ"טעות" שמאפשרת דרישה בדיעבד. מדובר במקרה בו בעלים של קרקע מכרו את זכויותיהם ב-2016, ברחוב בבלי 27 בתל אביב. המערערת היא אלגרה בבלי (מוכרת הקרקע). הוועדה המקומית סברה במועד הרלוונטי להוצאת שומת היטל ההשבחה, כי ייעוד המקרקעין הוא לדיור מוגן. לכן היא חשבה כי אין תחולה לתוכנית ג'2 (תוכנית הגגות בתל אביב) החלה בייעוד למגורים, ולכן היא לא סברה שהיא יכולה לבקש היטל השבחה.
עקב ייצוגית בישראל: השינוי בג'ימייל שישפיע עליכם
לאחר מחלוקת משפטית על הצגת הודעות פרסומת בשירות ג'ימייל, הגיעו הצדדים להסכמה על שינוי חזותי בממשק של שירות הדואר האלקטרוני בישראל, שיבהיר את ההבדל בין פרסומות לבין הודעות מייל רגילות. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ההסתלקות, שתכלול גמול למבקש בסכום
של 87.5 אלף שקל ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 262.5 אלף שקל, אך ללא פיצוי ישיר לחברי הקבוצה - שיוכלו להגיש תביעות בנפרד
גל בריר, משתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל, ג'ימייל, מצא את עצמו מוטרד מהודעות שנראו לו כמו דואר אלקטרוני רגיל, אך בפועל היו פרסומות. לטענתו, גוגל שיגרה לו ולמשתמשים נוספים הודעות פרסומת ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. ההודעות, כך סיפר בבקשת האישור שהגיש, הופיעו בין יתר ההודעות בתיבת הדואר, לעתים בתיקיית ה"רשתות החברתיות", ולעתים גם בתיקיית הדואר הנכנס, מבלי שניתן היה להסיר את השם מרשימת התפוצה בדרך פשוטה. אפילו הכיתוב שציין שמדובר בפרסומת - קיצור באנגלית Ad - לא היה, לשיטתו, ברור לכל נמען, ואינו עומד בדרישות החוק. עוד טען בריר כי ההודעות ניתנות לשמירה ולאחזור, משתנות בהתאם להתעניינות המשתמשים ומעוררות חשד לניסיון מכוון להטעות, בכך שהן "נטמעות בין כלל ההודעות" ונראות כאילו הן חלק מתכתובת רגילה. לדבריו, מדובר בהפרה ברורה של החוק, וגם בעשיית עושר ולא במשפט מצד החברה.
גוגל מצדה, דחתה את הטענות על הסף. בתשובתה לבית המשפט, היא הדגישה כי, "לא נגרם כל נזק למבקש או לחברי הקבוצה", וכי "חוק התקשורת לא הופר". החברה טענה כי יחסיה עם המשתמשים מבוססים על "יחסי תמורה ידועים, ברורים ומוסכמים", שבמסגרתם מקבלים המשתמשים את שירות הדואר האלקטרוני ללא תשלום, ובתמורה מוצגות להם פרסומות, מותאמות אישית או כלליות. לדבריה, ההסכמה לכך ניתנת בשלבים שונים, כבר בהרשמה לשירות, בתנאי השימוש, במדיניות הפרטיות ובדפי העזרה.
גוגל גם הבחינה בין הודעות דואר רגילות לבין מה שהיא כינתה "באנרים פרסומיים", שהם, לטענתה, חלק אינטגרלי מהשירות ומוצגים רק כשהמשתמש גולש בדואר האלקטרוני. לטענת החברה, הבאנרים שונים מהודעות רגילות: הם מסומנים במלים כמו "מודעה", "Ad" או "ממומן", אינם נשלחים בפועל אלא מופיעים בדף הדואר, לא ניתן לשמור אותם באופן אוטומטי, אינם נכללים בספירת הודעות שעדיין לא נקראו, ולצדם קיימת אפשרות לחסום או לדווח עליהם. לדבריה, מדובר ב"פרסומת דינמית" שלא נועדה להיות חלק מהתכתובת הרגילה.
בריר, בתשובתו, חזר על עמדתו שלפיה ההודעות מתחזות להיות רגילות, מוטמעות בין יתר ההודעות ואינן מובחנות מספיק. הוא חלק על טענת גוגל בנוגע להסכמה מצדו ומצד יתר חברי הקבוצה, והדגיש שהאפשרויות להסרה אינן ברורות ואינן עומדות בדרישות הדין.
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- חברת ניהול הכספים שעצרה משיכות ומה קרה היום לפני 64 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הפערים, הצדדים הגיעו להסכמה, שלפיה גוגל תשנה את הממשק בישראל כך שהודעות הפרסומת יובחנה בבירור מהודעות רגילות - הן בממשק למחשב והן במובייל. ההסכמה, שנחתמה לאחר משא ומתן ממושך, כללה הצגת הממשק הנוכחי לצד אילוסטרציה של הממשק החדש, שנועד "לחדד ולהעמיק את ההבדל החזותי". השינוי, שהחברה התחייבה לבצע בתוך 90 יום, היה כרוך, לטענת הצדדים, בשעות עבודה רבות של מעצבים, אנשי מוצר, פיתוח ומתכנתים.
כינה אדם "חמאסניק תומך נוחבות" - וישלם 12 אלף שקל
שיח פוליטי בקבוצת פייסבוק במהלך מלחמת חרבות ברזל גלש להטחת עלבונות חריפים. אחד המשתתפים תבע, ואילו השני טען שזה סתם מם ברשת. בית המשפט קבע כי מדובר בלשון הרע, ולא מגוחך לדרוש במקרה הזה פיצוי. עם זאת, גם לתובע היתה תרומה לשיח המתלהם, ולכן הפיצוי שנפסק
הוגבל. השופט לא נשאר אדיש לרקע הלאומי: "הטבח עודנו טרי, הלב עודנו מדמם"
בסוף נובמבר 2024, כשהארץ עוד מלקקת את פצעיה אחרי טבח ה-7 באוקטובר, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, עלה לו מם נוסף לקבוצת פייסבוק מוכרת בשם "ממים של פוליטיקה". יותר מ-28 אלף חברים ממתינים שם לכל בדיחה פוליטית חדשה, צינית, שנונה או בוטה. אלא שהפעם, בדיחה אחת נהפכה לסערה, ומסרון אחד הוביל לתביעה משפטית של ממש. המם שהעלה הנתבע, שני סמואל בנדיקט טופר השלישי, הציג דיאלוג מתוחכם לכאורה, שבו מבקר הדובר את תמיכת המדינה באנשים שמכנים את החמאס "נכס", ומשיב לשאלה בדבר מחבלים - "לא רק של מחבלים, נכון?" - באמירה צינית שנועדה להציג את הצד השני כבלתי מוסרי. בתוך זמן קצר עלה בתגובה מם נגדי, והדיון התלהט. חילופי מהלומות מילוליות פרצו בפיד הפייסבוק, ואלה לא נותרו בגדר הומור נטו.
"תגיד, איך לא מביך אותך לעבוד עבור פושע שמקריב חיי כל כך הרבה ישראלים רק בשביל להתחמק מהכלא?", שאל הנתבע את התובע. האחרון השיב בשאלות שכוונו לברר על איזו אמירה מדובר, אך השיח הידרדר במהירות לכינויי גנאי אישיים. "אז גם אתה חמאסניק תומך נוחבות בדיוק כמוהו", כתב הנתבע. התובע לא נשאר חייב, וירה חזרה: "טוב מה כבר אפשר לצפות מאדם בעל ארבע שמות עם הסיומת 3". השיח התלהט והלך, עד שהתובע רמז כי יפנה לעורך דינו - "סתם בשביל הספורט. כסף על הרצפה זה תמיד כיף".
מכאן הדרך לבית המשפט היתה קצרה. גולן שלומי, התובע, הגיש תביעת לשון הרע בסכום כולל של 75 אלף שקל לבית משפט השלום בירושלים, וטען כי ההכפשות כלפיו נועדו לבזות אותו בפני משתתפי הקבוצה, לפגוע בשמו הטוב ולהציג אותו כמי שתומך בטרור רצחני. לדבריו, הביטויים "חמאסניק", "תומך נוחבות" ועוד הם לא רק עלבונות אלא ביטויים שפוגעים בו באופן עמוק וחמור.
"אמצעי רטורי של קללה"
הנתבע מצדו השיב כי כל האירוע יצא מפרופורציה. מדובר, לשיטתו, בשיח רגיל, אפילו שגרתי, במסגרת פוליטית מקוונת, וכי אין אדם סביר שהיה לוקח ברצינות את ההאשמות. לדבריו, היה זה רק "אמצעי רטורי של קללה" שנאמר בלהט הרגע, והוא עצמו כלל לא התכוון לייחס לתובע תמיכה ממשית בחמאס.
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- נפגעתם מפרסום פוגעני ברשת? עו"ד המתמחה בלשון הרע יסייע להשיב את שמכם הטוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט רועי גרוסברגר לא התרשם מהטענות המקלות של הנתבע. בהחלטה חדה וברורה הוא כתב כי, "איני רואה צורך לצאת למסע פרשני סבוך ופתלתל בניסיון להתחקות אחר פשר הביטוי 'חמאסניק'. לדאבון הלב, בימינו אנו, צירוף זה כמוהו כניסיון לייחס לאדם תמיכה ברוע המוחלט". הוא הוסיף בפסק הדין שפורסם כי ייחוס תמיכה בחמאס - "רוצחים צמאי דם, אנסים שפלים ואכזריים" - הוא "ביטוי פוגעני, מבזה ומשפיל העולה כדי לשון הרע".
