אתר בנייה פינוי בינוי תמ"א נדל"ן נדלן רמת גן
צילום: מורן ישעיהו

האם ניתן לדרוש היטל השבחה לפני קבלת היתר בנייה?

בית המשפט נהמחוזי בירושלים הכריע באחרונה בסוגייה, בעקבות החלטת הוועדה המקומית בעיר לגבי פרויקט תמ"א 38 שהזכויות בו נמכרו על ידי היזמית. הוועדה דרשה שהיא תשלם היטל השבחה, בטענה כי אישור הבקשה להיתר יצר השבחה במקרקעין. החברה טענה כי תמ"א 38 עצמה אינה

יוצרת השבחה המחייבת בהיטל, וכי ההשבחה מתגבשת רק לאחר שהוצא היתר הבנייה בפועל

עוזי גרסטמן |

בפסק דין חשוב, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, וקבע כי לא ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין פרויקט תמ"א 38 לפני קבלת היתר בנייה בפועל. הפסיקה מתייחסת למקרה שבו חברה יזמית מכרה את זכויותיה בנכס לאחר אישור הבקשה להיתר, אך לפני שהוצא ההיתר עצמו.


היזמית הגישה בקשה להיתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 ברחוב שמעוני 36 בירושלים. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה בתנאים, אך ההיתר עצמו עדיין לא הונפק. בשלב זה, מכרה החברה את זכויותיה בנכס לצד שלישי. בעקבות המכירה, דרשה הוועדה המקומית מהחברה תשלום היטל השבחה, בטענה כי אישור הבקשה להיתר יצר השבחה במקרקעין.


הוועדה המקומית: עצם האישור בתנאים מספיק כדי ליצור השבחה במקרקעין


הוועדה טענה כי אישור הבקשה להיתר בנייה מהווה אירוע משביח, שמחייב בתשלום היטל השבחה. לדבריה, אף שההיתר עצמו עדיין לא הונפק, עצם האישור בתנאים מספיק כדי ליצור השבחה במקרקעין. עוד נטען כי הפטור מהיטל השבחה, שנקבע בסעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, חל רק בעת הוצאת היתר בנייה בפועל, ולכן הוא לא רלוונטי במקרה זה.


החברה, באמצעות עורכי הדין שלה, טענה כי תמ"א 38 עצמה אינה יוצרת השבחה המחייבת בהיטל, וכי ההשבחה מתגבשת רק לאחר שהוצא היתר הבנייה בפועל. לדבריה, כל עוד לא הונפק ההיתר, אין חבות בהיטל השבחה, והפטור הקבוע בחוק חל במלואו.


השופטת תמר בר-אשר דחתה את ערעור הוועדה המקומית וקיבלה את עמדת החברה. בפסק הדין שפורסם נקבע כי, "כל עוד לא ניתן היתר בנייה, לא מתגבש אותו יישום של תמ"א 38 המוציא אותה מן הכוח אל הפועל. כך, אפילו אם אושרה בקשה להיתר בנייה, אין ודאות שאמנם יקוימו תנאי ההיתר והוא יינתן בפועל". משמעות הדבר היא שההשבחה במקרקעין מתרחשת רק עם הוצאת ההיתר - ולא במועד האישור בתנאים.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עוד נקבע כי הפטור מהיטל השבחה בפרויקטים מסוג תמ"א 38 נועד לעודד התחדשות עירונית, ולכן אין לפרש אותו בצמצום באופן שיכביד על יזמים באופן לא מוצדק. "הפרשנות הנכונה של סעיף 19(ב)(10) היא כי הפטור תקף רק עם הוצאת היתר בנייה, ולכן כל עוד ההיתר לא הונפק – אין חבות בהיטל השבחה".


ביהמ"ש: קבלת עמדת הוועדה היתה עלולה לפגוע ביישום תמ"א 38


בית המשפט גם הדגיש כי קבלת עמדת הוועדה המקומית היתה גורמת לכך שיזמים רבים היו נדרשים לשלם היטלים כבר בשלבים מוקדמים, עוד לפני שהתאפשר להם לממש את הפרויקט בפועל - מה שהיה עלול לפגוע ביישום תמ"א 38 בבירת ישראל, ואולי אפילו בכל חלקי המדינה. "יש להבטיח ודאות משפטית ועסקית ליזמים, ואין מקום להחלת חבות במס בשלבים מוקדמים שבהם עדיין לא ברור אם הפרויקט ימומש בפועל", נכתב בפסק הדין שפורסם.

קיראו עוד ב"משפט"


הכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים מהווה תקדים חשוב בתחום ההתחדשות העירונית והיטל ההשבחה. היא מבהירה כי לא ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין פרויקט תמ"א 38 לפני שניתן היתר בנייה בפועל, גם אם אושרה הבקשה להיתר. המשמעות המיידית של פסק הדין היא שיזמים ובעלי נכסים לא יחויבו בהיטל השבחה אם ימכרו את זכויותיהם בנכס לאחר אישור הבקשה להיתר, אך לפני הוצאת ההיתר עצמו.


לדברי גורמים משפטיים, הפסיקה עשויה להשפיע על אלפי פרויקטים דומים ברחבי הארץ, בייחוד בערים שבהן הוועדות המקומיות ביקשו לחייב בהיטל השבחה כבר בשלב האישור התכנוני. "פסק הדין מגן על יזמים מפני דרישות תשלום מוקדמות שיכולות לטרפד פרויקטים של התחדשות עירונית," אמר עורך הדין שייצג את החברה. ואולם מנגד, גורמים אחרים סבורים כי הוועדות המקומיות עשויות לנסות לשנות את החוק או לתקן תקנות חדשות שיגדירו את מועד החבות בהיטל השבחה כבר בשלב האישור העקרוני.


במקרה אחר, נדרשה ועדת הערר במחוז תל אביב ביוני האחרון להכריע בשאלה האם ועדה מקומית לתכנון ובנייה יכולה לדרוש היטל השבחה בדיעבד, גם לאחר הנפקת תעודה לרשם המקרקעין על היעדר חובות, אם גילתה טעות בדרישת היטל ההשבחה המקורית. הוועדה קבעה שהתשובה לכך היא חיובית, כלומר ניתן לגבות היטל, אלא שככל שהטעות נובעת משינוי מאוחר בפרשנות של הוועדה המקומית לעומת זו שדבקה בה בעת הוצאת השומה, אין לראות בכך כ"טעות" שמאפשרת דרישה בדיעבד.   מדובר במקרה בו בעלים של קרקע מכרו את זכויותיהם ב-2016, ברחוב בבלי 27 בתל אביב. המערערת היא אלגרה בבלי (מוכרת הקרקע). הוועדה המקומית סברה במועד הרלוונטי להוצאת שומת היטל ההשבחה, כי ייעוד המקרקעין הוא לדיור מוגן. לכן היא חשבה כי אין תחולה לתוכנית ג'2 (תוכנית הגגות בתל אביב) החלה בייעוד למגורים, ולכן היא לא סברה שהיא יכולה לבקש היטל השבחה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.

ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.