תכירו את השקעות ההמונים

מדור פרסומי |

אחרי שהתרגלנו כבר לגיוסי כספים להלוואות ומיזמים חברתיים – עכשיו נפתחה גם האפשרות להשקעות המונים בחברת סטארט-אפ. והתהליך? פשוט מאוד. מסתכלים על רשימת החברות, בוחרים את סכום ההשקעה ומצטרפים כשותפים לסטארטאפ. מדריך מיוחד

בשנים האחרונות התרגלנו כבר להלוואות חברתיות ופרויקטים בתחומים שונים שזוכים לצאת לדרך בזכות מימון ההמונים שהפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. לאחרונה נפתחה בפני הציבור גם האפשרות להשקיע בחברות סטארט-אפ צעירות, בצורה רשמית ומוסדרת, דרך גוף חדש הנקרא "רכז הצעה" ופועל בפיקוח הרשות לניירות ערך.

>> למידע נוסף

עבור רבים מדובר בהזדמנות ראשונה ומרתקת להיכנס כמשקיעים קטנים (או גדולים) בחברות סטארט-אפ, תחום שהיה שמור עד כה לעשירים בלבד או כאלה שיודעים לקרוא את המפה לפרטי פרטים. כעת, כשכולנו יכולים להיות משקיעים בפוטנציה – יש לא מעט סקרנות בתחום, וגם לא מעט שאלות שהתשובה אליהן תעזור לכם להחליט עד כמה רלוונטי אפיק ההשקעה החדש לתיק ההשקעות שלכם. "השקעות בסטארטאפים היו עד היום מנת חלקם של בעלי הון וקרנות פרטיות בלבד", מסביר אור בנון, מנכ"ל פיפלביז השקעות המונים. "החקיקה החדשה מאפשרת לציבור הרחב להצטרף להשקעות אלה ולקחת חלק בעולם ההון סיכון".

האפשרות קיימת וזה טוב, אבל למה למישהו להצטרף לתחום לא מוכר לו במקום ללכת על הישן והטוב?

"בסביבת הריבית הקיימת ובמצב השוק הנוכחי, כדי להשיג תשואה צריך לקחת סיכונים. ככה זה עובד. האפיק החדש, השקעה דרך רכז הצעה, דוגמת חברת פיפלביז, נותנת יחסי סיכון-סיכוי גבוהים שמספקים גיוון לתיק ההשקעות המסורתי".

ומי ישמור על המשקיעים?

רכז ההצעה הוא הגוף היחידי תחתיו יכול הציבור הרחב להשקיע בחברות צעירות, והוא נמצא בפיקוח ישיר של הרשות. התפקיד שלנו כרכז הצעה, בין השאר, הוא למנוע תרמיות ולוודא שהרישום שלך כבעלת מניות בחברה התבצעה באופן תקין

האינטרס שלכם הוא להעלות כל חברה שמגיעה אליכם, לא בדיוק האינטרס של המשקיעים מהצד השני.

אנחנו משקיעים לצד המשקיעים בחברות שעוברות דרכנו, כך שגם אנחנו בונים על הצלחת החברות שמוצעות דרכנו לציבור. יותר מזה, פונות אלינו נכון להיום 100-200 חברות בחודש, אחרי סינון קפדני אנחנו בוחרים מתוכן לרוב רק 3-5 חברות שאנחנו מאמינים שהן הכי מעניינות להשקעה, ורק אותן בסופו של דבר הציבור רואה. אני עומד מאחורי כל חברה שעולה אצלנו, לטעמי כולן טובות ואני מאמין שחלק נכבד מהן יצליח.

ואתה בטוח שתהיה לכם הצלחת ניבוי של 100%? מדובר בשוק מאוד מפתיע לפעמים.

אנחנו לא מחליטים מי טוב ומי לא. יש סיכוי סביר שגם חברות טובות יקבלו מאתנו תשובה שלילית ושנצטער בעתיד שפספסנו את הזדמנות ההשקעה בהן. אנחנו כן רואים המון חברות, לדעתי יותר מכל קרנות ההון סיכון בארץ והאנג'לים. יש לנו צוות מקצועי שמסתכל על ההיבטים הפיננסיים, הטכנולוגיים והמשפטיים של כל חברה. בסופו של דבר צריך לזכור שמדובר בהשקעה באנשים. אני מאמין שאנחנו, בתור יזמים, רואים יותר בקלות את היזמים עם הפלפל ויכולות הביצוע.

כל האופרציה הזאת נשמעת מאוד יקרה. כמה זה יעלה לנו המשקיעים?

להבדיל ממה שכולם מכירים בשוק ההון, אנחנו לא גובים עמלות מהמשקיעים או דמי ניהול. בתמורה לכסף, המשקיע יקבל מניות. ממש אחד לאחד".

אתם פילנתרופים? קשה להאמין שאין לכם מודל לרווח.

"אנחנו גובים את התשלום מהחברות שמעוניינות לגייס כסף מהציבור בתמורה לבדיקות המבוצעות, לפרסום ההצעה לציבור באמצעות הפלטפורמה, לניהול כספי המשקיעים בתקופת הגיוס בחשבון נאמנות על שמינו ובתמורה למתן פלטפורמה לתקשורת עם המשקיעים לאחר הגיוס. המשקיע צריך רק לבחור איזה חברות מעניינות אותו, וכמה הוא מוכן להשקיע.

המשקיע החליט כמה כסף יש לו. מה הלאה?

אנחנו חושפים דרך האתר את כל המידע הרלוונטי, כדי שהמשקיע יוכל להתרשם בעצמו מהחברות ומאתנו, ולהחליט במי הוא רוצה להשקיע. לכל חברה יש נקודות משמעותיות המבדילות אותה מהשנייה, וזה משהו שניתן ורצוי לקחת בחשבון. את הנקודות הללו אנחנו מדגישים בתחילת כל קמפיין גיוס של חברה. חוץ מזה, יש לנו באתר עשרות כתבות ומדריכים שיכולים לעזור ולהבין את התחום יותר לעומק.

הכסף הושקע, מה הלאה? איך מתעדכנים ברווחים?

אחרי ההשקעה הכסף עובר לחשבון נאמנות למהלך תקופת הגיוס (עד 90 ימים). אם החברה הגיעה לגיוס של 100% או יותר, הכסף של המשקיעים מועבר לחברה אחרי שאנחנו מוודאים שהמניות אכן נרשמו על שמם. אם החברה לא הגיעה ל-100%, כספי ההשקעה מוחזרים לחשבון המשקיע.

אחרי שהחברה גייסה בהצלחה, היא מחויבת לעדכן אותך כבעלת מניות עדכונים רבעוניים, לפי הסכם ההשקעה ודו"חות שנתיים לרבות דו"חות מאזן כפי שמקובל בשוק. אנחנו, גם כבעלי מניות וגם כפלטפורמה, נשארים בתמונה והתקשורת מול החברה מתבצעת דרך המערכת שלנו.

נדמה שכל התהליכים ברורים, חוץ מדבר קטן. איך מרוויחים כאן כסף, וכמה שיותר ממנו?

לפני שניגע בדרכים להרוויח יש לקחת בחשבון שמדובר בהשקעות עם רמת סיכון גבוהה ועל כן אנו ממליצים לבצע פיזור בתיק ההשקעות ולהשקיע כל אחד על פי יכולתו. "כגודל הסיכון כך גם גודל הסיכוי ויש ארבע דרכים עיקריות להרוויח: אקזיט אישי, דיבידנד, הנפקה בבורסה שהופכת את המניות לנזילות או אקזיט של כל החברה. אקזיט אישי הוא בעצם מימוש של המניות, מכירה, לפני שכל החברה עשתה אקזיט. כל משקיע יכול לעשות את זה כבר היום, אבל מציאת קונה לוקחת זמן. אנחנו עובדים על מערכת שתאפשר מסחר פשוט בין המשקיעים שלנו. זה יקל מאוד על המכירה. על דיבידנד אין כל כך מה להרחיב, הוא יכול להיות שנתי או רבעוני והאחוזים לחלוקה מעוגנים מראש כחלק מהסכם ההשקעה.

כאשר חברה מגיעה לשלב בו היא יכולה לבצע הנפקה בבורסה, היא בדר"כ נסחרת בשוויים גבוהים מאלו שהיו בעת ההנפקה דרך רכז הצעה. הנפקה בורסאית מאפשרת למשקיעים להנזיל את ההשקעה שלהם בשווי גבוה יותר. "מבחינת אקזיט של החברה, צריך לקחת בחשבון שזה לוקח זמן. גם חברות מדהימות ששוות כבר מאות מיליוני דולרים לא הגיעו לשם ביום. אם אין לך כמשקיע סבלנות לחכות ל'מכה הגדולה', אפשר פשוט לממש חלק מהמניות במהלך הדרך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
14245
צילום: יח"צ

המדריך המלא לשדרוג האנגלית שלכם:

מה באמת נחוץ כדי לדבר ולכתוב בשטף בלי טעויות

תוכן בחסות |

רוצה לדבר אנגלית ברמת שפת אם יחד עם הגלובליזציה והתעצמות ענף ההייטק בישראל גדל הצורך שלנו לתקשר עם לקוחות ועמיתים שאינם דוברי עברית. "רמת אנגלית שפת אם" הפכה להיות אחת מהדרישות השכיחות ביותר בקורות חיים ושליטה ללא מצרים בשפה מקנה לבעליה כרטיס כניסה לחברות הנחשבות ביותר במשק והזדמנות להתחרות על המשרות הנחשקות ביותר.  המטרה ברורה, אבל הדרך אליה פחות. השילוב של קפיטליזם ושפע של אמצעי תקשורת בזמינות גבוהה לכולם הובילו להצפה של מידע, דבר המקשה על האדם הממוצע להגיע למסקנה מה נדרש כדי לשפר את האנגלית שלנו באופן משמעותי. בכתבה הבאה אנסה לספק סקירה סבירה של מה שלא עובד בוודאות ולמה, לבחון את היתרונות והחסרונות של שיטות וגישות לימוד שונות, ולהציע אופציות יעילות שבאמת עובדות למי שמעוניין לקחת את האנגלית שלו לשלב הבא. תוכנית בריאה אני מניח שלפחות חלק מכם נתקל במשפטים הבאים ברשת כשהתחלתם להתעניין בלימודי אנגלית:

  • "איך למדתי לדבר אנגלית שוטפת תוך 3 חודשים"
  • "הישראלי שפיצח את הנוסחא: אנגלית שוטפת תוך 40 יום"
  • "הסודות ללמידת אנגלית"
  • "3 צעדים פשוטים לאנגלית שפת אם"
הניסיון מוכיח שאין נוסחאות פלא, אין "סודות" ושלוקח הרבה יותר מ-"3 צעדים" או "3 חודשים" כדי להגיע לאנגלית ברמת שפת אם. אנחנו בני האדם תמיד מעדיפים לקבל חדשות טובות, ומתפתים להאמין לטענות שווא שכל מטרתן לגרום לנו להוציא את הארנק ולשלם… הבעיה היא שכאשר התוצאה המיוחלת לא מגיעה, אנו מתאכזבים ולרוב מאשימים את עצמנו ואפילו מרימים ידיים, וזה הדבר האחרון שאתם רוצים שיקרה.  לפי מחקרים רבים שנעשו בתחום למידת שפה שניה, לאדם הממוצע לוקח בין 570-1100 שעות תרגול כדי להגיע מרמת מתחילים עד לרמת מתקדמים. אלו מבינינו שסיימו 5 יחידות בתיכון לרוב נמצאים ברמת בינוני תחתון או במקרה הטוב ברמת בינוני. אלו שסיימו מבחן אמי"ר או פסיכומטרי ונותרה להם רמה אחת להשלים או קיבלו פטור נמצאים לרוב ברמת בינוני או בינוני עליון, מיעוט מבוטל נמצא ברמת מתקדמים. במקום להאמין במעשיות, נוסחאות או סודות, ודאו שאתם יודעים:
  1. מה הרמה שלכם בתחילת תהליך הלמידה, כולל החוזקות והחולשות בכל מיומנות
  2. כמה השקעה נדרשת מכם קדימה כדי להגיע למטרה הסופית
  3. כיצד לעשות זאת באופן היעיל ביותר במסגרת המשאבים שעומדים לרשותכם
ייעוץ מגורם מקצועי המתמחה בלימוד אנגלית יכול לחסוך לכם זמן ומאמץ רבים. האם כל סוגי הידע נבראו שווים מבחינה טכנית, למידת שפה מתבצעת ב-3 מישורי תרגול באופן סימולטני ומחזורי: א) התוודעות לפריטים השונים המרכיבים את השפה: אוצר מילים, ביטויים שימושיים ודקדוק. ידע בתחום זה נחשב "ידע פאסיבי" כלומר היכולת להבין קטע קריאה כלשהו או כאשר מישהו מדבר באנגלית. (זו היא מרבית התרגול הנדרש בכל הרמות ויכול להיעשות באופן עצמאי לגמרי וללא עזרת מורה).  ב) זיהוי או למידה מפורשת של תבניות שחוזרות על עצמן בקרב פריטים אלו. לדוגמא התלמיד יכול לזהות אחרי זמן מה שצמד האותיות הסופיות -ly לרוב מתאר כיצד אנו עושים משהו. (run quickly, drive slowly, sit patiently).    ג) בניית משפטים חדשים בעל פה או בכתב (שאליהם לא נחשף התלמיד קודם לכן) בעזרת התבנית החדשה וקבלת פידבק מגורם מומחה אם הדבר נעשה כהלכה. במקרה של למידת שפת האם שלנו, הגורם המומחה הוא ההורים או האחים, במקרה של שפה שניה הגורם המומחה הוא לרוב מורה לאנגלית. המשילה בתבניות החדשות נחשבת "ידע אקטיבי". תהליך זה לעולם לא משתנה וחוזר חלילה מהרמה הנמוכה ביותר ועד לרמה הגבוהה ביותר. מה שמשתנה הוא המינון של כל אחד מסוגי התרגול. ככל שרמת התלמיד גבוהה יותר, כך ישנו צורך גדול יותר בשימוש אקטיבי בתבניות שספג וקבלת משוב מגורם מומחה. כישראלים יש לנו הזדמנויות רבות לרכוש ידע פאסיבי באמצעות קריאה והקשבה אך מעט מאוד הזדמנויות להשתמש בתבניות החדשות שנחשפנו אליהן בשיחה ולפתח ידע אקטיבי. קורס אנגלית מדוברת שנעשה בשיעורים פרטיים או בקבוצות הוא דרך נהדרת להשתמש בידע הפאסיבי שצברתם ולקבל משוב מגורם מומחה. אם לא מתאפשר לכם להיעזר במוסד לימודי או מורה מסיבה כזו או אחרת, דרך טובה לקבל "משוב" היא להשוות את הדרך בה אתם משתמשים בתבנית החדשה שלמדתם לדרך בה משתמשים בה דוברי אנגלית שפת אם. זאת תוכלו לעשות באמצעות הקשבה לשירים באנגלית, קריאת כתבות או ספרים באנגלית, צפיה בסדרות טלוויזיה וסרטים תוך כדי תשומת לב רבה לדרך שבה משתמשים באנגלית במבנים שאתם רוצים לתרגל. למידה של דקדוק בהקשר זה מאוד יכולה להועיל, מאחר ותוכלו לזהות את המבנים הדקדוקיים השונים באותם תכנים והחוקיות שמושלת בהם. זהו תהליך מעייף אך יעיל מאוד. דרך יעילה נוספת היא לנהל שיחות עם חברים, משפחה או אנשים ברשת שהינם דוברי אנגלית שפת אם, ולבקש מהם משוב בעל פה.   אינטנסיביות לאורך זמן זה הוא העיקרון החשוב ביותר שיש להקפיד עליו. כדי להגיע לשיפור משמעותי ברמת האנגלית שלכם, תצטרכו להקדיש זמן ומאמץ רבים בתדירות גבוהה ולטווח ארוך. כדי לעלות רמה או יותר מומלץ לתרגל בין שעה-שלוש שעות ביום במשך מינימום של חצי שנה. אין זה אומר שנגזר עליכם להוציא עשרות אלפי שקלים על קורסי אנגלית כדי להגיע למטרה שלכם, ממש לא. רוב התרגול הנחוץ נעשה בצורת היחשפות אינטנסיבית לשפה דרך טקסטים ושמע. דוגמאות לתכנים :
  • שירים באנגלית
  • סיפורים באנגלית
  • כתבות באנגלית
  • פודקסטים
  • סדרות, תוכניות וסרטים באנגלית
  • ספרים באנגלית
  • ספרוני קריאה מותאמי רמה
  • חשוב שהתוכן שאתם נחשפים יעניין אתכם, ותרצו לקרוא או להקשיב לו, כך תוכלו להתמיד בתהליך בתדירות גבוהה ולאורך זמן.
  •  חשוב שהתכנים יהיו מותאמים לרמתכם על מנת שתוכלו להפיק מהם ערך והם לא יעייפו אתכם, כלל אצבע שיש להקפיד עליו: לפחות 85% מהתוכן צריך להיות מובן לכם. 
  • חשוב לתרגם מילים וביטויים שימושיים לא מובנים ולהקשיב או לקרוא שוב עד שמבינים את כל הקטע
  • תמיד עדיף שיהיה שמע שמלווה את הטקסטים אליהם אתם נחשפים, דבר זה חשוב במיוחד עד רמת בינוני.
מי שמבטיח לכם שמקורס או שיעורים פרטיים של 3 או 6 חודשים פעם או פעמיים בשבוע תגיעו לשינוי משמעותי ביכולת שלכם, מטעה אתכם. קורס שכזה יכול מאוד להועיל, מאחר וניתנת לכם ההזדמנות להשתמש בידע חדש שאתם לומדים ולקבל משוב בזמן אמת ממורה, אבל בפניי עצמו איננו מספיק.   המימד החברתי אם תבחנו מדוע אתם קוראים את הכתבה הזו
ומתעניינים בלימודי אנגלית מלכתחילה, תגלו שזה מפניי שאתם רוצים להשתוות לאדם מסוים או קבוצת אנשים מסוימת, מבחינת רמת האנגלית שלהם. באופן טיפוסי אותו אדם או קבוצת אנשים היא דלת למשאבים בהם אתם מעוניינים. כאשר אנחנו רוצים לשפר את האנגלית למטרת עבודה זה מפניי שהלקוחות או העמיתים שלנו דוברים אנגלית בסטנדרט מסוים שעלינו לעמוד בו כדי לתקשר איתם. כשאנחנו רוצים לשפר את האנגלית "סתם בשביל עצמנו" זה כי החברים או בני המשפחה שלנו דוברים אנגלית ברמה גבוהה משלנו. אנגלית לאקדמיה? הסטנדרט של הפרופסורים או המרצים או כותבי המחקרים. ודאו שיש לכם אנשים איתם אתם מתחרים, אידיאל כלשהו שאליו אתם שואפים או חברים בעלי אותה מטרה כמו שלכם של שיפור אנגלית. זו דרך מעולה לשמור על מוטיבציה גבוהה לאורך זמן. אם לא תהיה לכם סיבה מהותית וממשית ללמוד, יהיה לכם קשה להתמיד לאורך זמן ולשמור על רמת תרגול אינטנסיבית. דקדוק, אוצר מילים, ביטויים שימושיים וכל מה שביניהם לבנות מערכי שיעור סביב דקדוק הוא הדבר הפשוט והטבעי ביותר עבור מוסד לימודי. העובדה שהמורה יכול ללמד חוקים מסוימים ואז לתת לתלמידים לבצע תרגילים של השלמת משפטים וכדומה כדי לבחון את ההבנה שלהם עושה את הוראת הדקדוק לדבר פופולרי מאוד בבתי הספר, הציבוריים והפרטיים כאחד. בפועל, ללמד דקדוק זה לא תמיד הרעיון הכי טוב ולפעמים זה רעיון רע מאוד. מחקרים שנעשו בנושא מצאו שרוב טעויות הדקדוק שתלמידים עושים ברמת מתחילים, אלמנטרי ובינוני תחתון נעלמות מעצמן ככל שהתלמיד נחשף לשפה בתדירות גבוהה יותר ושאין צורך לנסות ללמד דברים מסוימים באופן מפורש. מעבר לכך, הציפייה מתלמיד שמתקשה להבין מילים וביטויים שימושיים בסיסיים בשפה להבין את ההבדל בין ההווה הפשוט, ההווה הממושך וההווה המושלם מסבה סבל רב לתלמיד. זו הסיבה המרכזית שרבים מאיתנו שונאים דקדוק, פשוט לימדו אותנו אותו בשלב מוקדם מדי. עקרונית ככל שהרמה של התלמיד גבוהה יותר, כך לימוד של דקדוק הוא בעל ערך גבוה יותר ומניב יותר תוצאות. תלמידים ברמת בינוני / בינוני עליון / ומתקדמים שכבר שולטים במידה סבירה בתבניות השפה הלקסיקליות (אוצר מילים, וביטויים שימושיים) יבחינו בשינויים משמעותיים ביכולת שלהם לנהל שיחה בשטף ובבטחון אם ישפרו את הידע והמיומנות שלהם בדקדוק. אין זה אומר שאין ערך בלימוד דקדוק ברמות נמוכות יותר, המינון של למידת הדקדוק צריך להיות מועט ברמות מתחילים\אלמנטרי\בינוני תחתון ומאוד מדורג ובסיסי. במקום זאת, יש להתמקד בלמידה אינטנסיבית של אוצר מילים וביטויים שימושיים חדשים ובאיזה הקשרים להשתמש בהם. אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין דוברי אנגלית שפת אם לבין דוברי אנגלית כשפה שניה, הוא ההיכרות שלהם עם התבניות הלקסיקליות שמרכיבות את השפה והמיומנות בשימוש בהן. האמריקאי או הבריטי ישתמשו בדקדוק נכון במרבית המקרים, פשוט מפניי שהם מכירים ביטוי כזה או אחר כיחידה בפניי עצמה ומה ההקשרים הנכונים להשתמש בה, לא מפניי שהם מכירים את החוק הדקדוקי שמושל באותו ביטוי. למעשה, פעמים רבות כשאנחנו חושבים שהדקדוק שלנו לוקה בחסר, דווקא הידע והמיומנות שלנו בשימוש בביטויים שימושיים לוקה בחסר.   נקודה אחרונה: בעוד שזה נכון שכדי לשפר את שטף הדיבור והבטחון שלנו עלינו לתרגל שיחות ככל האפשר, אבל זה בפניי עצמו איננו מספיק. כל "חור" שיהיה לכם בתחום של מילים שאינכם יודעים, ביטויים שימושיים לא מוכרים או מבנה דקדוקי שאינכם בטוחים כיצד להשתמש בו, יגרמו לכם להיתקע, ויפגעו בביטחון ובשטף הדיבור בשפה. לכן יש לשלב בין תרגול של שיחות / כתיבה באנגלית לבין הרחבת הידע של אוצר המילים, הביטויים השימושיים והדקדוק על מנת להגיע לתוצאה אופטימלית.  הגורם המנחה / שיטות לימוד / תכנים אם תדבקו בעקרונות שנמנו עד עתה ותשתמשו בכלים השונים שהוזכרו, תוכלו לשפר את האנגלית באופן משמעותי, גם בלי להוציא שקל. עם זאת, הדרכה מגורם מקצועי שידע להנחות אתכם ולספק עבורכם מסגרת עבודה מסודרת, תכנים איכותיים שיאפשרו לכם לתרגל את האנגלית באופן עצמאי ומורים מקצועיים מהם תוכלו לקבל משוב, יכולים לעשות את ההבדל לעיתים בין הצלחה וכישלון. דבר זה נכון במיוחד כאשר אנחנו מנסים ללמוד שפה שניה בשלב מאוחר יותר בחיינו, ולא בילדות. ודאו שיש לכם מספיק חומר לתרגול האנגלית באופן עצמאי ושהוא מעניין אתכם, שהמורה מנוסה ומסור עם הצלחה מוכחת עם תלמידים רבים וכמובן שהעלות הכלכלית תהיה סבירה באופן שיאפשר לכם ללמוד לאורך זמן. כותב המאמר הוא אסף רונן, המנהל והבעלים של ברייט אינגליש לימודי אנגלית. מורה בעל ניסיון של מעל ל-20 שנה בהוראת אנגלית.