רמת גן הראה הדמיה
צילום: מיכאלה איתן

פינוי בינוי ברמת גן ; 290 דירות חדשות ייבנו ברחוב קריניצי והרא"ה כמה תעלה לכם שם דירה?

הוועדה המחוזית תל אביב החליטה לאשר תוכניות להתחדשות עירונית ברחוב קריניצי והרא"ה ברמת גן  שייבנו בחמישה בניינים של 10-20 קומות וזאת במקום 85 דירות ישנות שייהרסו
נחמן שפירא | (4)

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב, בראשות ערן ניצן, החליטה לאשר שתי תוכניות להתחדשות עירונית ברמת גן, בשכונת בן גוריון וברחוב הרא"ה הכוללות יחד כ-290 דירות, שטחי מסחר ומבני ציבור. בשכונת בן גוריון, אושרה תוכנית להתחדשות עירונית על שטח כולל של כ-3.68 דונם במתחם שבין הרחובות קריניצי ויוסף הגלילי. 

כזכור, רק אתמול אושר פינוי בינוי בלב רמת גן. מדובר בפרויקט פינוי בינוי בלב העיר, בסמוך לשכונת מרום נווה היוקרתית. זהו פרויקט התחדשות עירונית ברחוב נגבה 52-56, במסגרתו ייהרסו 66 יח"ד קיימות ו-6 יחידות מסחר, במקומן תבנה חברת קונטמפו נדל"ן שני מגדלים בני 20 קומות, עם כ-185 יח"ד, שטחי מסחר בהיקף של כ-600 מ"ר, ומבני ציבור בשטח של כ-2,000 מ"ר.

התוכנית כוללת את הקמתם של שלושה בניינים של 10-20 קומות שישלבו חזית מסחרית לכיוון רחוב קריניצי, הכוללים יחד 190 דירות. כאשר 40 דירות בפרויקט יוקצו עבור דירות קטנות של עד 75 מ"ר ו-40 דירות יוקצו עבור דירות קטנות מאוד של עד 50 מ"ר.

 

בפרויקט ייבנו גם 700 מ"ר עבור מבני ציבור, וכ-3 דונם של שטח ציבורי פתוח בין רחוב יוסף הגלילי לקריניצי. התוכנית ממוקמת 150 מטר מרחוב ז'בוטינסקי לאורכו עובר הקו האדום של הרכבת הקלה.

כיום מצויים במתחם ארבעה בניינים בני 3 קומות, הכוללים יחד 59 דירות, שייהרסו לטובת הפרויקט החדש. התוכנית הינה ביוזמת מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה וקרינסקי גוטליב, ונערכה על ידי דניאל מועלם ממשרד "מועלם אדריכלות והנדסת בניין. מחירי הדירות עומדים כיום ברחוב קריניצי על 35 אלף שקל למ"ר

ברחוב הרא"ה, אושרה תוכנית להתחדשות עירונית על שטח כולל של כ-2 דונם במתחם שבין רחובות הרא"ה, אהוד ואבישי.

רחוב הרא"ה הוותיק הוא אחד הרחובות המרכזיים ברמת גן, והוא בעל פוטנציאל בלתי נגמר להתחדשות עירונית. בשנים האחרונות יש הרבה פרויקטים שנתקעו לא מצליחים להתקדם ברחוב. מחירי הדירות ברחוב עומדים כיום על 34 אלף שקל למ"ר.

 

התוכנית כוללת הקמת שני בניינים, שיחוברו בקומת הקרקע, של 10-15 קומות הכוללים יחד 94 דירות בגודל ממוצע של כ-80 מ"ר. בנוסף, בתוכנית ייבנו כ-200 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה וכ-460 מ"ר עבור מבני ומוסדות ציבור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

התוכנית ממוקמת בסמוך לתחנת מטרו עתידית ועומדת בתוכנית המתאר הארצית לסביבת מטרו. כיום, מצויים במתחם שני מבני מגורים בני 2-3 קומות, הכוללים יחד 26 דירות, שייהרסו. התוכנית הינה ביוזמת "ארצישראלי קרוספוינט גנץ ונערכה ע"י מיכאלה איתן.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעניינים בכותרת בשאלה וכרגיל לא עונים עליה (ל"ת)
    ד 01/08/2023 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    התכנית רמת גן זוועה מטורפים העיר מפוקקת כליל (ל"ת)
    נט 31/07/2023 21:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בונים מגדלים אבל הרחוב פקוק כל היום (ל"ת)
    אחד 31/07/2023 19:50
    הגב לתגובה זו
  • רק רכבת קלה (ל"ת)
    אנונימי 01/08/2023 04:37
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.