דוד פתאל
צילום: יח"צ

פתאל: 32 אלף חדרים, 4.8 מיליארד שקל

19 שנים לאחר הקמתה, פתאל הונפקה בבורסה לניירות ערך ונסחרת לפי שווי של כ-4.9 מיליארד שקל. לאילו מדדים היא צפויה להיכנס?
נועם בראל | (1)

19 שנים לאחר פתיחת רשת מלונות פתאל, פתחו דוד פתאל, ובניו, נדב, אסף ויובל יחד עם הנהלת החברה את המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב כשהחברה נסחרה בשווי שוק של כ-4.3 מיליארד שקל. כעת, שמונה ימי מסחר לאחר ההנפקה, מניית פתאל החזקות -1.82% נסחרת בשווי שוק של 4.88 מיליארד שקל.

מדובר באחת מהנפקות הגדולות ביותר שבוצעו בשנים האחרונות, כשהשלב הציבורי של ההנפקה הסתיים עם גיוס של 507 מיליון שקל בתמורה ל- 10% ממניותיה. בשני שלבי ההנפקה של הרשת נרשמו ביקושים גבוהים בהיקף של למעלה מכ-1 מיליארד שקל. ​מניית החברה הצטרפה לתת ענף מלונאות ותיירות הכולל עתה 7 חברות, עם שווי שוק של כ- 11 מיליארד שקל, כשחברת פתאל היא הגדולה מביניהן. החברה תיכנס למדדי הדגל של הבורסה ת"א-90 ות"א-125 בתחילת מאי. 

מלון לאונרדו בוטיק ברצלונה

רשת מלונות פתאל, בבעלות משפחת פתאל (81.5%) וקבוצת מגדל (18.5%),הוקמה על ידי דוד פתאל במרץ 1999 והיא מתמחה באמצעות תאגידים המוחזקים על ידה, בהחזקה, תפעול, שכירות וניהול מלונות בישראל ואירופה כן ברכישה והקמה של מלונות חדשים.

הרשת מונה כיום כ- 32,000 חדרים ב-167 בתי מלון ב-17 מדינות והיא הגדולה בישראל. 

הרשת מונה 39 בתי מלון, מתוכם 21 בבעלות מלאה או חלקית, 11 בשכירות ו-7 בניהול. בין מותגיה, לאונרדו LEONARDO, , יו U , הרודס , NYX ורוטשילד 22.

באירופה מנוהלת הרשת על ידי דני רוג'ר והיא כוללת 128 בתי מלון, מתוכם 48 בבעלות מלאה או חלקית, 76 בשכירות ו- 4 בניהול. המלונות ממוקמים בארצות: גרמניה, בריטניה (לרבות אנגליה, סקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד), ישראל, ספרד, בלגיה, אירלנד, איטליה, קפריסין, צ'כיה, הולנד, שוויץ, פולין הונגריה ואוסטריה. ריכוז המלונות הגדול ביותר של פתאל נמצא בגרמניה, בה מחזיקה הרשת 59 בתי מלון, כשאחריה בריטניה בה מחזיקה החברה 43 בתי מלון.

הרודס הרצליה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דבי 08/03/2018 18:26
    הגב לתגובה זו
    אין אירוח בארץ
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות

התכנית בשכונת תל גיבורים. מדובר על 148 דירות ישנות שייהרסו ובמקומן ייבנו 16 בניינים בני 7.5 קומות, לצד כ-3,000 מ"ר מסחר ומבני ציבור; בעלי הדירות יקבלו תוספת שטח, ממ"ד, מרפסת, חניה ומחסן

צלי אהרון |

בני ברק מתקרבת להתחדשות עירונית רחבת היקף, עם קידום תכנית הפינוי-בינוי במתחם יהונתן שבשכונת תל גיבורים. בשבוע שעבר המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התכנית, המקודמת על ידי החברה להתחדשות ירושלים מחברת ISA, מה שמקדם אותה לשלב הבא מול הוועדה המחוזית. עבור שכונה ותיקה כמו תל גיבורים - שממוקמת בין ציר ז’בוטינסקי למתחם העסקים הסמוך - מדובר במהלך שיכול לתרום לאזור ולשנות את פניו בשנים הקרובות.

התכנית שהופקדה מדברת על הריסת 148 הדירות הישנות שקיימות במתחם והקמת 16 בנייני מגורים בני 7.5 קומות, שיכללו יחד 525 דירות חדשות. לצד בנייני המגורים, כוללת התכנית גם כ-3,000 מ"ר של שטחי מסחר וכ-3,000 מ"ר המיועדים למבני ציבור. כך, המתחם העתידי צפוי לשלב בין מגורים, שירותים קהילתיים ומסחר.

שכונת תל גיבורים קרובה מאוד לציר ז׳בוטינסקי. מדובר על נתיב תחבורה מרכזי שמשרת את בני ברק, פתח תקווה ורמת גן, ובו גם עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. במקביל, המתחם צמוד ל-BBC, המתחם העסקי בבני ברק, שמרכז בשנים האחרונות פעילות של חברות טכנולוגיה, פיננסים ושירותים.

מבחינת הדיירים, התכנית כוללת מתווה פיצוי די מפורט, על פי ההסכם שנחתם בין החברה היזמית לבעלי הדירות, הדירות החדשות שיוענקו לדיירי המתחם יהיו גדולות יותר מהדירות הקיימות: תוספת של 25 מ"ר לשטח הדירה, הכוללת ממ"ד, לצד מרפסת שמש (סוכה) בשטח של 12 מ"ר, חניה ומחסן. עבור רבים מבעלי הדירות בבניינים הישנים - שחלקם נבנו בעשורים מוקדמים ללא מעלית, ללא ממ"ד וללא תקנים מודרניים, מדובר בשדרוג די משמעותי באיכות המגורים.

הבחירה בבנייה של 7.5 קומות נועדה לשמור על קנה המידה העירוני של השכונה, ולייצר מרחבים ציבוריים נוחים ונגישים. הבינוי המרקמי מאפשר שטחי מסחר רחבים בקומת הקרקע, עם חזיתות פעילות לרחוב, מה שצפוי להעניק למתחם אופי עירוני חי יחסית. לצד המסחר, התכנית כוללת גם שטחי ציבור: גני ילדים, מוסדות חינוך או מבני קהילה - בהתאם לצרכי העירייה ולתכנון הסופי שייקבע במחוזית.