פתאל: 32 אלף חדרים, 4.8 מיליארד שקל
19 שנים לאחר פתיחת רשת מלונות פתאל, פתחו דוד פתאל, ובניו, נדב, אסף ויובל יחד עם הנהלת החברה את המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב כשהחברה נסחרה בשווי שוק של כ-4.3 מיליארד שקל. כעת, שמונה ימי מסחר לאחר ההנפקה, מניית פתאל החזקות 1.7% נסחרת בשווי שוק של 4.88 מיליארד שקל.
מדובר באחת מהנפקות הגדולות ביותר שבוצעו בשנים האחרונות, כשהשלב הציבורי של ההנפקה הסתיים עם גיוס של 507 מיליון שקל בתמורה ל- 10% ממניותיה. בשני שלבי ההנפקה של הרשת נרשמו ביקושים גבוהים בהיקף של למעלה מכ-1 מיליארד שקל. מניית החברה הצטרפה לתת ענף מלונאות ותיירות הכולל עתה 7 חברות, עם שווי שוק של כ- 11 מיליארד שקל, כשחברת פתאל היא הגדולה מביניהן. החברה תיכנס למדדי הדגל של הבורסה ת"א-90 ות"א-125 בתחילת מאי.
מלון לאונרדו בוטיק ברצלונה
רשת מלונות פתאל, בבעלות משפחת פתאל (81.5%) וקבוצת מגדל (18.5%),הוקמה על ידי דוד פתאל במרץ 1999 והיא מתמחה באמצעות תאגידים המוחזקים על ידה, בהחזקה, תפעול, שכירות וניהול מלונות בישראל ואירופה כן ברכישה והקמה של מלונות חדשים.
הרשת מונה כיום כ- 32,000 חדרים ב-167 בתי מלון ב-17 מדינות והיא הגדולה בישראל.
הרשת מונה 39 בתי מלון, מתוכם 21 בבעלות מלאה או חלקית, 11 בשכירות ו-7 בניהול. בין מותגיה, לאונרדו LEONARDO, , יו U , הרודס , NYX ורוטשילד 22.
באירופה מנוהלת הרשת על ידי דני רוג'ר והיא כוללת 128 בתי מלון, מתוכם 48 בבעלות מלאה או חלקית, 76 בשכירות ו- 4 בניהול. המלונות ממוקמים בארצות: גרמניה, בריטניה (לרבות אנגליה, סקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד), ישראל, ספרד, בלגיה, אירלנד, איטליה, קפריסין, צ'כיה, הולנד, שוויץ, פולין הונגריה ואוסטריה. ריכוז המלונות הגדול ביותר של פתאל נמצא בגרמניה, בה מחזיקה הרשת 59 בתי מלון, כשאחריה בריטניה בה מחזיקה החברה 43 בתי מלון.
- אלה המנכ"לים החדשים של פעילות פתאל בישראל
- פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרודס הרצליה
- 1.דבי 08/03/2018 18:26הגב לתגובה זואין אירוח בארץ
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
