דוד פתאל
צילום: יח"צ

פתאל: 32 אלף חדרים, 4.8 מיליארד שקל

19 שנים לאחר הקמתה, פתאל הונפקה בבורסה לניירות ערך ונסחרת לפי שווי של כ-4.9 מיליארד שקל. לאילו מדדים היא צפויה להיכנס?
נועם בראל | (1)

19 שנים לאחר פתיחת רשת מלונות פתאל, פתחו דוד פתאל, ובניו, נדב, אסף ויובל יחד עם הנהלת החברה את המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב כשהחברה נסחרה בשווי שוק של כ-4.3 מיליארד שקל. כעת, שמונה ימי מסחר לאחר ההנפקה, מניית פתאל החזקות 0% נסחרת בשווי שוק של 4.88 מיליארד שקל.

מדובר באחת מהנפקות הגדולות ביותר שבוצעו בשנים האחרונות, כשהשלב הציבורי של ההנפקה הסתיים עם גיוס של 507 מיליון שקל בתמורה ל- 10% ממניותיה. בשני שלבי ההנפקה של הרשת נרשמו ביקושים גבוהים בהיקף של למעלה מכ-1 מיליארד שקל. ​מניית החברה הצטרפה לתת ענף מלונאות ותיירות הכולל עתה 7 חברות, עם שווי שוק של כ- 11 מיליארד שקל, כשחברת פתאל היא הגדולה מביניהן. החברה תיכנס למדדי הדגל של הבורסה ת"א-90 ות"א-125 בתחילת מאי. 

מלון לאונרדו בוטיק ברצלונה

רשת מלונות פתאל, בבעלות משפחת פתאל (81.5%) וקבוצת מגדל (18.5%),הוקמה על ידי דוד פתאל במרץ 1999 והיא מתמחה באמצעות תאגידים המוחזקים על ידה, בהחזקה, תפעול, שכירות וניהול מלונות בישראל ואירופה כן ברכישה והקמה של מלונות חדשים.

הרשת מונה כיום כ- 32,000 חדרים ב-167 בתי מלון ב-17 מדינות והיא הגדולה בישראל. 

הרשת מונה 39 בתי מלון, מתוכם 21 בבעלות מלאה או חלקית, 11 בשכירות ו-7 בניהול. בין מותגיה, לאונרדו LEONARDO, , יו U , הרודס , NYX ורוטשילד 22.

באירופה מנוהלת הרשת על ידי דני רוג'ר והיא כוללת 128 בתי מלון, מתוכם 48 בבעלות מלאה או חלקית, 76 בשכירות ו- 4 בניהול. המלונות ממוקמים בארצות: גרמניה, בריטניה (לרבות אנגליה, סקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד), ישראל, ספרד, בלגיה, אירלנד, איטליה, קפריסין, צ'כיה, הולנד, שוויץ, פולין הונגריה ואוסטריה. ריכוז המלונות הגדול ביותר של פתאל נמצא בגרמניה, בה מחזיקה הרשת 59 בתי מלון, כשאחריה בריטניה בה מחזיקה החברה 43 בתי מלון.

הרודס הרצליה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דבי 08/03/2018 18:26
    הגב לתגובה זו
    אין אירוח בארץ
גלעד אורן מצלאוי
צילום: דרור סיתהכל

מצלאוי קיבלה רוב לפינוי-בינוי בבת ים: הכנסות צפויות של כ-147 מיליון שקל

החברה התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק; הפרויקט צפוי להיות עם רווחיות גולמית של כ-20%, אך קיפאון במכירות ועלויות מימון עולות מעמידים במבחן את מודל ההתחדשות העירונית

רן קידר |
נושאים בכתבה מצלאוי

מצלאוי חברה לבנין מצלאוי 0%   הודיעה כי התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שבמסגרתו יפונו 32 יחידות דיור קיימות, ובמקומן צפויות להיבנות כ-90 דירות חדשות במגדל בן 18 קומות, בהיקף כולל של כ-12.6 אלף מ"ר מגורים וכ-5,000 מ"ר חניות תת-קרקעיות.

חלקה של מצלאוי בפרויקט עומד על 58 יחידות דיור. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות מהפרויקט יסתכם בכ-147 מיליון שקל, מול עלויות צפויות של כ-117 מיליון שקל. קידום הפרויקט יתבצע בהתאם לתוכנית הכוללנית של עיריית בת ים, במסלול חלופת שקד או פינוי-בינוי, בכפוף להחלטת מוסדות התכנון.

כיום, המחיר החציוני של דירות ברח' הפטמן עומד על כ-2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 2.8 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו-3.42 מיליון שקל לדירות 5 חדרים. 

הכנסות ורווח גולמי

תחזית ההכנסות של מצלאוי מתבססות על דוח כלכלי פנימי שגיבשה מצלאוי, הכולל אומדנים עדכניים למחירי מכירה ממוצעים של כ־28 אלף שקל למ"ר, וכן חישובי עלויות מימון, תפעול ובנייה. מה שמעמיד את הפרויקט על שיעור רווחיות גולמית של כ-20.4%, מספר טוב באמצע למקובל בענף לאחרונה. 

השאלה האמיתית היא מה קורה לרווח הגולמי הזה במרוצת השנים. מעבר לעלויות המימון, התפעול והבנייה, פרויקטים כאלה מסתמכים על גלגול העליות לצרכן, או במלים פשוטות על עליית מחירים. ככל והמחירים נשארים במקום או יורדים, המרווחים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. לאור הקיפאון בשוק הדירות, שהשתקף בדוחות הרבעון השלישי של רוב רובן של החברות, החברות כידוע יצאו במבצעים, שמבלי להתייחס כרגע לאותיות הקטנות, חלקן אף מציעות ביטול עסקה. כלומר,למרות הציפייה להתאוששות וחזרת הרוכשים, השוק עדיין מדשדש בפועל. שוק ההתחדשות העירונית שנחשב לבוננזה עשוי להיות מסוכן ממה שנראה במבט ראשון, כאשר ביטולי פרויקטים חושפים את המחיר האמיתי של היתכנות נמוכה בהתחדשות עירונית, המרווחים נשחקים, והוצאות המימון מטפסות


גלעד אורן מצלאוי
צילום: דרור סיתהכל

מצלאוי קיבלה רוב לפינוי-בינוי בבת ים: הכנסות צפויות של כ-147 מיליון שקל

החברה התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק; הפרויקט צפוי להיות עם רווחיות גולמית של כ-20%, אך קיפאון במכירות ועלויות מימון עולות מעמידים במבחן את מודל ההתחדשות העירונית

רן קידר |
נושאים בכתבה מצלאוי

מצלאוי חברה לבנין מצלאוי 0%   הודיעה כי התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שבמסגרתו יפונו 32 יחידות דיור קיימות, ובמקומן צפויות להיבנות כ-90 דירות חדשות במגדל בן 18 קומות, בהיקף כולל של כ-12.6 אלף מ"ר מגורים וכ-5,000 מ"ר חניות תת-קרקעיות.

חלקה של מצלאוי בפרויקט עומד על 58 יחידות דיור. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות מהפרויקט יסתכם בכ-147 מיליון שקל, מול עלויות צפויות של כ-117 מיליון שקל. קידום הפרויקט יתבצע בהתאם לתוכנית הכוללנית של עיריית בת ים, במסלול חלופת שקד או פינוי-בינוי, בכפוף להחלטת מוסדות התכנון.

כיום, המחיר החציוני של דירות ברח' הפטמן עומד על כ-2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 2.8 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו-3.42 מיליון שקל לדירות 5 חדרים. 

הכנסות ורווח גולמי

תחזית ההכנסות של מצלאוי מתבססות על דוח כלכלי פנימי שגיבשה מצלאוי, הכולל אומדנים עדכניים למחירי מכירה ממוצעים של כ־28 אלף שקל למ"ר, וכן חישובי עלויות מימון, תפעול ובנייה. מה שמעמיד את הפרויקט על שיעור רווחיות גולמית של כ-20.4%, מספר טוב באמצע למקובל בענף לאחרונה. 

השאלה האמיתית היא מה קורה לרווח הגולמי הזה במרוצת השנים. מעבר לעלויות המימון, התפעול והבנייה, פרויקטים כאלה מסתמכים על גלגול העליות לצרכן, או במלים פשוטות על עליית מחירים. ככל והמחירים נשארים במקום או יורדים, המרווחים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. לאור הקיפאון בשוק הדירות, שהשתקף בדוחות הרבעון השלישי של רוב רובן של החברות, החברות כידוע יצאו במבצעים, שמבלי להתייחס כרגע לאותיות הקטנות, חלקן אף מציעות ביטול עסקה. כלומר,למרות הציפייה להתאוששות וחזרת הרוכשים, השוק עדיין מדשדש בפועל. שוק ההתחדשות העירונית שנחשב לבוננזה עשוי להיות מסוכן ממה שנראה במבט ראשון, כאשר ביטולי פרויקטים חושפים את המחיר האמיתי של היתכנות נמוכה בהתחדשות עירונית, המרווחים נשחקים, והוצאות המימון מטפסות