הירשמו
  1. ראשי
  2. נדל"ן

פרויקט תמ״א 38 שהסתבך: בנק הפועלים מבקש כינוס נכסים לקריגר נדל״ן

ענת דניאלי | (2)
נושאים בכתבה בנק הפועלים התחדשות עירונית כינוס נכסים תמא 38

בנק הפועלים מבקש למנות כונס נכסים לחברת קריגר נדל"ן בשל חוב של 10 מיליון שקל, כאשר כ-8.5 מיליון מתוכם בשל פרויקט תמ״א 38 ברחוב ענתות 35 בשכונת גני צהלה, בצפון ת"א ועוד 1.5 מיליון בשל חוב של חברת קריגר טי.אל.וי. כמו כן, הבנק מבקש למנות את עו"ד מור נרדיה ממשרד לוי טילר ושות' ככונס נכסים זמני לחברה.

בנק הפועלים בבקשתו: ״החברה (קריגר נדל״ן) מפרה מזה תקופה ממושכת את התחייבויותיה כלפי הבנק, בהפרות יסודיות ובאופן שלא הותיר לבנק ברירה אלא לפעול לאכיפת השעבודים ולבקש מינוי כונס נכסים מטעמו על מנת שייטול את המושכות בפרויקט ויביא להשלמתו״.

חוב בפרויקט  תמ״א 38 בשלב מתקדם

קריגר נדל"ן היא בבעלותם שם אורן פילטר וגל הרשקוביץ, וחברה העוסקת בת"א בפרויקטים של תמ"א 38. לטענת בנק הפועלים, הנכס בגינו נותר החוב הוא פרויקט בבניין בן 4 קומות ובו 16 דירות ברחוב ענתות 35 בשכונת גני צהלה בתל אביב. 

על פי בקשת בנק הפועלים, בפברואר 2009 התקשרה חברת קריגר נדל״ן עם בעלי הדירות בבניין בצהלה, בהסכם לביצוע חיזוק ושיפוץ הבניין, עפ"י מפרט טכני מוסכם, וזאת בהתאם ובכפוף לתכנית תמ"א 38/1 מסוג חיזוק ותוספות. הפרויקט הושק תחת השם "ענתות 35" וזכה לקבלת היתר בניה מן הועדה המקומיות לתו"ב בתל אביב באוגוסט 2013.

בתמורה לשירותי הבנייה שתספק החברה, הסכימו בעלי הדירות בפרויקט למכור לחברה את מלוא זכויות הבנייה בגג הבניין, את הזכות לבנות 4 דירות דופלקס, כאשר 2 מהן מכרה החברה בחודש מאי האחרון תמורת 4 מיליון שקל כ"א. שתי הדירות הנוספות טרם נמכרו והחברה מנועה למוכרן לאור עיקולים שהוטלו על זכויותיה בפרויקט. זאת בעקבות תביעה שהוגשה באוגוסט 2016 על סך 20 מיליון שקל כנגד בעלי החברה, בטענות לנישולם מאחזקות בחברות בקבוצה, מימון שהעמידו לחברות. במסגרת התביעה, הוטל עיקול זמני על נכסי החברה ובעליה ולרבות על זכויותיהם בחשבון הפרויקט.

בבקשה מתואר כי הפרויקט שהוביל לקריסת החברה בצהלה, מצוי בשלבים מתקדמים: ״בהתאם לדוחות הפיקוח שהועברו לבנק ומביקור שקיימו נציגי הבנק ובאי כוחו באתר עולה כי העבודות בפרויקט מצויות בשלב מתקדם: עבודות הוספת הממ"דים והמרפסות לדירות, חיפוי חזית הבניין, בניית המעלית ושיפוץ פנים הבניין כבר בוצעו ו/או מצויים בשלבי ביצוע אחרונים. כמו כן, שלד הדירות החדשות נבנה והוקמה תשתית להצבת מתקן חניה״. 

מדו"חות המעקב של המפקח המלווה את הפרויקט, שתוארוו בבקשה, עולה כי הסכום הנדרש למימון העבודות עד לגמר הפרויקט עומד, לכל הפחות, על סך של כ-2.6 מיליון שקל. בנק הפועלים הוסיף וכתב בעניין ״זאת בשעה שלא עומדת לחברה מסגרת אשראי כלשהי לניצול בחשבונה״.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מיקום הפרויקט בגני צהלה: 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל גולם נהיה יזם. זה יהיה כואב כשכל הסיפור הזה יתפוצץ (ל"ת)
    טירוף הנדל"ן 20/12/2016 07:55
    הגב לתגובה זו
  • הוא כר התפוצץ-הבנק חנק אותו.......... (ל"ת)
    לביא לרנר 20/12/2016 13:17
    הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
קרקע לבנייה
צילום: תמר מצפי

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?

שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי? 

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות מקרקעי ישראל נדל"ן

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן