ועדת הכספים מנסה למנוע קטסטרופה עתידית במשכנתאות

"מניעת מצב של חדלות פירעון של לווים רבים הוא אינטרס משותף לבנק ישראל, לבנקים ולמשקי הבית. הריבית האפסית יצרה מצב של היעדר אלטרנטיבות להשקעה, לעליית מחירי הדיור, לעלייה חדה מאוד בשיעור נטילת המשכנתאות ובמיוחד משכנתאות בריבית משתנה", כך אמר ח"כ אלי כהן ('כולנו') בדיון בוועדת הכספים בנושא מעבר מריבית משתנה לקבועה במשכנתאות ללא עמלה. "הדבר חושף את הלווים לסיכון גדול. סטנלי פישר מעריך שבעוד 3 עד 4 שנים הריבית תהיה 3.5% - 4% בארה"ב וזה יוביל לעלייה גם בישראל".     כהן מסביר שלמעלה מ- 60% מהאשראי ניתן בריבית משתנה, חלקו בפריים וחלקו בריבית משתנה. "המשכנתא הממוצעת עומדת על כ- 600 אלף שקל אך יש זוגות צעירים שלוקחים הלוואה של 800 אלף שקל עד 1 מיליון שקל ויש כאן חשיפה גדולה מאוד לסיכון. עליה של כזאת של הריבית עשויה להוביל לתוספת נטו של כ- 1,000 שקל ויותר להחזר החודשי וזה מעמסה עצומה למי שמשתכר שכר ממוצע. הבנקים למשכנתאות צריכים לפנות ללווים ולהציע להם למרות שהריבית כעת אפסית, לעבור לריבית קבועה, כאשר מבטיחים שלא יילקחו מהם דמי טיפול, כפי שנעשה בעבר במקרים דומים. זה מהלך שבו אף אחד לא מפסיד ממנו. הלווים יוכלו לגדור את עצמם, אמנם לשלם קצת יותר אך לישון בשקט".   ראשת המטה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, טלי קיסר, אמרה: "המפקח נקט בצעדים להקטנת הסיכון על הלווים למקרים בהם הריבית תעלה, גידול ניכר באבטלה וגם אם מחירי הדיור ירדו. כיום, אכן ריבית נמוכה, מחירי דיור עולים, אין אפיקי השקעה, קצב הגידול בלקיחת משכנתאות גדול מאוד. הצעדים נועדו גם להקטין הסיכון ליציבות הבנקים. המטרה שמשק בית לא ייקח יותר מנתח מסוים מההלוואה בריבית משתנה. עד לפני שלוש שנים הריבית היתה מעל 3% וב- Circle הכלכלי הריבית תעלה ותרד. ניתן לעורר את הציבור למה יקרה אם התנאים ישתנו ונבחן את צעדינו בעניין".    

"לא לכל לקוח כדאי בוודאות לעבור לריבית קבועה"  סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה שלא תמיד ניתן למנוע מבנק למשכנתאות להימנע מגביית קנס על מחזור משכנתא או שינוי מסלול: "כאשר לווה לוקח הלוואה ומתחייב לזמן כנגד זה הבנק מגייס מקורות וכשהלקוח פורע את ההלוואה לפני המועד הוא כאילו מפר חוזה. אם הריבית במשק ירדה נגרם לבנק נזק בגובה ההפרש והסכום הזה בא לפצות את הבנק כתוצאה מירידת הריבית והלווה פרע את ההלוואה. אך אם לווה לקח בריבית פריים אין היוון. אם לקח בריבית משתנה ורוצה לעבור לריבית קבועה אין בעיה ואין קנס. לא לכל לקוח כדאי בוודאות לעבור לריבית קבועה".   ח"כ איילת נחמיאס ורבין (מחנ"צ), אשר יזמה את הדיון יחד עם ח"כ כהן, אמרה: "בחודש האחרון שיא בנטילת משכנתאות: 6.5 מיליארד שקל. הציבור עדיין לא רואה את הרפורמה בדיור ועלינו להיות איפה שהציבור נמצא ולא לקוות שההשקעה בדירות תרד. מגבלת גובה המשכנתא הניתנת בריבית פריים היא נכונה. צריכים לייצר חלון הזדמנויות עם הכרעה מתי הוא נפתח, כשמרגישים שיש עדיין זמן עד לעליית שיעור הריבית, כי בארה"ב יעלה לפני העלייה בישראל ולבנק ישראל יהיה זמן להכין את הציבור בארץ. יש להוריד את העמלות על הטיפול במשכנתאות, שם יש שכבת שמנת עבה שמוטלת על ערימות הניירת למשכנתא או למחזור משכנתא".

ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו): "קובעים מסלול של הסדר שהציבור לא יכול לעמוד בו. עורכי הדין שמטפלים בתיקים אלו מרוויחים הון מזה שאדם נמצא בפיגור בתשלומים. הבנקים ועורכי הדין עושים מזה קופה".   הנחייה לבנקים למשכנתאות - תוך שבוע ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) דרש מאנשי בנק ישראל ומאיגוד הבנקים לקבל נתונים אודות מספרי הלווים שמפגרים בהחזרי המשכנתא ונמצאים בהסדרים אלו וכן כמה אנשים פונו מבתיהם בשנים האחרונות.   בסיכום הדיון, דרש יו"ר ועדת הכספים משה גפני מנציגי בנק ישראל להוציא בתוך שבוע ימים, הנחייה לבנקים למשכנתאות, ליידע את הציבור לגבי הצורך לבחון העברת המשכנתא או החלק הארי שלה למסלול עם ריבית קבועה לצורך הורדת רמת הסיכון שלהם וכן לחזור לוועדת הכספים עם נתונים, כמה אנשים פונו מבתיהם ב- 12 החודשים האחרונים ובחומש האחרון וכן כמה לווים נקלעו למצב של פיגורים בהחזרי המשכנתא ועקב כך, נאלצו לשאת בריבית פיגורים מדד וסנקציות נוספות כנגדם.