אילן גיפמן: "תב"עות של משרדים יוסבו למגורים, לא ישכירו כזו כמות אדירה"

Bizportal שוחח עם מנכ"ל אספן גרופ על חבס, הפעילות בגרמניה ועל הנדל"ן והשוק הסולארי בארץ. היכן יצנח מחיר הדירות 20%?
לירן סהר | (12)

חברת הנדל"ן המניב אספן גרופ עברה שנה מאוד אינטנסיבית החברה הציעה להשתלט על חברת חבס באמצעות הסדר חוב בהיקף של כ-450 מיליון שקל, אך כשחבס קיבלה הצעה מקרן דואט נסוגה אספן מהמתווה.

מעבר לים, בגרמניה, חברה אספן לגופים מוסדיים ורכשה בנייני משרדים בשטוטגרט, דיסלדורף ומינכן בהיקף כולל של 505 מיליון שקל, ובארץ התרחבה בתחום הסולארי לאחר שרכשה את חברת מי סול ב-14 מיליון שקל וחתמה על מכתב כוונות לרכישת חברת ברימאג, המחזיקה ב-150 מערכות סולאריות, תמורת כ-130 מיליון שקל.

Bizportal שוחח עם מנכ"ל אספן גרופ, אילן גיפמן, על התמורות שעברה החברה בשנה החולפת ועל מצב שוק הנדל"ן בישראל:

נראה שהחברה ביצעה השנה מעבר חד לחו"ל, סימן לאובדן אמונה בשוק הנדל"ן הישראלי?

"בארץ אנחנו מתמקדים בתחום הסולרי, המצב הכלכלי בארץ יציב יחסית לעולם, לא ראיתי אף בנק שנפל. זה לא סוד שבמדינות כמו גרמניה והולנד מגיעים לביצועים יותר טובים מאשר בארץ - התשואה יותר גבוהה, התזרים גבוה יותר לשירות החוב. יכולת הפעולה בגרמניה הרבה יותר טובה מאשר בישראל, יש הלוואות נון ריקורס, הפירעון של הקרן עומד על 2%-2.5% בשנה, כלומר תוך 45 שנה פורעים את הקרן."

"בכפר הקטן שלנו בישראל אין כמעט עסקאות בגודל של למעלמה מ-250 מיליון שקל, מעבר לזה אני לא רואה בארץ עסקאות בהן השוכר הוא דויטשה טלקום או המדינה, אין מה לעשות, לגודל של השוק הגרמני יש יתרון משמעותי. בעסקאות האחרונות בגרמניה ביצענו שיתוף פעולה עם גופים מוסדיים כדי להגיע להיקפים גדולים. היום יותר קשה לבצע בגרמניה עסקאות קטנות מאשר גדולות."

אתה מתחרט על כך שעסקת חבס לא יצאה לפועל?

"חבס נכנס לסיטואציה שיכלה לקרות לכל בעל חברה, הוא השקיע במניות NSI ההולנדית במחירים גבוהים, אך עודפי ההיצע הגבוהים מאוד בהולנד גרמו לקריסת המנייה מ-20 אירו ל-5 אירו, הכול קרה ביום בהיר אחד. היינו מוכנים להציל את המצב, ראינו פוטנציאל לרווח הון עתידי ויכולת השפעה מסויימת על NSI, שהיא תציף ערך. בדיעבד רצה הגורל שלא נקבל את ההצעה, בזכות זה שלא זכינו בחבס פרצנו קדימה בתחום הסולרי ובעסקאות האחרונות בגרמניה."

"אני חייב לומר ששוק ההון מתנהל בצורה מעוררת כבוד גם כשיש הסדרי חוב, יש קונה מרצון ומוכר מרצון, הכול מתבצע בצורה מאוד דמוקרטית. תופעת התספורות כואבת, אך ועדת חודק עשתה משהו, הבנקים למדו את הלקח שלהם מהמחיקות, הם הרבה יותר קשים במתן אשראי הורידו את ה-LTV, הבנקים עברו טלטלה. לגבי שוק ההון, הוא עובד מאוד יפה, כאילו לא קרה כלום, יש עודפי כסף בשוק, הריבית מאוד זולה."

יש כיום עגורן בכל פינה בתל אביב עבור עוד בניין משרדים, אתה לא חושש מהצפת יתר בתחום?

"יש כאן עודפי היצע גדולים מאוד בתחום המשרדים, כמות השטחים בבנייה או בשלבי בנייה באזור גוש דן יספיקו ל-5 שנים לפחות. לא הייתי ממליץ ליזמים נוספים להיכנס לבנייה ספקולטיבית כיום לפני שיימצאו שוכר או שמאות אלפי המ"ר שנמצאים בבנייה ייצאו לשוק. אני 15 שנה בנדל"ן ולא זוכר כזו כמות של משרדים בבנייה. אני מאמין ששכר הדירה על משרדים יירד ב-5%-10%. ברגע שבנייני משרדים לא יצליחו להשכיר אז ירד האסימון למישהו ויסבו חלק מהמגדלים למגורים, כוחות השוק יותר חזקים. מחוץ לתל אביב, בפארק אפק בראש העין לדוגמה יש רק 80% תפוסה והמחיר הוא רק 40 שקל למ"ר, לעומת למעלה מכפול מכך בתל אביב".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ומה לגבי שוק הדירות, אתה לא רואה כאן בועה?

"יש את מדינת תל אביב בה המחירים בשמים ואת כל השאר, המדינה צריכה להתערב גם שם. מה שגרם לעליית המחירים זה התייקרות הקרקע. צריך לזכור שהקבלנים לא הגדילו את שיעור הרווח שלהם, אשר עומד כיום על 5%-10%. המדינה צריכה להוריד את המיסים. מחירי דירות היוקרה בתל אביב לא הגיוניים ושם בהחלט יש בועה ואני מאמין שנראה בשוק זה ירידה של 20% לפחות בשנתיים הקרובות. מחירי הדירות הרגילות בתל אביב ימשיכו לעלות, במקומות כמו רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל, כפר סבא, הוד השרון ורעננה המחירים יתייצבו בשנה-שנתיים הקרובות."

"יהיה מאוד קשה להוריד את מחירי הדירות בגלל המחסור בקרקע. הישראלי המצוי ישלם עבור קורת גג כל מחיר זה עניין פסיכולוגי, אף אבא לא רוצה לחתן את הילד שלו מבלי לעזור לו להגיע לקורת גג. אני מציע לזוג צעיר לקנות דירה רק אם הוא מסוגל לשרת את החוב שלו, בסך הכול אני חושב שמחירי הדירות לא ירדו ומי שקונה לא יפסיד."

במידה ועסקת רכישת ברימאג תושלם, אספן גרופ תהפוך לשחקן מרכזי בישראל בתחום האנרגיה הסולארית למתקנים קטנים ותחזיק בלמעלה מ-250 מתקנים סולאריים בישראל ובזכויות בחווה סולארית בת 1 מגה ואט באיטליה.

הגדלתם משמעותית את הפעילות בתחום הסולרי לאחרונה, אתה לא חושש שהמדינה תפר את התחייבויותיה ותקצץ את תעריפי החשמל, בדומה לנעשה בספרד?

"ישראל במצב כלכלי מספיק טוב כדי לא לחתוך בתעריפים רטרואקטיבית, היא לא תפר התחייבויות כי אז אף גורם לא ישקיע כאן. כיום 1% מתצרוכת החשמל בלבד מקורה במתקנים סולריים קטנים, כאשר השימוש בדודי שמש חוסך 3% בתצרוכת החשמל. הבעיה היא שהמדינה לא מגדילה את מסכות יצור החשמל, מאחר שזה לכאורה פוגע בחברת חשמל. אם המדינה הייתה יותר מחויבת לתחום לא היינו במצב של 1% בלבד. המדינה צריכה להתבגר ולהפסיק להסתכל על הכיס של הצרכן, התמריצים לייצור חשמל באנרגיה סולארית הם לא סובסידיה הסובסידיה האמיתית היא ליצרני החשמל הקונבנציונאליים כמו חברת חשמל שלא משלמים את העלויות של החשמל המזהם, היא מקבלת למעשה את הסבסוד האמיתי."

"התחום הסולארי הוא קל למימון והתשואות ממנו מאוד יפות, מדובר באלטרנטיבה אמיתית לנדל"ן מניב. יש בנק של אנרגיה מהשמש שלא מנוצל מספיק והראשונים שנפגעים מכך הם התושבים. צריך לבנות מערכת תמריצים חכמה, באמצעות פרמיות יצרני חשמל פרטיים יוכלו לייצר חשמל לשימוש עצמי, בשיטה הנקראת 'מונה נטו', ועל ידי כך להקטין את זיהום האוויר וגם לחסוך בכסף."

כתבות מעניינות נוספות:

עוזבים את המרכז: "במקום להתחייב על משכנתא ענקית עברנו לאשקלון"

מנכ"ל אזורים: "האפשרות של הזוגות הצעירים היא לצאת מהמרכז, ומשכנתאות ארוכות" - מה יקרה למחירי הדירות?

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה משוק ההון 08/02/2014 19:45
    הגב לתגובה זו
    עשיתם מהלך מדהים בתחום הסולארי ובפריצה לגרמניה , שאפו !
  • 6.
    מיכל 08/02/2014 10:04
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאוד לחוקק חוק גם שימנע מבג"ץ להתערב להלן ככל מבנה בתל אביב שהוא פחות מ 4 קומו8ת יהרס ויבנה מגדל של 50 קומות חד משמעי חוק מבלי אפשרות לערער זהו הפיתרון אותו פיתרון אני מציע לעשות בכל הערים במרכז יש להוציא מכרזים מעבר לים כך שבשנה אחת יתוספן 200000 יחידות דיור לעקוף את כל הפקידות את כל האוכלי חינם למינהם את כל הבירוקרטיה ויעלה לעבודה
  • זה נכון מאוד (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 09/02/2014 02:19
    הגב לתגובה זו
  • צביקה דורון יועץנדלן 08/02/2014 10:24
    הגב לתגובה זו
    קונים בגרמניה מגדל משרדים תשואה 8%. חוץ מזה מי רוצה להתעסק עם משפחה שחזרו לה שיקים ??!!! ואי אפשר לפנות אותה בגלל הילדים הקטנים...
  • 5.
    צביקה דורון יועץנדלן 08/02/2014 10:01
    הגב לתגובה זו
    לא מדובר על הריסה ובניה אלא על הסבת בנין קיים. חוץ מזה, בנייני משרדים ישנים לא נמצאים במקומות שבהם יגדלו ילדים. מי יגדל את ילדיו על רחוב המסגר בתל אביב ??!!!
  • קליפ 08/02/2014 12:08
    הגב לתגובה זו
    צריכים בתי ספר. השמאל והערבים יידאגו לאזרח את העבריינים ולחסל את שארית פליטת היהודים.....ילא (קדימה) יהודים חזרו לגרמניה ....הדרך לשמיים רצופה כוונות טהורות...
  • 4.
    דמגוגיה לפראייר=בועהמעל50%בפיצוץ=כ200משכורת להשתעבד!!!! (ל"ת)
    נדלן=בלוף שיווק 07/02/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חיים 07/02/2014 13:45
    הגב לתגובה זו
    תזרים חזק עסקאות נהדרות חשיפה למספר שווקים פיזור בין ענפי למי שמחפש חברת נדלן מניב בזול אספן אחת כזאת. אין בנאמר המלצה *
  • יובל 07/02/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    יש מוכר שמוכר לקונה בעסקאות מתואמות מראש בכמויות יחסית גדולות,משהו פה לא מריח טוב
  • יובל 07/02/2014 14:13
    הגב לתגובה זו
    שמתפטר ממניות לקונה בעסקאות מתואמות מראש ,משהו מסריח פה
  • 2.
    ש.מ 07/02/2014 13:10
    הגב לתגובה זו
    והקבלנים מרוויחים יותר מ 5-10 אחוז,שלא ישחק אותה.....
  • 1.
    אין קרקע בת"א אבל קרקע למשרד עולה רבע מקרקע למגורים.... (ל"ת)
    בלוף 07/02/2014 12:35
    הגב לתגובה זו
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.