הציבור יעמוד בזה? חוב המשכנתא זינק 30% בשנים האחרונות - 272 מיליארד ש'
יתרת החוב של משקי הבית בחודש פברואר עמדה על סך של כ-385 מיליארד שקל, ירידה של 0.3% בהשוואה לנתוני חודש ינואר, כך עולה מנתוני בנק ישראל.
יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית גדלה בכמיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף פברואר על כ-272 מיליארד שקל. מדצמבר 2009 זינק סך החוב לדיור בכ-30% מ-209.4 מיליארד שקל. 70.6% מסך החוב של משקי הבית מופנה לדיור, זאת לעומת 67.1% ב-2009.
בחודש מארס הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) בכ-4 מיליארדי שקל, נמוך מממוצע הביצועים החודשי בחודשיים האחרונים של שנת 2012 - 4.4 מיליארד שקל.
בחודש פברואר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-1.1 מיליארד שקל (0.1%-) לרמה של כ-785 מיליארד שקל. הירידה ביתרה נבעה רובה ככולה מהתחזקות השקל מול הדולר שהקטינה את השווי השקלי של החוב במט"ח.
בחודש מארס הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-1.4 מיליארדי שקל, רובן באמצעות אג"ח סחיר; נמוך מממוצע ההנפקות בחודשיים הראשונים של השנה שעומד על כ-3.2 מיליארד שקל בחודש.
בחודש פברואר נותר פער הריביות במגזר הלא צמוד כמעט ללא שינוי כתוצאה מירידה דומה בריבית הממוצעת על יתרת האשראי ובריבית הממוצעת על יתרת הפיקדונות. במגזר הצמוד למדד חלה עלייה של כ-0.1 נק' אחוז בפער בין הריבית על האשראי הבנקאי החדש שניתן והריבית על הפיקדונות, עקב ירידה בריבית על הפיקדונות.
בחודש פברואר עמד המרווח בין תשואת מדד האג"ח הקונצרני הצמוד, תל בונד 60, לבין ממוצע תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות על רמה של 1.4 נק', ירידה של כ-0.2 נק' אחוז לעומת החודש הקודם. מאז חודש יוני 2012 ירד מרווח זה בכ-1.8 נק' אחוז. בחודש מרץ לא נרשם שינוי בריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות לא צמודות וצמודות למדד.
כתבות מעניינות נוספות:
- 7.לא מבין 28/04/2013 14:31הגב לתגובה זוהלו אזרחים תתעוררו!!! תפסיקו לשלם כ"כ עבור דירה, הכח אצלנו ביידים
- 6.ארה"ב 2 28/04/2013 13:33הגב לתגובה זואין בועה אין בועה ..... ואופס האין בועה מתפוצצת.
- 5.המדינה מרויחה סכומי עתק אז למה שירדו מחירי הדירות???? (ל"ת)תום 28/04/2013 13:05הגב לתגובה זו
- 4.אייל 28/04/2013 12:04הגב לתגובה זודירות ורק עושה קולות כאילו, בפועל הוא משתדל בתירוץ העלוב לרכב על גב המשקיעים וכול מי שרק אפשר לחלוב אותו. הרי אם היה באמת רוצה להוריד את מחירי הדירות היה צוריך בסה"כ לחייב את הקבלנים והיזמים לבניית דירות קטנות וזולות בכול פרוייקט ולפחות 1/3, זה גם היה יוצר תמהיל נכון יותר של אוכלוסיה וגם היה מוריד את הצורך לקנות דירות במחירי שיא. לחסרי דיור יש לאפשר דירות קטנות וזולות, כרגע האוצר הוא זה המכניס אותם לחובות מוגזמים וללא כול צורך!
- מיליונים 28/04/2013 12:32הגב לתגובה זויהיה על חשבון כל העם.
- 3.נועם 28/04/2013 11:34הגב לתגובה זואל תהיו מטומטמים, חכו עם רכישת הדירה
- 2.תפסיקו לקנות דירה, עדר של מטומטמים שיאכלו אותה בענק (ל"ת)אמיר 28/04/2013 11:30הגב לתגובה זו
- 1.אורי טל 28/04/2013 10:58הגב לתגובה זופישר הגביל את משכנתה על בסיס הפריים לשליש מסכום המשכנתה הכולל וכך במקום להנות מריבית יורדת ומשכנתה נמוכה אנחנו קבלנו משכנתה יקרה צמודת מדד. טוב מאוד לבנקים. רע מאוד לנו !
- אלי 28/04/2013 13:41הגב לתגובה זוהבנקים יודעים את זה ואת התוצאה רואים. אפשר להשתחרר מהם ע"י ביזור ענף החסכונות וענף ההלוואות.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
מחירי הדירות כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?
שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי?
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
