הציבור יעמוד בזה? חוב המשכנתא זינק 30% בשנים האחרונות - 272 מיליארד ש'
יתרת החוב של משקי הבית בחודש פברואר עמדה על סך של כ-385 מיליארד שקל, ירידה של 0.3% בהשוואה לנתוני חודש ינואר, כך עולה מנתוני בנק ישראל.
יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית גדלה בכמיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף פברואר על כ-272 מיליארד שקל. מדצמבר 2009 זינק סך החוב לדיור בכ-30% מ-209.4 מיליארד שקל. 70.6% מסך החוב של משקי הבית מופנה לדיור, זאת לעומת 67.1% ב-2009.
בחודש מארס הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) בכ-4 מיליארדי שקל, נמוך מממוצע הביצועים החודשי בחודשיים האחרונים של שנת 2012 - 4.4 מיליארד שקל.
בחודש פברואר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-1.1 מיליארד שקל (0.1%-) לרמה של כ-785 מיליארד שקל. הירידה ביתרה נבעה רובה ככולה מהתחזקות השקל מול הדולר שהקטינה את השווי השקלי של החוב במט"ח.
בחודש מארס הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-1.4 מיליארדי שקל, רובן באמצעות אג"ח סחיר; נמוך מממוצע ההנפקות בחודשיים הראשונים של השנה שעומד על כ-3.2 מיליארד שקל בחודש.
בחודש פברואר נותר פער הריביות במגזר הלא צמוד כמעט ללא שינוי כתוצאה מירידה דומה בריבית הממוצעת על יתרת האשראי ובריבית הממוצעת על יתרת הפיקדונות. במגזר הצמוד למדד חלה עלייה של כ-0.1 נק' אחוז בפער בין הריבית על האשראי הבנקאי החדש שניתן והריבית על הפיקדונות, עקב ירידה בריבית על הפיקדונות.
בחודש פברואר עמד המרווח בין תשואת מדד האג"ח הקונצרני הצמוד, תל בונד 60, לבין ממוצע תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות על רמה של 1.4 נק', ירידה של כ-0.2 נק' אחוז לעומת החודש הקודם. מאז חודש יוני 2012 ירד מרווח זה בכ-1.8 נק' אחוז. בחודש מרץ לא נרשם שינוי בריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות לא צמודות וצמודות למדד.
כתבות מעניינות נוספות:
- 7.לא מבין 28/04/2013 14:31הגב לתגובה זוהלו אזרחים תתעוררו!!! תפסיקו לשלם כ"כ עבור דירה, הכח אצלנו ביידים
- 6.ארה"ב 2 28/04/2013 13:33הגב לתגובה זואין בועה אין בועה ..... ואופס האין בועה מתפוצצת.
- 5.המדינה מרויחה סכומי עתק אז למה שירדו מחירי הדירות???? (ל"ת)תום 28/04/2013 13:05הגב לתגובה זו
- 4.אייל 28/04/2013 12:04הגב לתגובה זודירות ורק עושה קולות כאילו, בפועל הוא משתדל בתירוץ העלוב לרכב על גב המשקיעים וכול מי שרק אפשר לחלוב אותו. הרי אם היה באמת רוצה להוריד את מחירי הדירות היה צוריך בסה"כ לחייב את הקבלנים והיזמים לבניית דירות קטנות וזולות בכול פרוייקט ולפחות 1/3, זה גם היה יוצר תמהיל נכון יותר של אוכלוסיה וגם היה מוריד את הצורך לקנות דירות במחירי שיא. לחסרי דיור יש לאפשר דירות קטנות וזולות, כרגע האוצר הוא זה המכניס אותם לחובות מוגזמים וללא כול צורך!
- מיליונים 28/04/2013 12:32הגב לתגובה זויהיה על חשבון כל העם.
- 3.נועם 28/04/2013 11:34הגב לתגובה זואל תהיו מטומטמים, חכו עם רכישת הדירה
- 2.תפסיקו לקנות דירה, עדר של מטומטמים שיאכלו אותה בענק (ל"ת)אמיר 28/04/2013 11:30הגב לתגובה זו
- 1.אורי טל 28/04/2013 10:58הגב לתגובה זופישר הגביל את משכנתה על בסיס הפריים לשליש מסכום המשכנתה הכולל וכך במקום להנות מריבית יורדת ומשכנתה נמוכה אנחנו קבלנו משכנתה יקרה צמודת מדד. טוב מאוד לבנקים. רע מאוד לנו !
- אלי 28/04/2013 13:41הגב לתגובה זוהבנקים יודעים את זה ואת התוצאה רואים. אפשר להשתחרר מהם ע"י ביזור ענף החסכונות וענף ההלוואות.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
לדבריה של גלית וינדר טפל, תנאי המימון השתפרו על אף שהסיכונים גדלו, עלויות הביצוע מסוכנות יותר, אך ריבוי הגופים המממנים: בנקים, ביטוח וחוץ-בנקאי - יצרו תנאים מקלים שאינם משקפים את רמת הסיכון
מנכ"לית הפניקס ליווי ובנייה, גלית וינדר טפר, התייחסה למצבו של שוק הנדל"ן למגורים והציגה תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, סיכוני היזמות עלו משמעותית בשנתיים האחרונות; מצד שני, דווקא תנאי המימון בפרויקטים הפכו מקלים יותר. לדבריה, מדובר ב"אנומליה" שמאפיינת את התקופה הנוכחית, שבה המציאות התפעולית הופכת מאתגרת יותר, אך שוק המימון משדר מסר הפוך, ומעניק ליזמים תנאים שלא היו זמינים בעבר.
וינדר טפר ציינה בכנס לשכת שמאי המקרקעין כי חברות הביטוח פועלות תחת רגולציה שונה מזו של הבנקים, ולכן יכולות להציע פתרונות מימון שלא עומדים בהכרח במגבלות הבנקאיות. "אנחנו לא מחויבים לרגולציה שלא לממן 80% מהקרקע", אמרה. משמעות הדבר היא שחברות ביטוח מסוגלות במקרים מסוימים לאפשר מימון גבוה יותר לשווי הקרקע – תחום שבו הבנקים מוגבלים באופן ברור. מגבלת המכירות של 20-80, שכפופה לרגולציה בנקאית, אינה מחייבת את חברות הביטוח, וכך נוצר מצב שבו מימון פרויקט מגורים יכול להתבצע במבנים גמישים יותר, בהתאם לצורכי היזם ולמבנה הפרויקט. עם זאת, היא מדגישה כי גם בחברות הביטוח יש ועדות רגולטוריות, פיקוח מלא ותהליכי בקרה, אך בסופו של דבר - זוהי מערכת חוקים אחרת לגמרי.
״סיכון גדול לאן זה הולך״
ביחס למצב השוק, וינדר טפר הצביעה על תופעה רחבה ומשמעותית: למרות העלייה בסיכון, עלויות המימון לא עלו באותה מידה – ולעיתים אף ירדו. היא הסבירה כי "בשנתיים האחרונות כל סעיף בפרויקט בדו"ח אפס מראה סימני סיכון גבוהים יותר מאשר לפני". הסיכונים הללו אינם מתורגמים לעלייה במרווח הריבית או במחירי חוק מכר, אלא אף לירידה מסוימת בתנאים מסוימים. הסיבה, לדבריה, טמונה בעובדה שיש כיום מספר רב מאוד של גופים שמממנים פרויקטים, מה שמייצר תחרות חזקה, ולעיתים חזקה מדי - על כל עסקת ליווי.
וינדר טפר מדברת מניסיון מצטבר של מאות פרויקטים שמלווים על ידי הפניקס ליווי ובנייה: "אני רואה את המכירות במאות פרויקטים שאנחנו מלווים, איפה זה נמצא כרגע - ברור שיש סיכון גדול לאן זה הולך", אמרה. לדבריה, קצב המכירות הנוכחי אינו אחיד: יש אזורים שבהם המכירות נחלשות, יש מתחמים שבהם הקיפאון עמוק יותר, ויש פרויקטים שמצליחים יותר בזכות מיקום או תמחור. אך המגמה הכוללת ברורה, השוק אינו מציג יציבות, וודאות המחירים אינה גבוהה כפי שהייתה בשנים הקודמות.
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא הוסיפה כי גם בצד הביצוע ישנו סיכון מוגבר. מחירי חומרי הגלם, עלויות כוח האדם, זמני האספקה וקשיי הביצוע בשטח, כולם מרכיבים שעלו במורכבותם ובפגיעותם. במילים אחרות, פרויקט מגורים ממוצע כיום חשוף ליותר גורמי אי-ודאות מאשר לפני שנתיים או שלוש. לוחות הזמנים התארכו, מרווחי הטעות הצטמצמו, והכדאיות הכלכלית דורשת בחינה עמוקה יותר.
