הציבור יעמוד בזה? חוב המשכנתא זינק 30% בשנים האחרונות - 272 מיליארד ש'
יתרת החוב של משקי הבית בחודש פברואר עמדה על סך של כ-385 מיליארד שקל, ירידה של 0.3% בהשוואה לנתוני חודש ינואר, כך עולה מנתוני בנק ישראל.
יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית גדלה בכמיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף פברואר על כ-272 מיליארד שקל. מדצמבר 2009 זינק סך החוב לדיור בכ-30% מ-209.4 מיליארד שקל. 70.6% מסך החוב של משקי הבית מופנה לדיור, זאת לעומת 67.1% ב-2009.
בחודש מארס הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) בכ-4 מיליארדי שקל, נמוך מממוצע הביצועים החודשי בחודשיים האחרונים של שנת 2012 - 4.4 מיליארד שקל.
בחודש פברואר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-1.1 מיליארד שקל (0.1%-) לרמה של כ-785 מיליארד שקל. הירידה ביתרה נבעה רובה ככולה מהתחזקות השקל מול הדולר שהקטינה את השווי השקלי של החוב במט"ח.
בחודש מארס הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-1.4 מיליארדי שקל, רובן באמצעות אג"ח סחיר; נמוך מממוצע ההנפקות בחודשיים הראשונים של השנה שעומד על כ-3.2 מיליארד שקל בחודש.
בחודש פברואר נותר פער הריביות במגזר הלא צמוד כמעט ללא שינוי כתוצאה מירידה דומה בריבית הממוצעת על יתרת האשראי ובריבית הממוצעת על יתרת הפיקדונות. במגזר הצמוד למדד חלה עלייה של כ-0.1 נק' אחוז בפער בין הריבית על האשראי הבנקאי החדש שניתן והריבית על הפיקדונות, עקב ירידה בריבית על הפיקדונות.
בחודש פברואר עמד המרווח בין תשואת מדד האג"ח הקונצרני הצמוד, תל בונד 60, לבין ממוצע תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות על רמה של 1.4 נק', ירידה של כ-0.2 נק' אחוז לעומת החודש הקודם. מאז חודש יוני 2012 ירד מרווח זה בכ-1.8 נק' אחוז. בחודש מרץ לא נרשם שינוי בריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות לא צמודות וצמודות למדד.
כתבות מעניינות נוספות:
- 7.לא מבין 28/04/2013 14:31הגב לתגובה זוהלו אזרחים תתעוררו!!! תפסיקו לשלם כ"כ עבור דירה, הכח אצלנו ביידים
- 6.ארה"ב 2 28/04/2013 13:33הגב לתגובה זואין בועה אין בועה ..... ואופס האין בועה מתפוצצת.
- 5.המדינה מרויחה סכומי עתק אז למה שירדו מחירי הדירות???? (ל"ת)תום 28/04/2013 13:05הגב לתגובה זו
- 4.אייל 28/04/2013 12:04הגב לתגובה זודירות ורק עושה קולות כאילו, בפועל הוא משתדל בתירוץ העלוב לרכב על גב המשקיעים וכול מי שרק אפשר לחלוב אותו. הרי אם היה באמת רוצה להוריד את מחירי הדירות היה צוריך בסה"כ לחייב את הקבלנים והיזמים לבניית דירות קטנות וזולות בכול פרוייקט ולפחות 1/3, זה גם היה יוצר תמהיל נכון יותר של אוכלוסיה וגם היה מוריד את הצורך לקנות דירות במחירי שיא. לחסרי דיור יש לאפשר דירות קטנות וזולות, כרגע האוצר הוא זה המכניס אותם לחובות מוגזמים וללא כול צורך!
- מיליונים 28/04/2013 12:32הגב לתגובה זויהיה על חשבון כל העם.
- 3.נועם 28/04/2013 11:34הגב לתגובה זואל תהיו מטומטמים, חכו עם רכישת הדירה
- 2.תפסיקו לקנות דירה, עדר של מטומטמים שיאכלו אותה בענק (ל"ת)אמיר 28/04/2013 11:30הגב לתגובה זו
- 1.אורי טל 28/04/2013 10:58הגב לתגובה זופישר הגביל את משכנתה על בסיס הפריים לשליש מסכום המשכנתה הכולל וכך במקום להנות מריבית יורדת ומשכנתה נמוכה אנחנו קבלנו משכנתה יקרה צמודת מדד. טוב מאוד לבנקים. רע מאוד לנו !
- אלי 28/04/2013 13:41הגב לתגובה זוהבנקים יודעים את זה ואת התוצאה רואים. אפשר להשתחרר מהם ע"י ביזור ענף החסכונות וענף ההלוואות.

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
