ספקולציות מפילות הדולר: "אנחנו ממשיכים לקנות דולרים כרגיל"

כך אומר בכיר בבנק ישראל ל-Bizportal בתגובה לספקולציות כי בנק ישראל בוחן אסטרטגיית יציאה מתוכנית רכישות המט"ח. הדולר צונח ל-4.02 שקלים

המטבע האמריקני מידרדר היום לרמת שפל של חודשיים ברקע לספקולציותץ כי בנק ישראל מחפש אסטרטגיית יציאה מתוכנית רכישות המט"ח ובמקביל לכניסת ספקולנטים.

בכיר בבנק ישראל הגיב בשיחה עם Bizportal לספקולציות ואמר, כי "בנק ישראל ימשיך לקנות דולר בקצב של 100 מיליון דולר ליום עד הודעה חדשה. כל הדיבורים על אסטרטגיית יציאה אינם נכונים. מהרגע שנכנסו אנחנו בוחנים אסטרטגיה יציאה, כך שהדיבורים על כך דווקא היום אין בהם שום דבר".

נתוני מאקרו

לפני זמן קצר דווח כי המיתון במשק ממשיך להעמיק והפעילות הכלכלית במגזר העסקי מתכווצת. בנק ישראל פרסם לפני זמן קצר כי המדד המשולב למצב המשק המשיך לסגת גם בחודש שעבר. המדד המשולב ירד באפריל ב-0.3%. הירידה במדד החודש מעידה על המשך ירידת היקף הפעילות, אם כי בשיעור מתון ביחס לזה של החודשים הקודמים. המשך ההרעה במצב המשק מצא ביטויו בירידת מדד הייצור התעשייתי ובירידות ביבוא וביצוא הסחורות.

היום פורסם ביפן כי הכלכלה, השניה בגודלה בעולם, התכווצה בקצב שיא של 15.2% ברבעון הראשון של 2009 על רקע העמקת המיתון בשווקי היצוא העיקריים של יפן בצפון אמריקה, אירופה והאטה באסיה. כך דווח היום (ג') בטוקיו. עם זאת הנתון היה טוב יותר מציפיות כלכלנים, שהעריכו בממוצע התכווצות של 16.1% במשק היפני. זאת לאחר ירידה של 14.4% בתוצר המקומי הגולמי של יפן ברבעון הרביעי של 2008. בשנה שהסתיימה ב-31 במרץ התכווץ המשק היפני ב-3.5%, שיא שלילי מאז החלו למדוד את הנתונים בשנת 1955.

השער היציג נקבע בירידה של 0.73% לרמה של 4.091 שקלים והאירו איבד 0.38% לרמה של 5.59 שקלים. כעת ממשיך הדולר בנפילה ויורד עוד 0.8% לרמה של 4.05 שקלים. בעולם נחלש הדולר ב-0.35% לרמה של 95.67 יין לדולר ויורד ב-0.5% לרמה של 1.37 דולר לאירו.

ספקולנטים חוזרים למשחק

מחברת כלל פורקס נמסר כי מה שמאפיין את הדולר /שקל בשבועיים האחרונים היא תנודתיות חריפה שמסמלת שספקולנטים כבדים חזרו לפעול בשוק. תנודות של 5 אגורות ביום הפכו לדבר של מה בכך ואת המסחר בימים אלה כדאי להשאיר למקצוענים.

בטווח הארוך יותר הצמד ממשיך לחפש כיוון , כאשר 4.17 היא נקודת מפתח להמשך העליות. אתמול ראינו כי קרוב לרמה זו הייתה התנגדות חזקה . במידה וימשיך מסע הירידות הספקולטיבי רמת 4.09 היא המפתח לפני ירידה אפשרית נוספת לרמה הפסיכולוגית ב- 4 שקל לדולר, מציינים בכלל פורקס.

מחברת איזי-פורקס נמסר כי רמת התמיכה הקרובה נמצאת ב-4.1000 ופריצה שלה כלפי מטה יכולה להאיץ את התחזקות המטבע המקומי מול הדולר.

נזכיר כי אתמול נפל השטר הירוק נפל כנגד המטבעות העיקריים ביום שלישי, זאת בשל העלייה בשוק המניות ברחבי העולם והאופטימיות הגדלה כי המיתון הגלובלי מתמתן ובכך בעצם מוריד את הביקוש למפלט בטוח במטבע האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.