שוק המשרדים מתקרר: ההיצע עולה, המחירים יורדים; תמונת המחירים באזור המרכז
ההתקררות בשוק הנדל"ן לא פסחה גם על שוק הנדל"ן המסחרי, עם סביבת ריבית גבוהה, ירידה בתפוסות המשרדים והמשך עבודה מהבית; וגם - מה קרה למחירי הנדל"ן המסחרי בעשור האחרון?
מאז שהקורונה נכנסה לחיינו בשנת 2020 החלה ההתקררות בשוק המשרדים ואפשר לומר שמאז יש: פחות שוכרים, פחות תשואות שוטפות על הנכסים ופחות עליות במחירי המשרדים (בממוצע למ"ר). באופן כללי יש האטה בתחום ונראה שבעקבות היצע גדול שממשיך להיבנות כך גם המחירים מגיבים
בהתאם ויורדים אט אט. מתחילת שנת 2023 מציינות חברות הנדל"ן המניב שמורגשת התמתנות בביקושים והתארכות שלב המשא ומתן לסגירת הסכמים בעיקר על שטחי משרדים.
ביולי האחרון כתבנו על 2 עסקאות שאולי יכולות "להציל" את שוק
המשרדים -האם מחירי המשרדים בדרך להתאוששות? אך, נראה שמאז השוק ממשיך לרדת במחירי השכירות, עם פחות עסקאות וביקושים שנשארים יציבים בזמן שההיצע ממשיך לגדול.
חשוב
לציין - שוק המשרדים מושפע מאוד מהריבית - אשר נשארה גבוהה - בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה 4.5%. הפחתת ריבית תעזור לשוק, אבל נראה שהבעיות בו אקוטיות ועמוקות. היצע
גדול, ביקוש נמוך, עבודה היברידית וגורמים שכנראה מובילים את השוק למטה.
היצע מול ביקוש
הכלל של נקודת האיזון בין הביקוש להיצע נכון גם כאן כמובן - וכאשר ההיצע גובר על הביקוש יש ירידת מחירים. אבל, חשוב לזכור - כמו בשוק הנדל"ן למגורים, גם במשרדים: אזורי הביקוש ישמרו על רמות המחירים הגבוהות בעוד שבפריפריה המחירים ירגישו את ההשפעה החזקה יותר. מה גם שחברות גדולות אשר נחשבות לשוכר חזק יותר - לא יהססו להגיע לפריפריה, אם כי בעקבות הטבות המיסוי - אכן יש חברות שעושות את המהלך ועוברות לאזורי הפיתוח למשל.
אזור המרכז
בתל אביב, רמת גן ופתח תקווה - רמות המחירים נשארות יציבות יחסית עם ירידה יחסית נמוכה. כך לדוגמא - כתבנו לפני קרוב לשנה על עסקה של סוויצאפ ששכרה 4 קומות
במגדל עזריאלי טאון. מאז המחירים ירדו בעוד כ-3-5 אחוזים.
חישוב מהיר מראה שהעסקה משקפת שכירות חודשית של כ-151 שקל למ"ר (1,818 שקל למ"ר בשנה). מחירי המשרדים נמצאים בירידה בחודשים האחרונים, ומאז שהריבית זינקה באפריל 2022, הם הפכו לאופציה פחות אטרקטיבית
למשקיעים.
עם זאת, החברות הגדולות ממשיכות לשכור, וחלק ממבני המשרדים בתל אביב מתהדרים בתפוסה של 90%-99% בקרב שוכרים כאלה. עזריאלי טאון, מגדל יוצא דופן, אך כשמחירי המשרדים בשפל, סביר שסוויצ'אפ בנתה על התאוששות בשוק המשרדים כשהתקשרה בחוזה ל-10 שנים
עם עזריאלי. כעת, החוזה אף נחשב ל'חוזה מכביד' כיוון שככל הנראה היום - היא הייתה משלמת פחות על אותם 4 קומות.
רמת החייל כמקרה בוחן
שוק המשרדים ברמת החייל הוא משמעותית זול בהשוואה למרכז העיר, במיוחד בתקופה שבה הביקושים הכלליים לשטחי משרדים נמצאת
בירידה. דמי השכירות למשרדים בסטנדרט גבוה (Class A) נעים בטווח של 70-75 שקל למ"ר במצב גמר סביר. משרדים בסטנדרט בינוני (Class B) מושכרים במחירים של 58-65 שקל למ"ר, ואילו בניינים ותיקים יותר (Class C) מוצעים בטווח של 45-52 שקל למ"ר – תלוי בגודל, גמר פנימי, ונגישות.
בהיבט מחירי המכירה של משרדים חדשים באזור נעים כיום סביב 17,000–20,000 ש"ח למ"ר, כאשר הפרויקטים הממוקמים על הצירים המרכזיים של ראול ולנברג או הברזל מציגים את הרמות הגבוהות יותר. משרדים בבניינים ישנים יותר נסחרים במחיר ממוצע של 16,000–18,000 ש"ח למ"ר
בנוי - פער יחסית מצומצם שמעיד על ביקוש יציב באזור, במיוחד למשרדים בגודל בינוני, שיכולים להתאים גם למשקיעים פרטיים או לעסקים קטנים־בינוניים שמחפשים דריסת רגל בתל אביב.
בנוסף, בשנים האחרונות נרשמת עלייה מתמשכת במספר השגרירויות שבוחרות להתמקם באזור
רמת החייל, במקום במרכז העיר תל אביב או הרצליה פיתוח. כך לדוגמא דיווחנו על המו"מ בין משפחת רייכמן לשגרירות הודו למכירת נכס בכ-125 מיליון שקל.
- תמורת כ-10.7 מיליון אירו: להב רוכשת פרוטפוליו בגרמניה
- מתחם Y-Center בנתניה נמכר ב-330 מיליון שקל לקבוצת עמי גרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה השתנה מימי השיא של שוק המשרדים?
עד לשנת 2020, עוד לפני הקורונה, שוק המשרדים בישראל - ובעיקר באזור המרכז, נהנה מתשואות נאות, ביקושים גבוהים, ועלייה עקבית במחירים. חברות הייטק, משרדי עורכי דין, וחברות ביטוח - היו חתומות על חוזים ארוכי טווח, ולא היססו לשלם פרמיה
על מיקום ונגישות. מאז, המגמה השתנתה – גם בעקבות המעבר לעבודה היברידית, גם בשל השפעות גלובליות כמו המגפה ששינתה את האופן בו אנחנו עובדים עד היום וגם אינפלציה גוברת בישראל ובעולם.
חשוב לציין - שוק המשרדים עדיין יכול להניב תשואה עדיפה על פני התשואה למשכירים של דירות להשקעה ואף להגיע ל-5% וגם ל-6% באזורים מסוימים, עם זאת - הסיכון הוא גבוה בהרבה לאי השכרה של הנכס, שוכרים שעוזבים וחשיפה לירידה במחירים. כך שהסיכוי גם כאן, הולך
יד ביד עם הסיכון. מעבר לכך, אם אין לכם שוכר, אתם תקועים עם הוצאות גדולות, להבדיל משוק דירות למגורים שם יש כמעט תמיד שוכרים והוצאות ההחזקה נמוכות.
שינוי תפיסה בשוק העבודה
אחת הסיבות המרכזיות לירידה בביקוש למשרדים היא העלייה במודל העבודה מהבית.
יותר ויותר חברות, ובעיקר סטארט-אפים, אימצו מודלים היברידיים - מה שהוביל לצמצום שטחי המשרד המושכרים. ישנן חברות שהעדיפו לעבור למודל של "עמדות עבודה משותפות" או לשכור חדרי ישיבות לפי שעה. הדבר פוגע בדרישה לחללים גדולים, ובכך למעשה יוצר ירידה בביקוש לשטחים קבועים
עבור החברות.
אפשר לומר ששוק העבודה השתנה לעד: פעם עבודה היברידית הייתה נחלתם של מעטים עם מנהלים גמישים, והיום היא חלק בלתי נפרד מהמציאות של תעשיות רבות. המגפה שינתה את הדרך שבה אנחנו עובדים, גרים וחושבים על המשרד, והשפיעה לא רק על העובדים והחברות,
אלא גם על שוק הנדל"ן המניב, על עולם המשרדים ועל התכנון לעתיד.
כמובן שלא כולם מוכנים לוותר על המשרד, וזה תלוי בענף ובתרבות. בתחומים כמו בריאות, ייצור או חינוך, עבודה מרחוק היא כמעט בלתי אפשרית - אי אפשר לטפל בחולים או להרכיב מכונות מהבית. גם חברות
מסוימות לא מוותרות על המשרד מסיבות תרבותיות או אסטרטגיות. כך לדוגמא - הבוקר דיווחנו על עסקת שכירות שנחתמה בין נכסים ובניין לאמזון בבניין במנהטן והיא כוללת שכירות
לטווח של 15 שנים עם אופציה להארכה נוספת מצד אמזון. בנוסף, גולדמן זאקס דוחפת לחזרה מלאה למשרדים כי הם רואים בזה את הערך של שיתוף הפעולה שלהם, בעוד שטוויטר (לפני השינויים של מאסק) וספוטיפיי נתנו לעובדים חופש לעבוד מאיפה שהם רוצים.
בישראל, חברות כמו
וויקס וצ'ק פוינט ממשיכות לתמוך בגמישות, אבל בבנקים כמו לאומי והפועלים החזירו את רוב העובדים למשרדים.
מחירי השכירות: ירידות מחוץ למרכז, ירידות קלות בתל אביב
איפה רואים את הירידות באופן הבולט ביותר באזורים שלא בלב תל אביב. במתחם האלף בראשון לציון, מחירי השכירות ירדו מ-65–70 שקל למ"ר בשיא ל-50–55 שקל למ"ר היום – ירידה של כ-20%. באזור ה-BBC בבני ברק יש שטחים שמושכרים אפילו ב-45–50 שקל למ"ר – אחרי שמחירי השוק עמדו שם על יותר מ-70 שקל למ"ר לפני שנה-שנתיים. בפארק קריית אריה בפתח תקווה – המחירים נשחקו ב-10%-15%, עם הצעות גמישות מאוד לשוכרים (חודשים ראשונים בחינם, התאמות במימון שיפוצים וכו').
- מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
בתל אביב עצמה – בלב העיר, סביב שרונה, רוטשילד וקרליבך – המחירים נשמרים, עם ירידות קלות של עד 5%. המגדלים האיכותיים מצליחים להחזיק שכירויות סביב 100–110 שקל למ"ר ברוטו, אך בכל מקום אחר בתל אביב – גם יש ירידות מחירים של 10% ואפילו יותר.
מחירי הקנייה: תיקונים של 10%-15% מחוץ למרכז
לא רק השכירות נפגעת – גם מחירי קניית משרדים התחילו לרדת. במתחם האלף: שטחים שנמכרו לפני שנתיים ב-15–17 אלף שקל למ"ר – מוצעים היום ב-12–13 אלף שקל למ"ר, ובמקרים מסוימים אף בפחות.
באזור ה-BBC: עסקאות שהיו סביב 16 אלף שקל למ"ר נחתכו ל-13–14 אלף שקל למ"ר. בפתח תקווה: בנייני משרדים חדשים נמכרים ב-9,000–11,000 שקל למ"ר, תלוי במיקום ובמצב האכלוס. הירידה מתמקדת בעיקר בשטחים החדשים שטרם אוכלסו – בהם היזמים מתקשים להחזיק מלאים יקרים לאורך זמן מול קונים פוטנציאליים שמודעים לירידת המחירים.
העתיד: התאמות כואבות ומציאות חדשה
המגמות האלה לא עומדות להיעלם בקרוב.העבודה ההיברידית כאן כדי להישאר – גם ענקיות כמו מייקרוסופט, גוגל, פייסבוק וסטארט-אפים ישראלים מובילים מעדיפים לשמר מודל היברידי קבוע. יזמים שהקימו פרויקטים בהסתמך על ביקושים מ-2018–2019 מגלים ששוק 2025–2026 שונה בתכלית. הבנקים מצמצמים מימון לפרויקטים חדשים, והיזמים נדרשים להציג שיעורי אכלוס גבוהים כדי לקבל אשראי. חברות נדל"ן מסחרי מובילות מודות: גם אם התפוסות כרגע עוד גבוהות (בזכות חוזים ישנים), אין כמעט חתימות על חוזים חדשים במחירים של השיא. בפועל, יותר ויותר יזמים יצטרכו להוזיל שכירות ולהציע עסקאות מכירה במחירים נמוכים יותר.
- 6.אנונימי 27/04/2025 07:52הגב לתגובה זושוק המשרדים עומד לקרוסבונים כמעט 10 מגדלי משרדים חדשים בתא מאיפה יבואו השוכרים
- 5.אנונימי 26/04/2025 22:59הגב לתגובה זוהאוכלוסיה שמתרבה 35% מילדי הגן לפי הלמס הם חרדים שההייטק הוא בכלל לא הכיוון שם. אז אין שום סיבה שהשוק הזה יתאושש.
- שקרן! 8304 הייטקיסטים עזבו (ל"ת)מחאת קפלן 27/04/2025 09:50הגב לתגובה זו
- 4.ועדיין לא סיפרתם על השטלתות ה Ai וצורך הולך ופוחת של עובדים ומקומות עבודה (ל"ת)ישי 26/04/2025 17:32הגב לתגובה זו
- נכון ה ai יבנה וירצף בתים.וינקה ויעשה הכל.כמה זבל מאכילים אותנו... (ל"ת)לוי לוי 26/04/2025 21:02הגב לתגובה זו
- 3.אשק 26/04/2025 15:59הגב לתגובה זוהגיע הזמן להפעיל לחץ לחקיקה לאיסור שימוש בדירות מגורים לצרכים משרדייםמסחרזה יציל את שוק המשרדיםזה יציל את שוק הדיור ויוביל לעצירת העליות במחירים.ההרצה של מחירי הנדלן עוד תוביל למשבר כלכלי משמעותי בישראל.
- מה כואב נתקעת עם משרד (ל"ת)פליקס הובלות 27/04/2025 09:53הגב לתגובה זו
- 2.מיקי 26/04/2025 15:33הגב לתגובה זועודף של 14 מליון מר רבוע של משרדים באזור המרכז מי אחראי
- אנונימי 28/06/2025 19:15הגב לתגובה זוהם שולטים על וועדות התכנון והבנייה ובמכה אחת נתנו הנחייה לאשר בכל הארץ
- 1.אנונימי 26/04/2025 14:44הגב לתגובה זועצמאי קטן משרד זה מיותר לגמרי. אני רוח שעוסק בחשבות וביקורת פנים עם מחזור של 800900 אלף שח בשנה הכל מהבית. פגישות בבית קפה. חבל על הכסף.
מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן
מהדרין מהדרין -3.77% , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.
"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע. עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.
המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל.
הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.
- ההשקעה הקטנה של יצחק תשובה בדרום אמריקה וההשקעה שהניבה לו רווח של 70% בשנתיים
- ב-180 מיליון שקל: מהדרין וטראלייט מקימות פרויקט אגרו-וולטאי בצפון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
