ארז ליבנה
ארז ליבנה

לפעמים החגיגה נגמרת: האם נראה עוד הנפקות ענק סיניות בוול סטריט?

אחרי חגיגה של 7 שנים, בהן ראינו הנפקות ענק של חברות אינטרנט סיניות, נראה שהגענו לקו פרשת המים, בשל הרגולציה ההולכת והמחמירה בסין והחוקים שחוקקו בארה"ב נגד חברות הסיניות
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה אינטר וול סטריט

זה לא סוד שהיחסים בין ארה"ב לסין מתדרדרים בשנים האחרונות, אבל עד לא מזמן, זה ממש לא הפריע למשקיעים בוול סטריט, ששפכו מיליארדים על חלומות הצמיחה המקוונים של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם. אבל אז הגיעה הנפקת התחרה הסינית של אובר דידי, שהסבה נזקים של עשרות מיליארדים ואף אחד כבר לא יכול להתעלם מזה.

ההנפקה של מניית ענקית הקמעונאות המקוונת הסינית, עליבאבא בספטמבר אלפיים וארבע עשרה, הייתה נקודת המפנה הראשונה ביחסים שבין המשקיעים בוול סטריט לחברות סיניות. החברה הכי מפורסמת שיצאה מסין בעידן החדש, הצליחה לגייס עשרים וחמישה מיליארד דולר בשישים ושמונה דולר למניה, מה שהפך אותה עד אז להנפקה הכי גדולה בהיסטוריה. 

ההנפקה המוצלחת ההיא פתחה את התיאבון לשני הצדדים. מצד אחד האמריקאים ראו הזדמנות להרוויח על הצמיחה המסיבית של האינטרנט במדינה המאוכלסת ביותר בעולם. מהצד של החברות הסיניות, הן נפתחו לעולם מלא של ירוק. אנחנו לא מדברים על איכות סביבה חס וחלילה, אלא על דולרים כמובן. כשעשרה יואן שווים היום דולר וחצי, הסינים פשוט ניצלו את הכסף הגדול שזרם אל הנאסד"ק וכל מה שמריח מטכנולוגיה. 

ככה קיבלנו למדד הטכנולוגיה האמריקאי ולהכרה עולמית של מניות של חברות ענק כמו טנסנט עם שווי שוק שמתקרב לשש מאות מיליארד דולר, ג'יי.די קום, הגוגל הסיני באידו, פינדואדו ועוד ועוד ועוד. 

מעבר למלחמת הסחר והיחסים המתערערים בין שתי המעצמות, נקודת המפנה השנייה שראינו בשטח, על רצפת השוק, זו ההנפקה של המתחרה הסינית של אובר, דידי. חברת הענק הזו הנפיקה בסוף יוני וגייסה למעלה מארבעה מיליארד דולר לפי שווי של שבעים מיליארד. מאז החברה מחקה 20 מיליארד דולר בחודש. 

איך? לא עבר שבוע והחברה הודיעה כי היא נמצאת תחת זכוכית מגדלת של הרגולטורים בסין, שמנעו ממנה לגייס משתמשים חדשים ואף מחקו אותה מכל חנויות האפליקציות וגם מהאפליקציות שבהן היה לה קישור מהיר. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לפני יותר משנה הרגולטור הסיני התחיל להשית רגולציות על ענקיות האינטרנט. בין אם זה שימוש בדאטה, מונופולים ומניעת תחרות, שמירה על זכויות הצרכן ועוד, הגשם הרגולטורי לא פוסק. האם זה מוצדק חברתית ומוסרית? אפשר להתווכח, במיוחד לאור הרקורד הסיני בשמירת זכויות אדם. יכול להיות שהסינים מפחדים מהכוח שהחברות האלה אוגרות. ככה או ככה זה מפחיד את המשקיעים. מאוד מפחיד ויש נהירה המונית מסקטורים שלמים במדינה. 

במקביל, הסינים זימנו בסוף השבוע האחרון את ראשי ענקיות הטק, כשבין היתר, הם הודיעו שיקשו על רישום של חברות מחוץ לסין. 

גם לרשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC נמאס מהמצב. ביום שישי פרסם ראש הרשות, גארי גנסלר הוראה שתחייב כל חברה סינית שרוצה להנפיק לחשוף מהם הלחצים הרגולטוריים העומדים בפניה. יש עוד עניין. כל החברות הסיניות שרוצות להיות מונפקות מחוץ לסין, פותחות חברות קש במקלטי מס, אז זו גם בעיה. לפי דיווח ברויטרס, גנסלר גם עצר בסופ"ש את כל ההנפקות הסיניות שהיו בצנרת. 

אז האם נראה הנפקות סיניות ענקיות בוול סטריט, כמובן שרק ימים יגידו, אבל כרגע, הדרך למחיקה של חלק מהחברות הסיניות הנסחרות בנאסד"ק נראית יותר ריאלית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.