טליה שמידט
צילום: יח"צ

גם החיסון לקורונה לא יצליח לפגוע במניות הטכנולוגיה

הצלחתה של חברת פייזר בפיתוח חיסון לנגיף גרמה לשינוי במדדים בימים האחרונים, אך מניות הטכנולוגיה ימשיכו לספק תשואה עודפת גם בעתיד; האם בישראל יש להן השפעה דומה?

​טליה שמידט | (7)
נושאים בכתבה IPO הנפקה ראשונית

בחודשים האחרונים מדדי המניות המובילים בארה"ב, ובהם מדד ה-S&P 500, פורצים שיאים חדשים; ואולם, החיסון של פייזר, שעלה לכותרות ביומים האחרונים משנה מעט את התמונה. בימים האחרונים מניות הטכנולוגיה נחלשות לעומת מניות הערך. 

הקורונה דחפה קדימה את  מניות הטכנולוגיה משום שהעולם הפך לדיגיטלי יותר. חיסון לקורונה משמעו - חזרה לעולם יותר "נורמלי״. כבר עכשיו ניתן לראות תיקון של השווקים. החברות שנפגעו יחזרו בהדרגה לסוג של שגרה, ומנגד נראה  בעתיד עלייה מתונה יותר בצריכה דיגיטלית. אמנם, חברות כמו זום ונטפליקס ימשיכו לצמוח, אבל פחות מאשר בתרחיש של קורונה משתקת. במבט לאחור, מניות הטכנולוגיה סיפקו תשואה עודפת וסביר שזה יימשך בהיבט ארוך טווח. אחרי הכל, אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית.

אין בהכרח קשר בין מדדי המניות לבין השטח

בכל הזדמנות שבה מסתכלים על מדדי המניות השונים, נראה שהם קיימים בעולם תוכן שונה משאר הנושאים האקטואליים. מגיפה עולמית? המדדים בארה"ב עולים. משבר כלכלי עולמי? המדדים עולים. סגר יזום ואחוזי אבטלה שלא נראו מאז 1929? המדדים ממשיכים לעלות. ולמרות עליות השערים האחרונות, אין זה סוד כי מניות הטכנולוגיה הגדולות הן שהובילו את הדרך מבחינת ביצועי השוק.

 

הנתח של מניות הטכנולוגיה במדד, 25%, הוא גם התוצאה וגם ההסבר לעלייה המטאורית של S&P 500 ביותר מ-50% מאז הירידה החדה שחווינו בפברואר-מרץ השנה. בשוק שלעתים הרגיש מנותק בצורה מצערת ממאבקי כלכלת ארה"ב, מגזר טכנולוגיות המידע של S&P טיפס ב-32.7% מתחילת השנה (לעומת עלייה של 8.6% במדד ה-S&P500), ו-43.4% במהלך 12 החודשים האחרונים (לעומת עלייה של 14% עבור S&P).

מדד הנאסד"ק, המודד את 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות הנסחרות בארה"ב, עלה במהלך השנה האחרונה בכ-38.5% ושבר שיאים חדשים מספר פעמים בחודשים האחרונים.

 

מדד ה-S&P 500 נחשב למדד האמין ביותר של שוק המניות בארה"ב. הסיבה היא בפשטות ובקלות של השקעה במדד מבוזר שכזה, המייצר בממוצע כ-70% מסך ההכנסות בכלכלה האמריקאית. משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע במדד הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות הנסחרות בארה"ב ובכך מהווה אלטרנטיבת השקעה נגישה ופשוטה למעוניינים להשקיע בשוק ההון האמריקאי. יתרה מזאת, הכלכלה האמריקאית מהווה כמחצית מהכלכלה העולמית כך שהשקעה במדד S&P500 היא גם השקעה נגישה ופשוטה בראייה עולמית. אם נבחן את מדד ה-S&P500 בעשור האחרון נראה תשואה שנתית ממוצעת דו ספרתית.

 

המשקל היחסי של חברות הטכנולוגיה ב-S&P 500 נע סביב ה-25%. מתוכן, המשקל היחסי של חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות ב- S&P 500, שהן גם חמש החברות הגדולות ביותר במדד, נע סביב 17.5%.

איך שלא מסתכלים על זה, הפער בין חמש החברות הגדולות (אפל, מיקרוסופט, אמזון, אלפבית המוכרת בשמה המסחרי גוגל, ופייסבוק) לשאר השוק הגיע לממדים עצומים. הגרף הראשון כולל את תקופת משבר הקורונה. במהלך תקופה זו, S&P 500 למעט חמש החברות הגדולות, או "S&P 495", עלה ב-8%. במקביל, ממוצע משוקלל של אותן חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות מצביע על עלייה של 98.3% בתקופה זו. כלומר, שווי מניות חמש החברות הגדולות הוכפל בתקופה זו. משבר הקורונה התגלה כמקפצה להנעת מניות הטכנולוגיה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

 

התרשים השני מתמקד ב-2020, כדי להתמקד בהשפעה היחסית של משבר הקורונה על ה-S&P495  לעומת חמש הגדולות. הגרף מראה בבירור - שוק המניות ירד ב-11.4% ואילו ממוצע משוקלל של אותן חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות עלה ב-50.1%. משבר הקורונה לרבות הסגר העולמי וההמלצות להישאר בבית שהגיעו בעקבותיו, היוו זרז לתהליכים של מעבר לצריכת שירותים אונליין, וכפועל יוצא הזניק את המניות של חברות בתחומים טכנולוגיים.

(תמונה דומה מתבטאת בגרף עד היום)

הרבה נכתב כבר על הפער בין מצב הכלכלה העולמית בכלל והאמריקאית בפרט, והפער בין כלל המניות במדדים פופולארים כמו ה-S&P500 ומניות הטכונלוגיה. אבל מה לגבי הביצה המקומית? איך נראה שוק המניות הישראלי? האם יש פער בין מניות הטכנולוגיה ושאר המניות במדדים?

 

מדד תל אביב 125, המייצג את 125 החברות הגדולות הנסחרות בישראל, ירד מתחילת השנה ב-12%. בבחינת מדד ת"א טכנולוגיה, המכיל את כל המניות הטכנולוגיה הנסחרות בת"א ועומדות בתנאי הסף של המדד (כיום המדד מכיל 58 חברות) ומקביל למדד הנאסד"ק 100 בארה"ב, ניתן לראות עלייה של כ-32% מתחילת השנה. במדד תל אביב 125, חברות בענף ההייטק הטכנולוגי מרכיבות כ-25 אחוזים מהמדד, אחוז הזהה לזה של חברות הטכנולוגיה מסך שווי החברות במדד ה-S&P500.

מעניין לבחון את המדד בניכוי חברות ההיי-טק, ולבחון האם בישראל יש להן השפעה דומה לזו שיש לחברות טכנולוגיה במדד ה-S&P 500.

לצורך בדיקה זו נעזרתי בהנחות מפשטות שפוגעות מעט בדיוק הממצאים, אך מספקות אומדנים המספקים תובנות שעוזרות להבין את תרומת מניות הטכנולוגיה.

 

על מנת לבדוק את מדד תל אביב 125 בניכוי מניות הטכנולוגיה (מפורטות מעלה), חושבה תשואת המניות לחברות במדד ללא המניות הטכנולוגיות.

להלן התוצאות:

מניות הטכנולוגיה במדד תל אביב 125 עלו מתחילה השנה בכ-54%. כאמור מדד תל אביב טכנולוגיה עלה מתחילת השנה ב-32%. כלומר חברות הטכנולוגיה במדד תל אביב 125 הראו ביצועים עודפים ביחס למדד תל אביב טכנולוגיה.

בשונה מחמש החברות הגדולות במדד S&P500, חמש חברות הטכנולוגיות הגדולות עלו בכ-23%. או שנכון יותר לומר שזו אליה, כיוון שגם קוץ בה היות ומדובר בביצועי חסר ביחס למדד ת"א טכנולוגיה או למניות הטכנולוגיה הכלולות במדד ת"א 125. בחינת פרטנית מראה שנייס, החברה הגדולה ביותר במדד, ולייבפרסון, החמישית בגודלה, הן האחראיות לעלייה (או לאליה), בעוד ששלושת החברות האחרות ירדו (ואחראיות לקוץ בה). יתרה מזאת, חברת נייס עלתה בכ-60% מתחילת השנה, וכיוון שמשקלה מוגבל למקסימום של 5% במדד, תרמה לכ-3% עלייה במדד לבדה.

במדד תל אביב 125, שספג ירידות של כ-12% מתחילת השנה, מניות הטכנולוגיה אחראיות לעלייה של כ-13%. כלומר, ללא מניות הטכנולוגיה מדד תל אביב 125 היה יורד באופן משמעותי יותר, ככל הנראה בכ-25% בקירוב. 

 

בשני המדדים, גם ב-S&P 500 וגם בתל אביב 125, רואים בבירור כי החברות הטכנולוגיות והסחר בהן מניעות את הקטר קדימה. בארה"ב, השווקים נהנו מעליות במהלך השנה, למרות מצבה של הכלכלה. אומנם יש גורמים נוספים לכך אבל ללא המניות של החברות הטכנולוגיות - התוצאות היו שונות בתכלית. בישראל, היכן שמדד החברות הגדולות ספג ירידות במהלך השנה, נראה כי ללא חברות הטכנולוגיות היו ירידות אף חדות יותר.

למרות שניתן להגיד כי ישנם קווי דמיון בין המדדים בישראל וארה"ב, הדמיון הוא בעיקר בחברות הטכנולוגיה ובצורה שבה השוק מגיב להן. משקיעים המעוניינים להשקיע בתיק מבוזר, יכולים לבחון את האפשרות לתת משקל יתר לחברות הטכנולוגיה.

 

הכותבת הינה ​טליה שמידט, סמנכ"לית שיווק בהייטק. בעלת ניסיון של עשרות שנים בתחום. 

*אין לראות באמור המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב עשוי להחזיק בניירות המוזכרים בכתבה

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הריבית האפסית 12/11/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    שקר הריבית
  • 5.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 12/11/2020 02:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מניות הבנקים הן ההשקעה הטובה ביותר כרגע. (ל"ת)
    קטי 11/11/2020 22:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    למה היא לא ממריאה (ל"ת)
    טאואר 11/11/2020 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מניות הטנולוגיה הגדולות יקרות מאוד ומסוכנות (ל"ת)
    הפוך גוטה הפוך 11/11/2020 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 11/11/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
    בחינם לגמרי, וגם תמיד היה
  • מי משלם לזום??????? (ל"ת)
    איש חכם 11/11/2020 22:45
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026 משלוש סיבות שמשתלבות יחד - רפורמת המס על הפנסיה, לוחות הזמנים שלה, וגודל הסכומים אצל מי שיש לו פנסיה גבוהה. מתחילת 2026 ממשיכה הרפורמה שהוחלטה בתחילת 2025, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% ב2028, במקום קפיצה אחת ב2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שמסיים תפקיד בכיר, מוכר עסק או פורש בשלהי 2025 או במהלך 2026, נדרש עכשיו להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ52% ל67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

קיבוע זכויות הוא הרגע שבו אתם אומרים למדינה איך תרצו לנצל את סל הטבות המס שמגיע לכם על הפנסיה, על פיצויי הפרישה ועל חסכונות פנסיוניים שצברתם לאורך השנים. במקום לקבל פטור מסוים באופן אוטומטי, אתם נדרשים לסמן, לבחור, לוותר ולשריין - וכל X קטן בטופס נהפך להחלטה ששווה עשרות או מאות אלפי שקלים.

הבעיה היא שמדובר במהלך חד־פעמי כמעט בלתי הפיך. אפשר לתקן טעויות רק לזמן מוגבל, ובחלק מהמקרים כלל לא. מי שחותם מהר, בלי להבין מה מסתתר מאחורי המונחים תקרת קצבה מזכה, מענקים פטורים או היוון קצבאות, עלול לקבע לעצמו מס מיותר לכל שארית ימי חייו.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026 משלוש סיבות שמשתלבות יחד - רפורמת המס על הפנסיה, לוחות הזמנים שלה, וגודל הסכומים אצל מי שיש לו פנסיה גבוהה. מתחילת 2026 ממשיכה הרפורמה שהוחלטה בתחילת 2025, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% ב2028, במקום קפיצה אחת ב2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שמסיים תפקיד בכיר, מוכר עסק או פורש בשלהי 2025 או במהלך 2026, נדרש עכשיו להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ52% ל67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

קיבוע זכויות הוא הרגע שבו אתם אומרים למדינה איך תרצו לנצל את סל הטבות המס שמגיע לכם על הפנסיה, על פיצויי הפרישה ועל חסכונות פנסיוניים שצברתם לאורך השנים. במקום לקבל פטור מסוים באופן אוטומטי, אתם נדרשים לסמן, לבחור, לוותר ולשריין - וכל X קטן בטופס נהפך להחלטה ששווה עשרות או מאות אלפי שקלים.

הבעיה היא שמדובר במהלך חד־פעמי כמעט בלתי הפיך. אפשר לתקן טעויות רק לזמן מוגבל, ובחלק מהמקרים כלל לא. מי שחותם מהר, בלי להבין מה מסתתר מאחורי המונחים תקרת קצבה מזכה, מענקים פטורים או היוון קצבאות, עלול לקבע לעצמו מס מיותר לכל שארית ימי חייו.