מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל
מסים

רבבות שחזרו לארץ בגלל הקורונה צפויים לשלם מס גבוה

תכנון מס לגיטימי - להיות בחו"ל חלק משמעותי מהשנה; אלא שהקורונה החזירה רבבות אנשים לישראל והם יעברו מסטטוס של תושב חוץ פטור, לסטטוס של תושב ישראל שחייב לשלם מס - מה עושים?
תמיר בן שמעון | (8)
נושאים בכתבה וירוס הקורונה

רשות המסים המנהולת על ידי ערן יעקובי צפויה לקבל "מתנה". אנשי עסקים שמסיבות שונות ובעיקר משיקולים של מס נהגו להיות חלק משמעותי מהשנה בחו"ל וכך לא להיות ממוסים בארץ, נאלצו להישאר בארץ או לחזור לארץ, ובך הפכו מתושבים זרים לצורך מס לתושבים ישראלים לצורך מס. הם יחויבו במס בארץ.   

הגדרת התושובות לצורך מס היא הגדרה מאוד חשובה. עם זאת, עמדת ארגון ה0OECD על רקע הקורונה היא כי בתקופת הקורונה אין לייחס את מקום התושבות של אדם למקום בו שהה בפועל, אם השהות נעשתה בעל כורחו.

סגירת גבולות מדינת ישראל ומרבית מדינות העולם, אילצה אנשי עסקים לשהות תקופות זמן ממושכות במדינות בהן אין להן תושבות, מבלי יכולת לצאת מגבולותיהן. להיעדר היכולת של אדם לעזוב את גבולות המדינה עלולות להיות תוצאות בלתי רצויות מבחינת תשלומי המס. במישור האישי תהיה השפעה ישירה על חובותיו של אותו אדם לרשות המסים, במישור העקיף תהיה השפעה על חובותיו של תאגיד זר כלפי רשות המסים בישראל.

ההשפעה במישור האישי עלולה לבוא לידי ביטוי עבור אנשי עסקים או דירקטורים אשר נוהגים לשהות בחו"ל ולחזור לעיתים לישראל, השהייה ולו לימים ספורים בלבד מעבר למתוכנן, עלולה להעבירם מסטטוס של תושב חוץ שפטור מתשלום מס על הכנסות אשר הופקו מחוץ לישראל, לסטטוס של תושב ישראל שחייב לשלם מס על כל הכנסותיו בישראל ומחוצה לה.

כדוגמא ניתן לקחת יועץ עסקי תושב זר, המספק שירותים מחוץ לישראל מדווח ומשלם מס אך ורק באותה מדינה בה הוא מתגורר. בשל הקורונה והשהייה הבלתי מתוכננת יחויב כעת במס בישראל. ככל ששיעור המס החל עליו במדינה הזרה נמוך משיעור המס החל בישראל, משמעות הדבר היא תוספת בנטל המס הכולל אשר יחול עליו.

ניתן לראות גם השפעות עקיפות. לדוגמה: דירקטור של חברה זרה שנאלץ לשהות בישראל, המחזיק בתפקיד מכריע בשליטה ובניהול עלול לגרום לכך שרשויות המס בישראל, יטענו שיש לחייב את החברה על חלק מהכנסתה בישראל.

אוסטרליה נתנה מענה לנושא ופרסמה עמדה לפיה במצבים מעין אלו, אם הסיבה הבלעדית לקיום ישיבות ההנהלה באוסטרליה היא בשל השפעות וירוס הקורונה, אז, ורק אז, היא לא תפעיל הליכי שומה כדי לקבוע האם מרכז השליטה והניהול הם באוסטרליה. רשויות מס נוספות אשר פרסמו הודעות בדבר אופן הטיפול במקרים דומים הינן אנגליה ואירלנד וכאמור אף ארגון ה-OECD תומך בגישה עקרונית זו. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון לעת זו, רשות המסים בישראל לא נתנה דעתה בנושא, ונראה שהטיפול בשאלה זו ייעשה לגופו של עניין ולכשתידרש לכך. ראוי היה שרשות המסים תפעל באופן דומה לאוסטרליה, אנגליה ואירלנד ותפרסם הנחיות מעשיות אשר יסייעו לנישומים ביצירת ודאות באשר לחובותיהם כלפיה ואף ביתר שאת לחובותיהן של חברות בהן הם משמשים דירקטורים. 

חשוב לציין כי אף ללא אמירה עקרונית מצד רשות המסים הרי שיש מקום לטעון שאין לקחת בחשבון בעת קביעת מקום התושבות את משך הזמן שבו אדם נמצא בישראל שלא מרצונו בשל משבר הקורונה. קיימים תקדימים בישראל לפיהם בנסיבות חריגות כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ, יש מקום להתחשב בסיטואציה זו ולהתעלם מימים מסוימים בספירת מנין הימים בהם שהה אדם בישראל. מכל מקום, מומלץ לכל מי שעלול להימצא בסיטואציה זו לערוך תיעוד אשר יעזור לו להוכיח כי שהותו הארוכה בישראל, נבעה מהקורונה ולא מסיבה אחרת.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    סת 10/06/2020 06:20
    הגב לתגובה זו
    אלה לא בדיוק האנשים שיכאב לי הלב עליהם. גם לאחר תשלום מס אמיתי וללא תיכמונים הם לא ירעבו ללחם...
  • 6.
    מקרה בר רפאלי 09/06/2020 20:07
    הגב לתגובה זו
    בר רפאלי וגם קובי פרץ לא היו חייבים לרצות שום עונש מאסר. עונש מאסר על העלמת מסים - שאינה כרוכה בפלילים - הוא עונש אכזרי וקשה שפוגע קשות במורל ובאמון האזרחים בשלטונות. כאמור, אם ההכנסות לא הגיעו מפלילים כמו סמים ופשעים חמורים, למדינה אסור להכניס מעלימי מס לכלא. זה בסך הכל כסף שצריך ויכול להפתר בכסף. אם המדינה היתה סניף של אלוהים אז אפשר להבין, אבל המדינה - כל מדינה - היא אוסף של שליטים שמחליטים בשביל כולם, מי הם שיכניסו אותנו לכלא על מסים? נפסיק לשלם בכלל או נפסיק לרצות להרוויח, ושייחנקו הפקידים.
  • 5.
    כמו מוריס קאהן לכו לגור על יאכטה (ל"ת)
    משה 09/06/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רן 09/06/2020 15:25
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שהוא מחשיב את עצמו כתושב ישראל , ושיתכבד לשלם מס בישראל . לא לוותר לכל מתכנני המס הלא מוסריים , לא רוצים לשלם מס שיעופו לנו מהעניים .
  • 3.
    יוסף 09/06/2020 15:11
    הגב לתגובה זו
    אם מישהוא נהנה משרות המדינה בזמן הקורנה. מדוע שלא השתתף איתנו בהוצאות? לא חשובה הסיבה לא חשובה הסיבה.
  • מקרה בר רפאלי 09/06/2020 20:09
    הגב לתגובה זו
    לפי ההגיון שלך כל אדם ששוהה בישראל צריך לשלם לה מס רק כי הוא שוהה בישראל. כנראה לא הבנת מה אומרים לך. אדם חי בחו"ל כל השנה, הגיע לביקור בארץ, נסגרו השמיים, או שהוא פוחד לטוס ונשאר בישראל לעוד כמה חודשים...בגלל זה הוא ישלם עכשיו מסים בישראל על כל מה שהרוויח בחו"ל?
  • 2.
    גם הדתיים שבאים ללמוד חינם שישלמו מיסים (ל"ת)
    שוש 09/06/2020 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניק 09/06/2020 13:24
    הגב לתגובה זו
    כל הצדיקים באו לקבל רפואה בחינם ויטענו שהם לא צריכים לשלם מס כי נתקעו בגלל הקורונה...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.