האם לקנות את האג"ח של דסק"ש?
חברת דיסקונט השקעות 0.45% (דסק"ש) היא חברת החזקות – מול החברות המוחזקות שלה יש לה חוב - שתי סדרות אג"ח בסך של 4.1 מיליארד שקלים. מחצית מהחוב באג"ח ו' - אג"ח צמוד מדד במח"מ 2.75 הנותן תשואה צמודת מדד של 6.25%, והמחצית השניה באג"ח י' - אג"ח שקלי במח"מ 4 הנותן תשואה של 7.95%.
מה הערך הנכסי הנקי?
סך החוב ברוטו של החברה הוא כאמור 4.1 מיליארד שקלים, כאשר בקופת החברה שוכבים מזומנים ושווי מזומנים בסך 1.45 מיליארד שקלים, דהיינו החוב נטו של החברה הינו 2.65 מיליארד שקל.
מול החוב לחברה יש נכסים בשווי 3.8 מיליארד שקלים, כאשר שופרסל ונכסים ובניין אחראיות ל-80% מהשווי הנכסי הנקי של החברה. הערך הנכסי הנקי (ללא מטה ומסים) - 1.15 מיליארד שקל (נכסים בסך 3.8 מיליארד בניכוי חוב נטו של 2.65 מיליארד שקל).
סלקום שבעבר הייתה פקטור משמעותי בשווי החברה, מהווה כיום 11% מהשווי בלבד, לאחר שירדה 63% מתחילת השנה.
מבחינת פריסת החוב, החברה צפויה לשלם ברבעון הקרוב 280 מיליון שקלים - קרן חלקית של אג"ח ו', ותשלומי ריביות של 147 מיליון שקלים, מה שיקטין את קופת המזומנים בהנחה שלא יתקבלו דיבידנדים מהחברות הבנות לרמה של 1.02 מיליארד שקלים.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עומס תשלומים גדול
בשנה הבאה עומס התשלומים צפוי להיות דומה והחברה תשלם קרן וריבית בסך 462 מיליון שקלים, מה שיחסל כמחצית מקופת המזומנים של החברה, אך שנת 2021 מאתגרת אף יותר עם החזרי קרן וריבית בסכום כולל של כ-800 מיליון שקלים.
על מנת להרגיע את מחזיקי החוב על החברה לתת את הדעת בשלושה עניינים:
- יחס חוב נטו לסך נכסים סביר.
- המשך קבלת דיבידנדים מהחברות הבנות.
- יכולת החזר ברורה של לפחות שנתיים קדימה.
מבחינת יחס חוב לנכסים (LTV), החברה מציגה יחס של 69%. יחס זה אמנם עדיין רחוק מההתניות הפיננסיות של אג"ח י (פיצוי ריבית ביחס של 75%, והעמדה לפירעון מיידי ביחס של 85%) אולם הוא גבוה משמעותית בהשוואה לחברות החזקה אחרות הנסחרות בשוק, אשר רובן מציגות LTV נמוך מ-50%. היכולת של החברה לשפר יחס זה היא מוגבלת מכיוון שהדיבידנדים השוטפים החזויים בשנתיים הקרובות, לא צפויים לכסות את תשלומי הריבית, כך שרק עלייה בערכן של החברות הבנות צפויה לשפר יחס זה.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הדיבידנדים מהמוחזקות יקטנו
בשנת 2018 סך הדיבידנדים שהתקבלו מהחברות הבנות היה 173 מיליון שקל, ובמחצית השנה הראשונה של 2019 התקבלו 128 מיליון שקל. סכומים אלו כאמור לא כיסו את תשלומי הריבית השוטפים של החברה, ויש לזכור כי בתקופה זו החברה נהנתה מדיבידנדים משופרסל, ומנכסים ובניין אשר מקורו בתקבולים מחברת הבת גב ים.
כיום ההחזקה בשופרסל דוללה ל-26%, כך שגם אם נפריז ונעריך חלוקת דיבידנד של 300 מיליון שקל ע"י שופרסל בשנה הבאה, חלקה של דסק"ש יהיה 78 מיליון שקלים בלבד.
מכירת מניות גב ים אשר ביצעה נכסים ובניין בתחילת ספטמבר תוביל לרווח הון משמעותי של 800-950 מיליון שקלים בדוחות הקרובים, אולם הירידה בהחזקה לשיעור של 34.9% תפגע בזרם תקבולי הדיבידנד העתידי מגב-ים, וכתוצאה מכך גם ביכולת לעלות דיבידנדים לדסק"ש.
בנוגע להחזקה בסלקום הרי שלא רק שאין צפי לדיבידנדים בטווח הנראה לעין, אלא שסלקום צפויה לגייס מניות חדשות, ודסקש עשויה להשתתף בהנפקה, ולהזרים כסף פנימה. כמה? אנו סבורים שדסק"ש תיבחר להדלל, אך עדיין תזרים 100-200 מיליון שקלים לסלקום בהנפקה הקרובה.
הברירה - דיבידנד גדול מנכסים ובניין או למכור את שופרסל
על מנת שדסק"ש תראה יכולת החזר עד סוף 2021, היא צריכה לקבל דיבידנד מיוחד מחברת נכסים ובניין אשר תהיה לה האפשרות לחלק דיבידנד מיוחד של עד מיליארד שקלים, או למכור את מניות שופרסל.
להערכתנו בפועל יתקבל דיבידנד מיוחד של 300-400 מיליון שקלים מנכסים ובניין, שופרסל צפויה להמשיך ולחלק סכומים לא גבוהים של 100-150 מיליון שקלים, אך רק בשנה הבאה, כך שאם נשקלל את ההשתתפות הצפויה בהנפקת סלקום, קופת המזומנים של החברה צפויה לעמוד על 1.1-1.2 מיליארד שקלים בסוף השנה, ו- 600-700 מיליון בסוף שנת 2020.
אנו סבורים כי כל פתרון של מכירת נכס או קבלת דיבידנד מיוחד הוא סוג של אקמול אשר מגלגל את הבעיה שנה קדימה. על מנת שדסק"ש תתחיל לשרת את בעלי המניות שלה ולא רק את בעלי החוב שלה, עליה לנצל את העובדה כי החזקותיה בחברות הבנות אינן משועבדות כלל, ולגייס חוב ארוך תוך מתן שיעבוד על מניותיה בחברות הבנות.
מהלך זה אמנם יפגע בגמישות הפיננסית, אך יקטין משמעותית את תשלומי הריבית קדימה. לאחר שהחברה תנפיק אג"ח ארוך עם שעבודים, היא יכולה להציע לבעלי החוב הקיימים להחליף את החוב היקר הקיים, בחוב ארוך זול יותר, אך עם בטוחות סחירות וחזקות.
בנוגע לחשש מחזיקי החוב להעלאת דיבידנד מצד דסק"ש למעלה, אנו סבורים כי העובדה שמניות דסק"ש משועבדות למחזיקי אג"ח אידיבי יד, כמו גם הדיבידנדים שמתקבלים ממניות אלו - תגרום לדסק"ש שלא לחלק דיבידנד, אם כי ברור שמהלך כזה היה מרגיע את מחזיקי החוב של אידיבי.
סיכום - התשואה באג"ח הולמת את הסיכון
האג"ח של החברה נסחר לדעתנו בתשואות הראויות לו, 80% מהפורטפוליו נשען על החזקות איכותיות מה שנותן תחושת ביטחון למחזיקי החוב, אולם קובננטים חלשים ועומס פירעונות משמעותי בשנים הקרובות מאלץ את המשקיעים לשמור על ערנות.
הכותב הוא סמנכ"ל השקעות באלטרנטיב בית השקעות, ומנהל ההשקעות בקרן אלטרנטיב לונג שורט אג"ח.
אין באמור להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה.
- 7.גם המנייה מעניינת נסחרת עמוק מתחת להון העצמי (ל"ת)ישי 17/11/2019 16:25הגב לתגובה זו
- 6.תחזיר את החתולה ויפה שעה אחת קודם (ל"ת)מיצי 13/11/2019 12:56הגב לתגובה זו
- 5.האנליסט 11/11/2019 17:12הגב לתגובה זולדעתי חייבת להיות חלוקת דיבידנד בדסקש אחרת אידיבי תעקל ותמכור את מניות השליטה שנרכשו על ידי דולפי אשר חייבת לשרת את החוב שלקחה לרכישת החברה מאידיבי. ן. המוסדיים ישתלטו על החברה דרך אידיבי אם לא ישרתו את החוב
- 4.דודי 11/11/2019 16:33הגב לתגובה זוואז המינוף יקטן והאגח יעלו
- 3.דרורי התותח (ל"ת)יאיר 11/11/2019 14:43הגב לתגובה זו
- 2.האגח ו בפער נמוך (ל"ת)אז למה 11/11/2019 13:03הגב לתגובה זו
- 1.שופרסל מכפיל רווח 25 זה מכירה (ל"ת)אלטשטיין לא טיפש 11/11/2019 12:19הגב לתגובה זו
- dw 17/11/2019 10:05הגב לתגובה זובימים אלה הרסו מרכול ברמת אביב ג', בונים במקומו מרכז מסחרי ומעליו מגדל מגורים. רק הקרקע בת"א שווה הון, וזה פרוייקט שכבר נמכר. מתבקש לבצע משהו דומה עם המרכול באבן גבירול, כשאפשר להרים שם מגדל גבוה ומהלכים דומים בערים נוספות במדינה (ישנו פרוייקט למשל ברעננה)
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
