האיום המידי על השווקים הפיננסיים, שאף בנק השקעות לא מעז להזהיר מפניו
בשווקים הפיננסיים עסוקים כיום בעיקר בסוגיית הריבית בארה"ב, בהשלכות תוצאות הבחירות לבית הלבן ובתמחור המניות והאג"חים. שלל התייחסויות, חלקן אזהרות, סופקו לגבי סוגיות אלו מצד בנקי ההשקעות הגדולים מסביב לעולם. אלפי מילים נשפכו על אינספור ספקולציות ובצידן המלצות השקעה. כל הזמן הזה מתנדנד לו הבנק שהוגדר לאחרונה ע"י קרן המטבע העולמית כ"מסוכן ביותר בעולם למערכת הפיננסית" במרכז הזירה. כמתאגרף חבול ומוכה עומד הבנק הזה במרכז, כאשר הוא קרוב מאוד מלפגוש את הקרקע בחבטה מהדהדת, ואף אנליסט לא מתייחס. זה כעת המצב של דויטשה בנק.
מניית הבנק הגרמני איבדה רבע משוויה בשבועיים וחצי האחרונים ונפלה לשפל של עשרות שנים, זאת ברקע לדיווח בגרמניה לפיו הקנצלרית מרקל שללה את האפשרות כי ממשלתה תסייע לבנק המתנדנד. התייחסותה הגיעה לאחר שהרשויות בארה"ב מבקש להטיל קנס בגובה של 14 מיליארד דולר על הבנק. ורק נציין כי שווי השוק של הבנק כעת עומד על 16 מיליארד דולר (אחרי התרסקות של מעל 50% מתחילת השנה). בבנק מיהרו להגיב כי אין שום כוונה להסדיר את העניין בקנס בגובה שאפילו מתקרב לסכום שצוין, אך גם אם הקנס יופחת - דויטשה בנק יצטרך לגייס כסף כדי לחזק את ההון. ובמצבו זה לא יהיה קל.
בכל אופן, אם לשפוט לפי ביצועי המניה - השוק סבור שמצבו של הבנק מחמיר מרגע לרגע, ויכול להיות שזה הזמן לנהל מו"מ מהיר מול משרד המשפטים האמריקני בניסיון להגיע לפשרה לפני הבחירות בארה"ב (כי עם טראמפ בבית הלבן יכול להיות שיהיה קשה יותר להגיע לפשרות ובעניין זה נזכיר שבנקים בארה"ב חטפו קנסות אפילו יותר גבוהים, אז למה לוותר לגרמנים...). אמנם הקנס הוא מצד משרד המשפטים האמריקני שכביכול לא מתעניין במצבם של השווקים הפיננסיים, אבל ארה"ב לבטח מבינה שהתעקשות על קנס גבוה עלולה ליצור זעזוע בשווקים שיגיע גם לחופיה. מהבחינה הזו מרקל, שעד כה הובילה קו נוקשה נגד חילוצים של מדינות או חברות, תצטרך להפוך את עורה כדי להגיד שממשלת גרמניה תעמוד מאחורי הבנק - ואולי ללחוץ על ארה"ב להתפשר. והאמת שלא ברור האינטרס שלה לעשות את זה שכן בכל הקשור לדויטשה מדובר בחשיפה גלובאלית, ופה עולה (שוב) השאלה למה הגרמנים צריכים לסחוב את כל העולם על הגב. יכול להיות שיהיה הרבה יותר זול לגרמניה פשוט לפצות את אזרחי גרמניה במידה של קריסה וזהו. כלומר המצב מורכב ולא חד משמעי, וככל שעובר הזמן השוק מפגין יותר ויותר עצבנות סביב מצבו של הבנק "המסוכן בעולם". וכך נראית המערכת הפיננסית העולמית לפי קרן המטבע, דויטשה במרכזה:
נחזור לבנקי ההשקעות. אין מה לצפות לאזהרות או בכלל להתייחסויות מצד האסטרטגים של גולדמן זאקס, סיטי או מורגן סטנלי ואחרים בכל הקשור למצבו של דויטשה בנק. אותם גופים לא אמרו מילה גם לפני קריסת ליהמן ברדרס או בר סטרנס. כפי שציינו בקרן המטבע ביולי האחרון, דויטשה בנק הוא המוסד הפיננסי שעומד במרכז המערכת הפיננסים הגלובלית, כלומר לבנקים הגדולים מסביב לעולם יש חשיפה גבוהה לדויטשה בנק ומשכך יש להם אינטרס למנוע את קריסתו, או לפחות לא להאיץ אותה (בניסיון להפחית חשיפה בשקט). לאף אחד במערכת הפיננסית אין עניין לייצר פאניקה. כולם זוכרים מהמשבר הקודם את מרדית וויטני שבאוקטובר 2007 (כמעט שנה לפני קריסת ליהמן) פרסמה סקירה קשה על חלוקת הדיבידנדים של סיטי ולאחר מכן הזהירה מפני המערכת הפיננסית (אגב, בשום שלב לא דיברה על קריסה של ממש). וויטני עבדה בגוף קטן ולא מוכר שלא היה לו דבר להפסיד. הדוגמה הזו רק מייצגת את שתיקת המערכת הפיננסית בזמנו. כאשר נשאל אתמול יו"ר UBS שאלה ישירה לגבי האם דויטשה הולך להיות בקרוב מאוד הליהמן הבא, הוא השיב שלא, ושהמערכת היום הרבה יותר יציבה. לא חשבנו שהוא יגיד אחרת, מהטעמים שהזכרנו.
- המומלצות של דויטשה למחצית הבאה: 17 מניות, 4 סקטורים
- "מניות אירופה מעולם לא היו זולות יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דבריו של מנכ"ל הבנק ג'ון קריין לפיהם העניין של גיוס הון כעת מצד הבנק הוא איננו על הפרק וכי קבלת עזרה מצד הממשלה זה לא בא בחשבון - דווקא סיפקו תמיכה למניית הבנק שסגרה אתמול בעליות וגם היום מטפסת. מה הלאה? בנקים נוטים לקרוס כאשר נוצר חוסר אמון מצד הלקוחות שדורשים את הכסף חזרה. בינתיים אין טריגר להחרפה שכזו, ודויטשה בנק ימשיך להתנדנד - ולהוות איום שקט יחסית לקטסטרופה במערכת הפיננסית העולמית. בפירמת ההשקעות Phoenix Capital Research כתבו השבוע שליהמן ברדרס היה הסיבוב הראשון, ודויטשה בנק יהיה הסיבוב השני והגרוע יותר. ימים יגידו, ואין ספק שזה תלוי במידה רבה בממשלה הגרמנית. ולכן, דבריה של מרקל גררו נפילה שכזו במניה.
*עדכון, דיווח לפיו מרקל מכינה תכנית מגירה לחילוץ דויטשה בנק
מניית דויטשה בנק בוול סטריט בעשור האחרון, ומחזורי המסחר:
- 5.007 28/09/2016 17:25הגב לתגובה זוגם ממשלת ארה"ב ב-2008 היתה משוכנעת שבנק L. Brothers לא יקרוס ופספסה את הרגע בגלל אנליסטים/תחזיסתים דופקים!!
- 4.כדאי להתעדכן 28/09/2016 15:43הגב לתגובה זומוכנה עם תכנית חילוץ מיידית כדי לנטרל השפעות. את זה אתה יודע?
- 3.הכי ותיק 38 28/09/2016 14:39הגב לתגובה זולהזכירכם ב 2008 לא היה ולו אדם אחד שהזהיר את הציבור לפעמים אני חושב האם אנליסט פלוני אלמוני כל כך מפחד על פרנסתו שהוא מוכן לשקר לציבור לצערי רובם כאלו לכן שאפו ענק ל מר פינק ו אני מוסיף שבו על מזומן אפילו לא אגח זיכרו מה עשה לנו הצדיקים לבייב את סבא תשובה
- 2.משה 28/09/2016 13:05הגב לתגובה זותמיד יהיה עיתונאי או אנלסיט שינסה לקבל כותרות ביצירת פניקה
- 1.אצלנו אין בעיה שכר בכירים בשמיים ובנפילה אנחנו נציל (ל"ת)לקוח הבנק 28/09/2016 12:51הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
