האיום המידי על השווקים הפיננסיים, שאף בנק השקעות לא מעז להזהיר מפניו

יוסי פינק | (5)
נושאים בכתבה דויטשה בנק

בשווקים הפיננסיים עסוקים כיום בעיקר בסוגיית הריבית בארה"ב, בהשלכות תוצאות הבחירות לבית הלבן ובתמחור המניות והאג"חים. שלל התייחסויות, חלקן אזהרות, סופקו לגבי סוגיות אלו מצד בנקי ההשקעות הגדולים מסביב לעולם. אלפי מילים נשפכו על אינספור ספקולציות ובצידן המלצות השקעה. כל הזמן הזה מתנדנד לו הבנק שהוגדר לאחרונה ע"י קרן המטבע העולמית כ"מסוכן ביותר בעולם למערכת הפיננסית" במרכז הזירה. כמתאגרף חבול ומוכה עומד הבנק הזה במרכז, כאשר הוא קרוב מאוד מלפגוש את הקרקע בחבטה מהדהדת, ואף אנליסט לא מתייחס. זה כעת המצב של דויטשה בנק. 

מניית הבנק הגרמני איבדה רבע משוויה בשבועיים וחצי האחרונים ונפלה לשפל של עשרות שנים, זאת ברקע לדיווח בגרמניה לפיו הקנצלרית מרקל שללה את האפשרות כי ממשלתה תסייע לבנק המתנדנד. התייחסותה הגיעה לאחר שהרשויות בארה"ב מבקש להטיל קנס בגובה של 14 מיליארד דולר על הבנק. ורק נציין כי שווי השוק של הבנק כעת עומד על 16 מיליארד דולר (אחרי התרסקות של מעל 50% מתחילת השנה). בבנק מיהרו להגיב כי אין שום כוונה להסדיר את העניין בקנס בגובה שאפילו מתקרב לסכום שצוין, אך גם אם הקנס יופחת - דויטשה בנק יצטרך לגייס כסף כדי לחזק את ההון. ובמצבו זה לא יהיה קל.

בכל אופן, אם לשפוט לפי ביצועי המניה - השוק סבור שמצבו של הבנק מחמיר מרגע לרגע, ויכול להיות שזה הזמן לנהל מו"מ מהיר מול משרד המשפטים האמריקני בניסיון להגיע לפשרה לפני הבחירות בארה"ב (כי עם טראמפ בבית הלבן יכול להיות שיהיה קשה יותר להגיע לפשרות ובעניין זה נזכיר שבנקים בארה"ב חטפו קנסות אפילו יותר גבוהים, אז למה לוותר לגרמנים...). אמנם הקנס הוא מצד משרד המשפטים האמריקני שכביכול לא מתעניין במצבם של השווקים הפיננסיים, אבל ארה"ב לבטח מבינה שהתעקשות על קנס גבוה עלולה ליצור זעזוע בשווקים שיגיע גם לחופיה. מהבחינה הזו מרקל, שעד כה הובילה קו נוקשה נגד חילוצים של מדינות או חברות, תצטרך להפוך את עורה כדי להגיד שממשלת גרמניה תעמוד מאחורי הבנק - ואולי ללחוץ על ארה"ב להתפשר. והאמת שלא ברור האינטרס שלה לעשות את זה שכן בכל הקשור לדויטשה מדובר בחשיפה גלובאלית, ופה עולה (שוב) השאלה למה הגרמנים צריכים לסחוב את כל העולם על הגב. יכול להיות שיהיה הרבה יותר זול לגרמניה פשוט לפצות את אזרחי גרמניה במידה של קריסה וזהו. כלומר המצב מורכב ולא חד משמעי, וככל שעובר הזמן השוק מפגין יותר ויותר עצבנות סביב מצבו של הבנק "המסוכן בעולם". וכך נראית המערכת הפיננסית העולמית לפי קרן המטבע, דויטשה במרכזה:

נחזור לבנקי ההשקעות. אין מה לצפות לאזהרות או בכלל להתייחסויות מצד האסטרטגים של גולדמן זאקס, סיטי או מורגן סטנלי ואחרים בכל הקשור למצבו של דויטשה בנק. אותם גופים לא אמרו מילה גם לפני קריסת ליהמן ברדרס או בר סטרנס. כפי שציינו בקרן המטבע ביולי האחרון, דויטשה בנק הוא המוסד הפיננסי שעומד במרכז המערכת הפיננסים הגלובלית, כלומר לבנקים הגדולים מסביב לעולם יש חשיפה גבוהה לדויטשה בנק ומשכך יש להם אינטרס למנוע את קריסתו, או לפחות לא להאיץ אותה (בניסיון להפחית חשיפה בשקט). לאף אחד במערכת הפיננסית אין עניין לייצר פאניקה. כולם זוכרים מהמשבר הקודם את מרדית וויטני שבאוקטובר 2007 (כמעט שנה לפני קריסת ליהמן) פרסמה סקירה קשה על חלוקת הדיבידנדים של סיטי ולאחר מכן הזהירה מפני המערכת הפיננסית (אגב, בשום שלב לא דיברה על קריסה של ממש). וויטני עבדה בגוף קטן ולא מוכר שלא היה לו דבר להפסיד. הדוגמה הזו רק מייצגת את שתיקת המערכת הפיננסית בזמנו. כאשר נשאל אתמול יו"ר UBS שאלה ישירה לגבי האם דויטשה הולך להיות בקרוב מאוד הליהמן הבא, הוא השיב שלא, ושהמערכת היום הרבה יותר יציבה. לא חשבנו שהוא יגיד אחרת, מהטעמים שהזכרנו. 

דבריו של מנכ"ל הבנק ג'ון קריין לפיהם העניין של גיוס הון כעת מצד הבנק הוא איננו על הפרק וכי קבלת עזרה מצד הממשלה זה לא בא בחשבון - דווקא סיפקו תמיכה למניית הבנק שסגרה אתמול בעליות וגם היום מטפסת. מה הלאה? בנקים נוטים לקרוס כאשר נוצר חוסר אמון מצד הלקוחות שדורשים את הכסף חזרה. בינתיים אין טריגר להחרפה שכזו, ודויטשה בנק ימשיך להתנדנד - ולהוות איום שקט יחסית לקטסטרופה במערכת הפיננסית העולמית. בפירמת ההשקעות Phoenix Capital Research כתבו השבוע שליהמן ברדרס היה הסיבוב הראשון, ודויטשה בנק יהיה הסיבוב השני והגרוע יותר. ימים יגידו, ואין ספק שזה תלוי במידה רבה בממשלה הגרמנית. ולכן, דבריה של מרקל גררו נפילה שכזו במניה.

*עדכון, דיווח לפיו מרקל מכינה תכנית מגירה לחילוץ דויטשה בנק

מניית דויטשה בנק בוול סטריט בעשור האחרון, ומחזורי המסחר:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    007 28/09/2016 17:25
    הגב לתגובה זו
    גם ממשלת ארה"ב ב-2008 היתה משוכנעת שבנק L. Brothers לא יקרוס ופספסה את הרגע בגלל אנליסטים/תחזיסתים דופקים!!
  • 4.
    כדאי להתעדכן 28/09/2016 15:43
    הגב לתגובה זו
    מוכנה עם תכנית חילוץ מיידית כדי לנטרל השפעות. את זה אתה יודע?
  • 3.
    הכי ותיק 38 28/09/2016 14:39
    הגב לתגובה זו
    להזכירכם ב 2008 לא היה ולו אדם אחד שהזהיר את הציבור לפעמים אני חושב האם אנליסט פלוני אלמוני כל כך מפחד על פרנסתו שהוא מוכן לשקר לציבור לצערי רובם כאלו לכן שאפו ענק ל מר פינק ו אני מוסיף שבו על מזומן אפילו לא אגח זיכרו מה עשה לנו הצדיקים לבייב את סבא תשובה
  • 2.
    משה 28/09/2016 13:05
    הגב לתגובה זו
    תמיד יהיה עיתונאי או אנלסיט שינסה לקבל כותרות ביצירת פניקה
  • 1.
    אצלנו אין בעיה שכר בכירים בשמיים ובנפילה אנחנו נציל (ל"ת)
    לקוח הבנק 28/09/2016 12:51
    הגב לתגובה זו
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.