שוק חדש לגמרי: שנה חדשה מתקרבת ואיתה השינויים בחיסכון הפנסיוני
שנת 2016 מסתמנת כשנה עתירת שינויים בשוק הפנסיוני. חלקם יעברו מן הסתם התאמות עד אשר יגמר הליך החקיקה או התקנת התקנות, אך גם במידה וחלק מהשינויים הצפויים לא יעברו או שיעברו בשינויים כאלה ואחרים - מסתמן כי השוק "החדש" שיחול החל מ-2016 יהיה שונה מהשוק הפנסיוני אליו הורגלנו. לצורך הנוחות ריכזנו בטור זה ובטור הבא את עיקרי השינויים, היכן הם עומדים מבחינת אישור ומה עלינו לעשות.
דברים שכבר עברו השינוי הראשון שיחול החל מ-1.1.2016 הינו מסלול תלוי גיל מבחינת השקעות בקופות הגמל שלנו. החל מ-2008 מנסה הממונה על שוק ההון לקדם מסלול השקעות תלוי גיל אשר מוכר לציבור בשם המודל הציליאני. לאחר אינספור דחיות הוחלט כי החל מ-2016 יוחל מסלול ברירת מחדל תלוי גיל על מצטרפים חדשים כמסלול ברירת מחדל, וכי על הגופים המוסדיים ליצור מסלולים עד גיל 50, בין גיל 50-60, ומעל גיל 60.
אופציה אחרת היא ליצור מסלולים לפי קבוצת גיל אחרת. הרעיון בכל המסלולים האלה הוא שככל שהחוסך מתקרב לגיל המימוש הוא אמור להפחית את רמת הסיכון בהשקעות שלו. חשוב לזכור כי המסלול הינו מסלול ברירת מחדל למצטרפים חדשים וכי הגופים המוסדיים אמורים ליצור מסלול כזה גם לחוסכים קיימים שחוסכים היום במסלול ברירת המחדל (הכללי) אשר מגיעים לגיל הנקבע במסלולים ולהעבירם למסלול תלוי הגיל.
הנחת הפחתת רמת הסיכון ככל שמתקרבים לגיל המימוש היא נכונה בתיאוריה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הגוף המוסדי לא רואה את כל הנכסים ובפועל אינו יודע באמת מתי תהיה תקופת המימוש. קיימים לקוחות רבים אשר אינם חושבים לממש את הקופות שלהם גם בגיל 70 וכאלה אשר מייעדים את הקופות לדור הבא. טווח המימוש של חוסכים כאלה הוא כמובן ארוך ואינו מתאים לתפישה שבעקבותיה נבנו מסלולי ברירת המחדל. בנוסף, עקב התשואות הנמוכות באפיקים הנחשבים סולידים בעולם, קיימת בעיה בהשגת התשואות לצורך שמירה על הערך הריאלי של הפנסיה שלנו. על כן מומלץ לכל חוסך וחוסך להכיר את השינוי הצפוי ובמיוחד לחוסכים המבוגרים להסתכל על התמונה המלאה של מלוא נכסיהם ועל תקופת המימוש ולקבוע את רמת הסיכון בהתאם לכך.
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השינוי הנוסף שכבר עבר, שונה שוב בחודש האחרון. שינוי זה משפיע על המעסיקים. החל מ-1.1.2016 מוטלת חובה חדשה על מעסיקים המעסיקים מעל 50 עובדים. התקנות החדשות מוסיפות אחריות כבדה מאוד- האחריות לעניין הפקדת הכספים בכל תכנית ותכנית ובעבור כל עובד ועובד, חלה על המעסיק עצמו, ולא רק על הגוף המוסדי. האחריות על העברת הכספים בגין כל עובד חלה על המעסיק, לרבות בהיבטים הבאים:
- מועד ההפקדה
- הגוף המוסדי בו מתנהלת תכנית הפנסיה
- תכנית הפנסיה בגוף המוסדי
- החשבון המתאים בתכנית הפנסיה (כגון תגמולי עובד, תגמולי מעביד, פיצויים).
- דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין כל הפקדה, הכולל פירוט מרכיבי הפקדה, בהם השכר המבוטח, חודש העבודה, שיעורי ההפקדה, פטורים ממס, ועוד.
- דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין סיום הפקדות בגין עובד, הכולל נתונים כגון פרטי העובד, סיבת הפסקת ההפקדות, מועדים רלוונטים, ועוד.
- קבלת איזונים חוזרים מהגוף המוסדי (ראשוני ומסכם) בנוגע לדיווחי המעסיק, וטיפול מתאים בחריגים ובשגויים. בגין שגיאות בהפקדות, איחור בהפקדת כספים לתכנית ואי הפקדה, העובד יוכל לתבוע את המעסיק, ולא רק את הגוף המוסדי שלו.
תקנות אלו כאמור עברו שינוי בחודש האחרון. החבות בתחילה היתה אמורה להיות על כל עסק מעל 10 עובדים, אך וכאמור הן שונו וכעת מחייבות רק עסק מעל 50 עובדים. יחד עם זאת, עסקים של 30-50 עובדים יכנסו למסגרת התקנות ביולי 2016 ולמעסיק המעסיק פחות מ-30 עובדים ביום 1.1.2017.
שינוי זה מחייב מעסיקים להתארגן, הן בנתונים שנמצאים במערכות שלהם, הן במציאת גוף אשר יוכל לטפל בהעברת הקובץ והן בנהלי העבודה מול החברות וסוכן הביטוח של העסק. לצערי הרב, רק חלק קטן מהמעסיקים מכיר והפנים את השינוי שאמור להשפיע על השוק באופן דרמטי. בטור הבא נציג את השינויים שטרם עברו. גם במידה ויעברו בחלקם - ההשפעה על השוק תהיה נרחבת.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.
- 1.ערן 20/10/2015 10:56הגב לתגובה זואיפה רשום השינוי בתקנות מ10 ל50 עובדים?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
