שוק חדש לגמרי: שנה חדשה מתקרבת ואיתה השינויים בחיסכון הפנסיוני
שנת 2016 מסתמנת כשנה עתירת שינויים בשוק הפנסיוני. חלקם יעברו מן הסתם התאמות עד אשר יגמר הליך החקיקה או התקנת התקנות, אך גם במידה וחלק מהשינויים הצפויים לא יעברו או שיעברו בשינויים כאלה ואחרים - מסתמן כי השוק "החדש" שיחול החל מ-2016 יהיה שונה מהשוק הפנסיוני אליו הורגלנו. לצורך הנוחות ריכזנו בטור זה ובטור הבא את עיקרי השינויים, היכן הם עומדים מבחינת אישור ומה עלינו לעשות.
דברים שכבר עברו השינוי הראשון שיחול החל מ-1.1.2016 הינו מסלול תלוי גיל מבחינת השקעות בקופות הגמל שלנו. החל מ-2008 מנסה הממונה על שוק ההון לקדם מסלול השקעות תלוי גיל אשר מוכר לציבור בשם המודל הציליאני. לאחר אינספור דחיות הוחלט כי החל מ-2016 יוחל מסלול ברירת מחדל תלוי גיל על מצטרפים חדשים כמסלול ברירת מחדל, וכי על הגופים המוסדיים ליצור מסלולים עד גיל 50, בין גיל 50-60, ומעל גיל 60.
אופציה אחרת היא ליצור מסלולים לפי קבוצת גיל אחרת. הרעיון בכל המסלולים האלה הוא שככל שהחוסך מתקרב לגיל המימוש הוא אמור להפחית את רמת הסיכון בהשקעות שלו. חשוב לזכור כי המסלול הינו מסלול ברירת מחדל למצטרפים חדשים וכי הגופים המוסדיים אמורים ליצור מסלול כזה גם לחוסכים קיימים שחוסכים היום במסלול ברירת המחדל (הכללי) אשר מגיעים לגיל הנקבע במסלולים ולהעבירם למסלול תלוי הגיל.
הנחת הפחתת רמת הסיכון ככל שמתקרבים לגיל המימוש היא נכונה בתיאוריה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הגוף המוסדי לא רואה את כל הנכסים ובפועל אינו יודע באמת מתי תהיה תקופת המימוש. קיימים לקוחות רבים אשר אינם חושבים לממש את הקופות שלהם גם בגיל 70 וכאלה אשר מייעדים את הקופות לדור הבא. טווח המימוש של חוסכים כאלה הוא כמובן ארוך ואינו מתאים לתפישה שבעקבותיה נבנו מסלולי ברירת המחדל. בנוסף, עקב התשואות הנמוכות באפיקים הנחשבים סולידים בעולם, קיימת בעיה בהשגת התשואות לצורך שמירה על הערך הריאלי של הפנסיה שלנו. על כן מומלץ לכל חוסך וחוסך להכיר את השינוי הצפוי ובמיוחד לחוסכים המבוגרים להסתכל על התמונה המלאה של מלוא נכסיהם ועל תקופת המימוש ולקבוע את רמת הסיכון בהתאם לכך.
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- הצילו, סוכן הביטוח שלי מעורב בפרשה מטורפת. מה עלי לעשות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השינוי הנוסף שכבר עבר, שונה שוב בחודש האחרון. שינוי זה משפיע על המעסיקים. החל מ-1.1.2016 מוטלת חובה חדשה על מעסיקים המעסיקים מעל 50 עובדים. התקנות החדשות מוסיפות אחריות כבדה מאוד- האחריות לעניין הפקדת הכספים בכל תכנית ותכנית ובעבור כל עובד ועובד, חלה על המעסיק עצמו, ולא רק על הגוף המוסדי. האחריות על העברת הכספים בגין כל עובד חלה על המעסיק, לרבות בהיבטים הבאים:
- מועד ההפקדה
- הגוף המוסדי בו מתנהלת תכנית הפנסיה
- תכנית הפנסיה בגוף המוסדי
- החשבון המתאים בתכנית הפנסיה (כגון תגמולי עובד, תגמולי מעביד, פיצויים).
- דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין כל הפקדה, הכולל פירוט מרכיבי הפקדה, בהם השכר המבוטח, חודש העבודה, שיעורי ההפקדה, פטורים ממס, ועוד.
- דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין סיום הפקדות בגין עובד, הכולל נתונים כגון פרטי העובד, סיבת הפסקת ההפקדות, מועדים רלוונטים, ועוד.
- קבלת איזונים חוזרים מהגוף המוסדי (ראשוני ומסכם) בנוגע לדיווחי המעסיק, וטיפול מתאים בחריגים ובשגויים. בגין שגיאות בהפקדות, איחור בהפקדת כספים לתכנית ואי הפקדה, העובד יוכל לתבוע את המעסיק, ולא רק את הגוף המוסדי שלו.
תקנות אלו כאמור עברו שינוי בחודש האחרון. החבות בתחילה היתה אמורה להיות על כל עסק מעל 10 עובדים, אך וכאמור הן שונו וכעת מחייבות רק עסק מעל 50 עובדים. יחד עם זאת, עסקים של 30-50 עובדים יכנסו למסגרת התקנות ביולי 2016 ולמעסיק המעסיק פחות מ-30 עובדים ביום 1.1.2017.
שינוי זה מחייב מעסיקים להתארגן, הן בנתונים שנמצאים במערכות שלהם, הן במציאת גוף אשר יוכל לטפל בהעברת הקובץ והן בנהלי העבודה מול החברות וסוכן הביטוח של העסק. לצערי הרב, רק חלק קטן מהמעסיקים מכיר והפנים את השינוי שאמור להשפיע על השוק באופן דרמטי. בטור הבא נציג את השינויים שטרם עברו. גם במידה ויעברו בחלקם - ההשפעה על השוק תהיה נרחבת.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.
- 1.ערן 20/10/2015 10:56הגב לתגובה זואיפה רשום השינוי בתקנות מ10 ל50 עובדים?
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
