שוק חדש לגמרי: שנה חדשה מתקרבת ואיתה השינויים בחיסכון הפנסיוני

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של אתר Bizportal, על השינויים הקרבים בשוק הפנסיה. כיצד הדברים עתיד להשפיע על הציבור החוסך, המעסיקים והגוף המוסדי 
ירון שמיר | (1)
נושאים בכתבה פנסיה

שנת 2016 מסתמנת כשנה עתירת שינויים בשוק הפנסיוני. חלקם יעברו מן הסתם התאמות עד אשר יגמר הליך החקיקה או התקנת התקנות, אך גם במידה וחלק מהשינויים הצפויים לא יעברו או שיעברו בשינויים כאלה ואחרים - מסתמן כי השוק "החדש" שיחול החל מ-2016 יהיה שונה מהשוק הפנסיוני אליו הורגלנו. לצורך הנוחות ריכזנו בטור זה ובטור הבא את עיקרי השינויים, היכן הם עומדים מבחינת אישור ומה עלינו לעשות.

דברים שכבר עברו השינוי הראשון שיחול החל מ-1.1.2016 הינו מסלול תלוי גיל מבחינת השקעות בקופות הגמל שלנו. החל מ-2008 מנסה הממונה על שוק ההון לקדם מסלול השקעות תלוי גיל אשר מוכר לציבור בשם המודל הציליאני. לאחר אינספור דחיות הוחלט כי החל מ-2016 יוחל מסלול ברירת מחדל תלוי גיל על מצטרפים חדשים כמסלול ברירת מחדל, וכי על הגופים המוסדיים ליצור מסלולים עד גיל 50, בין גיל 50-60, ומעל גיל 60.

אופציה אחרת היא ליצור מסלולים לפי קבוצת גיל אחרת. הרעיון בכל המסלולים האלה הוא שככל שהחוסך מתקרב לגיל המימוש הוא אמור להפחית את רמת הסיכון בהשקעות שלו. חשוב לזכור כי המסלול הינו מסלול ברירת מחדל למצטרפים חדשים וכי הגופים המוסדיים אמורים ליצור מסלול כזה גם לחוסכים קיימים שחוסכים היום במסלול ברירת המחדל (הכללי) אשר מגיעים לגיל הנקבע במסלולים ולהעבירם למסלול תלוי הגיל.

הנחת הפחתת רמת הסיכון ככל שמתקרבים לגיל המימוש היא נכונה בתיאוריה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הגוף המוסדי לא רואה את כל הנכסים ובפועל אינו יודע באמת מתי תהיה תקופת המימוש. קיימים לקוחות רבים אשר אינם חושבים לממש את הקופות שלהם גם בגיל 70 וכאלה אשר מייעדים את הקופות לדור הבא. טווח המימוש של חוסכים כאלה הוא כמובן ארוך ואינו מתאים לתפישה שבעקבותיה נבנו מסלולי ברירת המחדל. בנוסף, עקב התשואות הנמוכות באפיקים הנחשבים סולידים בעולם, קיימת בעיה בהשגת התשואות לצורך שמירה על הערך הריאלי של הפנסיה שלנו. על כן מומלץ לכל חוסך וחוסך להכיר את השינוי הצפוי ובמיוחד לחוסכים המבוגרים להסתכל על התמונה המלאה של מלוא נכסיהם ועל תקופת המימוש ולקבוע את רמת הסיכון בהתאם לכך.

השינוי הנוסף שכבר עבר, שונה שוב בחודש האחרון. שינוי זה משפיע על המעסיקים. החל מ-1.1.2016 מוטלת חובה חדשה על מעסיקים המעסיקים מעל 50 עובדים. התקנות החדשות מוסיפות אחריות כבדה מאוד- האחריות לעניין הפקדת הכספים בכל תכנית ותכנית ובעבור כל עובד ועובד, חלה על המעסיק עצמו, ולא רק על הגוף המוסדי. האחריות על העברת הכספים בגין כל עובד חלה על המעסיק, לרבות בהיבטים הבאים:

  • מועד ההפקדה
  • הגוף המוסדי בו מתנהלת תכנית הפנסיה
  • תכנית הפנסיה בגוף המוסדי
  • החשבון המתאים בתכנית הפנסיה (כגון תגמולי עובד, תגמולי מעביד, פיצויים).
בנוסף, חלה חובת דיווח ממחושב בין המעסיק לבין הגוף המוסדי לעניין ההפקדות לפנסיה:
  • דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין כל הפקדה, הכולל פירוט מרכיבי הפקדה, בהם השכר המבוטח, חודש העבודה, שיעורי ההפקדה, פטורים ממס, ועוד.
  • דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין סיום הפקדות בגין עובד, הכולל נתונים כגון פרטי העובד, סיבת הפסקת ההפקדות, מועדים רלוונטים, ועוד.
  • קבלת איזונים חוזרים מהגוף המוסדי (ראשוני ומסכם) בנוגע לדיווחי המעסיק, וטיפול מתאים בחריגים ובשגויים. בגין שגיאות בהפקדות, איחור בהפקדת כספים לתכנית ואי הפקדה, העובד יוכל לתבוע את המעסיק, ולא רק את הגוף המוסדי שלו.

תקנות אלו כאמור עברו שינוי בחודש האחרון. החבות בתחילה היתה אמורה להיות על כל עסק מעל 10 עובדים, אך וכאמור הן שונו וכעת מחייבות רק עסק מעל 50 עובדים. יחד עם זאת, עסקים של 30-50 עובדים יכנסו למסגרת התקנות ביולי 2016 ולמעסיק המעסיק פחות מ-30 עובדים ביום 1.1.2017.

שינוי זה מחייב מעסיקים להתארגן, הן בנתונים שנמצאים במערכות שלהם, הן במציאת גוף אשר יוכל לטפל בהעברת הקובץ והן בנהלי העבודה מול החברות וסוכן הביטוח של העסק. לצערי הרב, רק חלק קטן מהמעסיקים מכיר והפנים את השינוי שאמור להשפיע על השוק באופן דרמטי. בטור הבא נציג את השינויים שטרם עברו. גם במידה ויעברו בחלקם - ההשפעה על השוק תהיה נרחבת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערן 20/10/2015 10:56
    הגב לתגובה זו
    איפה רשום השינוי בתקנות מ10 ל50 עובדים?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.