שוק חדש לגמרי: שנה חדשה מתקרבת ואיתה השינויים בחיסכון הפנסיוני

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של אתר Bizportal, על השינויים הקרבים בשוק הפנסיה. כיצד הדברים עתיד להשפיע על הציבור החוסך, המעסיקים והגוף המוסדי 
ירון שמיר | (1)
נושאים בכתבה פנסיה

שנת 2016 מסתמנת כשנה עתירת שינויים בשוק הפנסיוני. חלקם יעברו מן הסתם התאמות עד אשר יגמר הליך החקיקה או התקנת התקנות, אך גם במידה וחלק מהשינויים הצפויים לא יעברו או שיעברו בשינויים כאלה ואחרים - מסתמן כי השוק "החדש" שיחול החל מ-2016 יהיה שונה מהשוק הפנסיוני אליו הורגלנו. לצורך הנוחות ריכזנו בטור זה ובטור הבא את עיקרי השינויים, היכן הם עומדים מבחינת אישור ומה עלינו לעשות.

דברים שכבר עברו השינוי הראשון שיחול החל מ-1.1.2016 הינו מסלול תלוי גיל מבחינת השקעות בקופות הגמל שלנו. החל מ-2008 מנסה הממונה על שוק ההון לקדם מסלול השקעות תלוי גיל אשר מוכר לציבור בשם המודל הציליאני. לאחר אינספור דחיות הוחלט כי החל מ-2016 יוחל מסלול ברירת מחדל תלוי גיל על מצטרפים חדשים כמסלול ברירת מחדל, וכי על הגופים המוסדיים ליצור מסלולים עד גיל 50, בין גיל 50-60, ומעל גיל 60.

אופציה אחרת היא ליצור מסלולים לפי קבוצת גיל אחרת. הרעיון בכל המסלולים האלה הוא שככל שהחוסך מתקרב לגיל המימוש הוא אמור להפחית את רמת הסיכון בהשקעות שלו. חשוב לזכור כי המסלול הינו מסלול ברירת מחדל למצטרפים חדשים וכי הגופים המוסדיים אמורים ליצור מסלול כזה גם לחוסכים קיימים שחוסכים היום במסלול ברירת המחדל (הכללי) אשר מגיעים לגיל הנקבע במסלולים ולהעבירם למסלול תלוי הגיל.

הנחת הפחתת רמת הסיכון ככל שמתקרבים לגיל המימוש היא נכונה בתיאוריה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הגוף המוסדי לא רואה את כל הנכסים ובפועל אינו יודע באמת מתי תהיה תקופת המימוש. קיימים לקוחות רבים אשר אינם חושבים לממש את הקופות שלהם גם בגיל 70 וכאלה אשר מייעדים את הקופות לדור הבא. טווח המימוש של חוסכים כאלה הוא כמובן ארוך ואינו מתאים לתפישה שבעקבותיה נבנו מסלולי ברירת המחדל. בנוסף, עקב התשואות הנמוכות באפיקים הנחשבים סולידים בעולם, קיימת בעיה בהשגת התשואות לצורך שמירה על הערך הריאלי של הפנסיה שלנו. על כן מומלץ לכל חוסך וחוסך להכיר את השינוי הצפוי ובמיוחד לחוסכים המבוגרים להסתכל על התמונה המלאה של מלוא נכסיהם ועל תקופת המימוש ולקבוע את רמת הסיכון בהתאם לכך.

השינוי הנוסף שכבר עבר, שונה שוב בחודש האחרון. שינוי זה משפיע על המעסיקים. החל מ-1.1.2016 מוטלת חובה חדשה על מעסיקים המעסיקים מעל 50 עובדים. התקנות החדשות מוסיפות אחריות כבדה מאוד- האחריות לעניין הפקדת הכספים בכל תכנית ותכנית ובעבור כל עובד ועובד, חלה על המעסיק עצמו, ולא רק על הגוף המוסדי. האחריות על העברת הכספים בגין כל עובד חלה על המעסיק, לרבות בהיבטים הבאים:

  • מועד ההפקדה
  • הגוף המוסדי בו מתנהלת תכנית הפנסיה
  • תכנית הפנסיה בגוף המוסדי
  • החשבון המתאים בתכנית הפנסיה (כגון תגמולי עובד, תגמולי מעביד, פיצויים).
בנוסף, חלה חובת דיווח ממחושב בין המעסיק לבין הגוף המוסדי לעניין ההפקדות לפנסיה:
  • דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין כל הפקדה, הכולל פירוט מרכיבי הפקדה, בהם השכר המבוטח, חודש העבודה, שיעורי ההפקדה, פטורים ממס, ועוד.
  • דיווח ממוחשב לגוף המוסדי בגין סיום הפקדות בגין עובד, הכולל נתונים כגון פרטי העובד, סיבת הפסקת ההפקדות, מועדים רלוונטים, ועוד.
  • קבלת איזונים חוזרים מהגוף המוסדי (ראשוני ומסכם) בנוגע לדיווחי המעסיק, וטיפול מתאים בחריגים ובשגויים. בגין שגיאות בהפקדות, איחור בהפקדת כספים לתכנית ואי הפקדה, העובד יוכל לתבוע את המעסיק, ולא רק את הגוף המוסדי שלו.

תקנות אלו כאמור עברו שינוי בחודש האחרון. החבות בתחילה היתה אמורה להיות על כל עסק מעל 10 עובדים, אך וכאמור הן שונו וכעת מחייבות רק עסק מעל 50 עובדים. יחד עם זאת, עסקים של 30-50 עובדים יכנסו למסגרת התקנות ביולי 2016 ולמעסיק המעסיק פחות מ-30 עובדים ביום 1.1.2017.

שינוי זה מחייב מעסיקים להתארגן, הן בנתונים שנמצאים במערכות שלהם, הן במציאת גוף אשר יוכל לטפל בהעברת הקובץ והן בנהלי העבודה מול החברות וסוכן הביטוח של העסק. לצערי הרב, רק חלק קטן מהמעסיקים מכיר והפנים את השינוי שאמור להשפיע על השוק באופן דרמטי. בטור הבא נציג את השינויים שטרם עברו. גם במידה ויעברו בחלקם - ההשפעה על השוק תהיה נרחבת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערן 20/10/2015 10:56
    הגב לתגובה זו
    איפה רשום השינוי בתקנות מ10 ל50 עובדים?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.