בחודשים האחרונים נמנע בנק ישראל משינויים בריבית ובשאר כלי המדיניות המוניטארית. הימנעות זו מבטאת את נקודת ההמתנה בה נמצא הבנק לגבי כלכלת ישראל. לעת עתה, נראה כי בבנק ישראל נוטים לאופטימיות, וטוענים כי הכלכלה המקומית נמצאת במגמת שיפור - אופטימיות המתעלמת מהנתונים הכלכליים החלשים של כלכלות אירופה וחלק גדול משאר מדינות העולם הנמצאות בתהליך של הרחבות מוניטאריות.

הבנק מצהיר על ניהול מדיניות מוניטארית שתחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות מחירים של 1%-3% ב-12 החודשים הקרובים, ותמיכה בצמיחה תוך שמירה על יציבות פיננסית. בנק ישראל קובע בהודעותיו כי תוואי הריבית העתידי תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

נראה כי בנק ישראל עדיין חוגג את מהלך הפיחות של השקל מאז אוגוסט 2014. בהתבטאויותיה האחרונות, התגאתה הנגידה בהישגי הפיחות בתחומי הצמיחה, האבטלה ורווחיות החברות היצואניות. בנק ישראל מדגיש כי הפיחות הוא שתרם לשיפור ההאצה בפעילות הרבעון הרביעי, לשיפור בנתוני סקר החברות, כולל השיפור בתעשייה המסורתית, לעליית מדרגה בקצב הגידול של המדד המשולב ולנתוני שוק העבודה החיוביים.

מנגד, החולשה בכלכלה העולמית ממשיכה. קרן המטבע העולמית הפחיתה את תחזיותיה לצמיחה הגלובלית ולהתפתחות הסחר העולמי. במרבית מדינות העולם ירדו הציפיות האינפלציוניות, בין השאר, כתוצאה מחולשת הכלכלות ומירידת מחירי האנרגיה. במטרה להילחם בדפלציה העולמית, בנקים מרכזיים רבים בכל העולם ממשיכים לנהל מלחמת מטבעות אלימה למדי. באירופה הוכרזה תכנית הרחבה כמותית בהיקף גדול, ובמספר מדינות בוצעו הרחבות מוניטריות בצורות שונות.

בנק ישראל מעדיף להתעלם ממלחמת מטבעות

נראה כי בנק ישראל מתקשה להפנים כי אמנם היה פיחות מהיר של יותר מ-10%  מאוגוסט עד דצמבר 2014 בשער החליפין האפקטיבי, אך מאז חל ייסוף אפקטיבי משמעותי, שביטל חלק גדול מאותו פיחות. היחלשות האירו מול השקל עלול לפגוע ביצוא הישראלי פגיעה קשה, כמו גם בתחרותיות. מעבר לכך עשויה להיות גם פגיעה בכושר התחרות של יצואנים ישראלים אל מול יצואנים אירופיים בשווקים מחוץ לגוש האירו.

שנת 2014 הסתיימה הרחק מתחת ליעד, וגם הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים בשוק ההון מצויות מתחת לגבול התחתון של היעד. בנק ישראל מוצא את הסיבות לכך בגורמים זמניים של ירידת מחירי האנרגיה בעולם, והפחתת מחירי החשמל והמים. נראה כי גם הירידה במחירי המזון, כתוצאה מרפורמות, אינה מדאיגה את הבנק.

על פי התבטאויות הנגידה לאחרונה, נראה כי היא אינה מודאגת מאי העמידה ביעד האינפלציה. לטענתה, צריך לזכור שמשטר יעד אינפלציה מאפשר סטייה מאותו יעד לתקופה מסוימת. על פי החוק, הבנק אמור להחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד רק בתוך שנתיים. הנגידה מאמינה כי עד סוף השנה תהיה תפנית ונתחיל לראות עלייה באינפלציה בישראל, בין השאר, בשל ההשפעה של פיחות השקל מול הדולר ובשל סיום השפעת ירידות המחירים הזמניות.

לעמדתי, לא ברור מאין שואב בנק ישראל אופטימיות זו. מבין כל הכלכלות, דווקא זו הישראלית תהיה בין הראשונות שבהן האינפלציה תרים ראש. מדוע דווקא הכלכלה הישראלית תהיה הדומה ביותר, מבחינת האינפלציה, לכלכלה האמריקאית שעברה מדיניות מוניטרית מרחיבה באופן אגרסיבי במשך יותר מ-6 שנים. על בנק ישראל לתת את הדעת על כך שהוא נותן לעצמו הסברים מקילים בדבר זמניות האינפלציה הנמוכה, כשבפועל ייתכן וישראל נמצאת במצב של דפלציה קבועה.

בנק ישראל החליט לאמץ את הדילמה של ה"פד" במדיניות המוניטרית, ונראה כי הוא מזהה לכאורה כי שתי הכלכלות במצב דומה. בשתיהן ישנן מצד אחד לכאורה נתוני תעסוקה וצמיחה טובים יחסית, אך מצד שני אינפלציה לא מספקת. לדעתי כלכלת ישראל אינה גדולה וחזקה כמו כלכלת ארה"ב והיא מושפעת הרבה יותר מהכלכלה העולמית אשר ממשיכה להפגין חולשה.  

בנק ישראל צריך לקחת בחשבון שהמשך מדיניות פאסיבית מצידו, תוך הנחה שבקרוב  תתהפך מגמת האינפלציה, כאשר בחוץ משתוללת מלחמת מטבעות, היא זו שעלולה לגרום להמשך ייסוף השקל ולפגיעה בהישגי פיחות השקל על צמיחת המשק. נראה כי כבר בשוקי המט"ח אפשר לזהות את ההשפעה של המדיניות הפאסיבית של בנק ישראל. הוא צריך לזהות זאת "ולחשב מסלול מחדש" לפני שהדפלציה ה"זמנית" תתברר כגורם ארוך טווח, ודווקא השיפורים בנתוני היצוא והצמיחה עלולים להתגלות כזמניים. ***הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.