הנה המונולוג שלא שמעתם בדיוני הריבית של הפד
מה, כבר 17 לדצמבר?! טוב, חבר'ה, צריך לצאת לציבור עם הודעת ריבית. זה כתוב באתר הרשמי שלנו. "משקיעים יקרים! הו אני רואה שיש כאן הרבה אנשים, בטח קל יותר להגיע לכאן עם הבנזין הזול, מה?! טוב, תראו, זה נכון שהאינפלציה נמוכה מדי לטעמנו וצניחת מחירי הנפט (מאיפה הגיע הדבר הזה?) לא תוסיף לה בריאות. זה נכון גם שהמשבר ברוסיה מסכן את הכלכלות השבריריות של אירופה (ואולי גם קצת את שלנו - לא צריך להשוויץ מדי). אבל אצלכם בשוק יש כבר באזז שאנחנו הולכים להפסיק את ההתחייבות לריבית נמוכה - באזז רציני ביותר. אז מה עושים?"
"קודם כל - הבטחות צריך לקיים. גם אם אתם בשוק הבטחתם אותן במקומנו. אז אנחנו כבר לא מתחייבים לריבית נמוכה ו...רגע! רגע! לפני שאתם שולחים אצבע אל מקש האנטר ויוצאים עם כותרת של It's finally here או משהו כזה, עכשיו אנחנו בעצם אומרים לכם שאין הרבה חדש תחת השמש. במילים אחרות, להעלות ריבית או לא להעלות - זו לא השאלה שנתחיל להתחבט בה מחר בבוקר".
אז תקשיבו, האינפלציה דווקא תהיה נמוכה יותר, גם ביום אביבי קשה לנו לראות באופק את יעד האינפלציה. הידד לעמימות! אנחנו גם לא בטוחים מה יקרה ברוסיה ומחירי הנפט. פוטין ידבר ביום חמישי, אז ניתן לו את הכבוד, אולי הוא יוציא את הערמונים מהאש?
אגב, העובדה שהסרנו את ההתחייבות, כלל לא מתנגשת עם אפשרות שהריבית תישאר נמוכה, אפילו נמוכה יותר ממה שחשבנו קודם. בכל מקרה, אנחנו נהיה סבלניים. כמה שיותר. הלא אומרים שהחיפזון מהשטן. בקיצור, תרגעו.
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הגיבו השווקים?
נציץ רגע בטאבלט, הו! מצוין, הם עלו, ירדו, ובסוף נרגעו. המניות עלו כי התבדה החשש מהודעה ניצית יותר. במסיבת העיתונאים ניסינו, די בהצלחה, לשדר את המסר המרגיע מבחינתן לפחות. לגבי האג"ח, הן ירדו קצת, אבל זה בא אחרי עליות חדות בתקופה האחרונה, כך שגם מבחינתן ההודעה עברה בשלום. הדולר כמעט לא זז. לו היה כאן, זר לא היה יודע שעשינו מסיבת עיתונאים בכלל, וזה מה שרצינו.
"חבריי היקרים לצוות הפד, סיפקנו את הסחורה בלי להרעיד את השווקים. במיוחד, הצלחנו להסיר מכשול ותיק שהריבית לא הייתה יכולה לעלות איתו, וגם הסברנו שזה כלל לא אומר שהיא תעלה בהיעדרו. אז אפשר לנוח כמה חודשים. האפשרות של עליית ריבית בארה"ב לא תעלה על שולחננו עד אמצע השנה, לפחות. כמו שהדברים נראים ממדדי המחירים לצרכן וליצרן, גם אחר כך לא נסתכל על ריבית ה-0% מלמעלה. אלא אם כן, ירידה במחירי הנפט תחלחל להרגלי הצריכה של הציבור. הם ינצלו את ההכנסה הפנויה לביקושים חדשים למוצרים ושירותים אחרים, והאינפלציה תתרומם בכל זאת. מתישהו זה צריך לקרות, ובדרך כלל זה בא בהפתעה".
שיעור האבטלה ירד הרבה יותר מהר מכפי שנראה לנו היום. פה הסיפור מורכב, אם הרבה אנשים יחשבו שהעובדה שהריבית לא עולה זה סימן שהפד לא רגוע לגבי המשק האמריקני - הם עלולים להתייאש, לא לחפש עבודה. כך שטכנית האבטלה תרד. מי שלא מחפש - לא מובטל. אגב, אולי נחפש יעד תעסוקתי פחות מבלבל?
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
לפוטין יימאס והוא יעשה שקט. רק מחכים שיסכים
יש כמובן הרבה סימני שאלה אחרים, לכן אנחנו מתכנסים כל פעם ודנים.
אז כמו שאומרים אצלנו - לא לקחנו מהשולחן את צלחת הפונץ', אבל הזזנו אותה קצת. עכשיו נסתובב באזור ונבדוק מתי יש פחות אנשים באזור שלה. אם זה יקרה בגלל שהם פחות רעבים, הצלחת תיעלם.
במילים אחרות, ברגע שהסנטימנט יהיה משהו כמו "טוב, העסק דופק, יש 2% אינפלציה ו-5.5% אבטלה, פוטין התיישר, סעודיה גמרה לעשות שרירים ויש שקט. אז למה שלא נעלה ריבית?!" - נעלה אותה. כך נסיר עוד גורם אי וודאות שאתם, השווקים, לא אוהבים. מעבר לשאלות ה"איך" ו"מתי", דבר אחד אנחנו יודעים - לא טוב היות הריבית נמוכה (כל כך). תשאלו את שלום חנוך.
- 1.תהיה פרקטי- לקנות דירה להשקעה בת"א מחר, או לא? (ל"ת)דני 18/12/2014 11:19הגב לתגובה זו

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.26%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.