הנה המונולוג שלא שמעתם בדיוני הריבית של הפד
מה, כבר 17 לדצמבר?! טוב, חבר'ה, צריך לצאת לציבור עם הודעת ריבית. זה כתוב באתר הרשמי שלנו. "משקיעים יקרים! הו אני רואה שיש כאן הרבה אנשים, בטח קל יותר להגיע לכאן עם הבנזין הזול, מה?! טוב, תראו, זה נכון שהאינפלציה נמוכה מדי לטעמנו וצניחת מחירי הנפט (מאיפה הגיע הדבר הזה?) לא תוסיף לה בריאות. זה נכון גם שהמשבר ברוסיה מסכן את הכלכלות השבריריות של אירופה (ואולי גם קצת את שלנו - לא צריך להשוויץ מדי). אבל אצלכם בשוק יש כבר באזז שאנחנו הולכים להפסיק את ההתחייבות לריבית נמוכה - באזז רציני ביותר. אז מה עושים?"
"קודם כל - הבטחות צריך לקיים. גם אם אתם בשוק הבטחתם אותן במקומנו. אז אנחנו כבר לא מתחייבים לריבית נמוכה ו...רגע! רגע! לפני שאתם שולחים אצבע אל מקש האנטר ויוצאים עם כותרת של It's finally here או משהו כזה, עכשיו אנחנו בעצם אומרים לכם שאין הרבה חדש תחת השמש. במילים אחרות, להעלות ריבית או לא להעלות - זו לא השאלה שנתחיל להתחבט בה מחר בבוקר".
אז תקשיבו, האינפלציה דווקא תהיה נמוכה יותר, גם ביום אביבי קשה לנו לראות באופק את יעד האינפלציה. הידד לעמימות! אנחנו גם לא בטוחים מה יקרה ברוסיה ומחירי הנפט. פוטין ידבר ביום חמישי, אז ניתן לו את הכבוד, אולי הוא יוציא את הערמונים מהאש?
אגב, העובדה שהסרנו את ההתחייבות, כלל לא מתנגשת עם אפשרות שהריבית תישאר נמוכה, אפילו נמוכה יותר ממה שחשבנו קודם. בכל מקרה, אנחנו נהיה סבלניים. כמה שיותר. הלא אומרים שהחיפזון מהשטן. בקיצור, תרגעו.
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הגיבו השווקים?
נציץ רגע בטאבלט, הו! מצוין, הם עלו, ירדו, ובסוף נרגעו. המניות עלו כי התבדה החשש מהודעה ניצית יותר. במסיבת העיתונאים ניסינו, די בהצלחה, לשדר את המסר המרגיע מבחינתן לפחות. לגבי האג"ח, הן ירדו קצת, אבל זה בא אחרי עליות חדות בתקופה האחרונה, כך שגם מבחינתן ההודעה עברה בשלום. הדולר כמעט לא זז. לו היה כאן, זר לא היה יודע שעשינו מסיבת עיתונאים בכלל, וזה מה שרצינו.
"חבריי היקרים לצוות הפד, סיפקנו את הסחורה בלי להרעיד את השווקים. במיוחד, הצלחנו להסיר מכשול ותיק שהריבית לא הייתה יכולה לעלות איתו, וגם הסברנו שזה כלל לא אומר שהיא תעלה בהיעדרו. אז אפשר לנוח כמה חודשים. האפשרות של עליית ריבית בארה"ב לא תעלה על שולחננו עד אמצע השנה, לפחות. כמו שהדברים נראים ממדדי המחירים לצרכן וליצרן, גם אחר כך לא נסתכל על ריבית ה-0% מלמעלה. אלא אם כן, ירידה במחירי הנפט תחלחל להרגלי הצריכה של הציבור. הם ינצלו את ההכנסה הפנויה לביקושים חדשים למוצרים ושירותים אחרים, והאינפלציה תתרומם בכל זאת. מתישהו זה צריך לקרות, ובדרך כלל זה בא בהפתעה".
שיעור האבטלה ירד הרבה יותר מהר מכפי שנראה לנו היום. פה הסיפור מורכב, אם הרבה אנשים יחשבו שהעובדה שהריבית לא עולה זה סימן שהפד לא רגוע לגבי המשק האמריקני - הם עלולים להתייאש, לא לחפש עבודה. כך שטכנית האבטלה תרד. מי שלא מחפש - לא מובטל. אגב, אולי נחפש יעד תעסוקתי פחות מבלבל?
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
לפוטין יימאס והוא יעשה שקט. רק מחכים שיסכים
יש כמובן הרבה סימני שאלה אחרים, לכן אנחנו מתכנסים כל פעם ודנים.
אז כמו שאומרים אצלנו - לא לקחנו מהשולחן את צלחת הפונץ', אבל הזזנו אותה קצת. עכשיו נסתובב באזור ונבדוק מתי יש פחות אנשים באזור שלה. אם זה יקרה בגלל שהם פחות רעבים, הצלחת תיעלם.
במילים אחרות, ברגע שהסנטימנט יהיה משהו כמו "טוב, העסק דופק, יש 2% אינפלציה ו-5.5% אבטלה, פוטין התיישר, סעודיה גמרה לעשות שרירים ויש שקט. אז למה שלא נעלה ריבית?!" - נעלה אותה. כך נסיר עוד גורם אי וודאות שאתם, השווקים, לא אוהבים. מעבר לשאלות ה"איך" ו"מתי", דבר אחד אנחנו יודעים - לא טוב היות הריבית נמוכה (כל כך). תשאלו את שלום חנוך.
- 1.תהיה פרקטי- לקנות דירה להשקעה בת"א מחר, או לא? (ל"ת)דני 18/12/2014 11:19הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
